המסגרות הדרום אמריקאיות לא נותנות אינדיקציה מדויקת ליכולת שלהם להתמודד ברמה עולמית, השחקנים טובים ככל שיהיו צרכים להתחבר לנבחרת מלוכדת.  ארגנטינה לא עשתה את זה, ואני לא ממהר לקפוץ להפיל הכל על מסי, למרות שבמקרה של הצלחה מסי היה לוקח הכל. למרות כל מה שנאמר עד עכשיו, למרות שארגנטינה לא תלויה יותר בעצמה, היא עדיין יכולה להעפיל לשלבים הבאים, ועדיין יכולה לזכות במונדיאל, מה שנראה כרגע כמדע בדיוני.

אין ספק שארגנטינה לא הגיעה מוכנה למונדיאל הזה, הנבחרת בדיוק כמו המאמן שלה, חורחה סמפאולי נראתה מאוד עצבנית. אבל זה כשלעצמו לא דבר רע, מה שכן רע מאוד זה שהעצבים באו במקום תהליכי חשיבה. מוטיבציה לבד לא מספיקה, צריך טקטיקה, צריך לדעת לבודד את מסי, אך מאמן ארגנטינה לא שולט בנבחרת, והייתה תחרות מי יותר עצבני ולא שולט, סמפאולי  על המגרש, או מראדונה ביציע.

דייגו מראדונה (רויטרס)

כאשר קרואטיה הובילה 0:1, שחקני הנבחרת של סמפאולי נראו מאוד לחוצים, היה צריך מאמן רגוע על הקווים, אבל כאשר הוא מגיב בתנועות ידיים ןבשפת הגוף לחוצה, היה די ברור שלארגנטינה לא יהיה את השקט כדי למצוא את הדרך הנכונה. משם הדרך להתפרקות הייתה דרך קצרה, התוצאה משקרת, כי היא הייתה יכולה להיות יותר גבוהה לטובת קרואטיה. לא הכי פופולארי לסנגר על מסי ברגעים האלה, אולי המונדיאל הזה לא מגדיל אותו למקום שהוא ראוי, אך בטח לא מקטין אותו. הוא עדיין בעיני גדול שחקני הכדורגל בהיסטוריה.

ליריבים עד עכשיו, קל מאוד להסתדר עם ארגנטינה, כי אפשר להתרכז במסי וראינו בשני המשחקים צפיפות גדולה מאוד סביבו, בלי שיחששו מאף שחקן אחר בארגנטינה.מה שמדהים  מבחינתי אפילו יותר זאת העובדה שדיבאלה לא שיחק. זה כמו שסטפן קרי היה משחק לבד בגולדן סטייט, בלי שלצדו ישחקו שחקנים כמו קווין דוראנט. כאשר יש מספר שחקנים כאלה שמשחקים יחד ליריבה יש בעיה גדולה.

מסי על הדשא (רויטרס)

אבל צריך להזכיר גם את קרואטיה, שנראית כמו נבחרת טובה מאוד, איכותית, מאוזנת שזה הדבר החשוב ביותר ולטעמי בשורותיה משחק השחקן שהכי התרשמתי ממנו עד היום במונדיאל, לוקה מודריץ'. זה לא רק היכולת הפנומנלית וההשקעה האין סופית בלחץ, בזמינות לקבל כל כדור, בקבלת ההחלטות, ביכולת לראות את המגרש באזורים שהעיניים שלו לא נמצאות. בעיני זה מתבטא בעיקר במנהיגות, בהחלקות ידיים עם שחקנים, בשפת גוף מול שחקני הנבחרת. הוא שחקן גדול, עם אגו מאוזן, ונחכה לראות אותו במשחקים הבאים.

לוקה מודריץ' חוגג (רויטרס)

מצטער אולי לאכזב כמה אנשים במדינתנו, אבל להפיל את הכישלון של ארגנטינה על זה שהם לא הגיעו לכותל זה בסך הכל להוריד את האשמה מהשחקנים ולשhם אותה על הקדוש ברוך הוא, uאני חושב שזו טעות. הכישלון לא נגרם בגלל שהם לא הגיעו לפה, אלא בגלל שהם לא היו מספיק טובים. העובדה שלא הגיעו לישראל סתם מרגיזה אותי רק בגלל הציפייה של הילדים לראות אותה מקרוב.