האכזבה בשבוע שעבר בתבוסה לדינמו זאגרב הייתה עצומה. גם מצד התקשורת, גם מצד האוהדים ובעיקר מצדם של אנשי באר שבע – הצוות המקצועי והשחקנים. גודל האכזבה נבע מכך שכולנו חשנו שדינמו זאגרב רחוקה מלהיות אימפריית הכדורגל האימתנית שיכולה לגרום לקבוצה כמו באר שבע מפלה כל כך כואבת, במיוחד כאשר יחסי הכוחות לפני שני המפגשים נטו לטובת האלופה הישראלית.

בליגת האלופות כאשר אתה לא מגיע מוכן מבחינה טקטית ומבחינה מנטלית, אתה משלם באופן מיידי, וזה מה שקרה בזאגרב. לעומת זאת, היום (שלישי) באר שבע הציגה במחצית הראשונה את הקבוצה הטובה והאיכותית שהורגלנו לראות בשנים האחרונות. קבוצה פיזית, אגרסיבית, ראשונה לכל כדור ואיכותית מאוד בחלק הקדמי. פעולות אישיות וקבוצתיות הצליחו להביא את ב”ש לכיבוש של שני שערים נהדרים ועוד מספר הזדמנויות קורצות להבקעת שערים שהוחמצו. 

טוני וואקמה מאוכזב (מרטין גוטדאמק)

גם במחצית טובה ואיכותית, עדיין נחשפנו פעם אחר פעם לחולשה של חוליית ההגנה. האיטיות וחוסר התיאום בחלק האחורי חייבים להבהב לברק בכר לקראת המשך המאבקים החשובים בליגה ובמסגרת האירופית, אך ללא ספק המחצית הראשונה של באר שבע בראשות אוגו ומליקסון הייתה מעולה, ובאותם רגעים אף השכיחה את התבוסה הכואבת בזאגרב. 

פתיחת המחצית השנייה הייתה בבואה מתמשכת למשחק בקרואטיה. שוב דקות רעות של שחקני החלק האחורי, רפיון משולב עם איטיות וחוסר תאום בולט, שעזרו לקרואטים להבקיע צמד שערים מהיר וקליל ולגנוז את החלום שבזמן המחצית עדיין נראה בר הישג. השערים הללו הנחיתו את כולנו אל קרקע המציאות הכואבת ורוקנו את האנרגיות הנפלאות של שחקני באר שבע עד לאותן דקות.

ברק בכר (אחמד מוררה)

בזמן שנותר עד לסיום המשחק זכינו לגארבג’ טיים מצד שני הצדדים. ברק בכר צריך להתייחס לחצי הכוס המלאה, שהיא היכולת המצוינת במחצית הראשונה מבחינה התקפית, אבל אסור לו להתעלם מחצי הכוס הריקה – משחק ההגנה הקבוצתי בכלל, ושל רביעיית ההגנה בפרט, עם חוסר תיאום וחוסר ריכוז שלא מתאימים לרמות של ליגת האלופות.

באר שבע חייבת להפיק לקחים ולהגיע מוכנה יותר למשחקים במסגרת האירופית ולליגה הישראלית. זהו מועדון חזק, עם האנשים הנכונים, שיכולים להוציא את הקבוצה לדרך חדשה. המבחן הקרוב כבר בשבוע הבא מול הפועל ניקוסיה, וכדי לא לחוות הדחה מוקדמת מהמפעלים האירופים, אנחנו רוצים לראות את באר שבע של המחצית הראשונה.