האלימות במגרשי הכדורגל הגיעה לשיאה ביום שישי האחרון במשחק בין בית”ר תל אביב/רמלה להפועל פתח תקווה, כשאוהדי הקבוצה האורחת חוו אירוע קשה בדמות זריקת אבנים ליציע שבו היו מאוכלסים. האירוע המזעזע לא עבר בשקט, בטח לא כשמדובר בסכנת נפשות של משפחות וילדים. הערב (שני), תובע ההתאחדות ניר רשף הודיע על החלטתו להעמיד לדין את שתי הקבוצות בעקבות האירועים החמורים, והדיון בעניינים יתקיים ביום רביעי השבוע.

על פי דו”ח המשקיף, אריה הרשקוביץ’: “בדקה ה-80 למשחק, בזמן שהוא התנהל בצורה תקינה, צוות השיפוט הבחין בתגרה שהחלה מחוץ לשדה המגרש, ביציע שאכלס את אוהדי הפועל פ”ת. המשחק נמשך כרגיל, וכעבור 2 דקות, פרצו אל תחומי המגרש אוהדי פ”ת מאותו היציע בו התנהלה התגרה קודם”.

“בשל כניסת האוהדים נאלץ השופט להפסיק את המשחק לחמש דקות והשחקנים ירדו לחדר ההלבשה על מנת לשמור על בטחונם. כעבור חמש דקות, כאשר על הדשא עדיין נוכחים מאות אוהדי הפועל פ”ת שטוענים כי נזרקו עליהם אבנים שהגיעו מחוץ לתחומי האצטדיון, דרשתי מספר פעמים מהנהלת הקבוצה הביתית, בית”ר ת”א/רמלה, לקרוא אלי למתאם האירוע שאחראי על הסדר לשם מתן מענה והסברים לצוות השיפוט”.

אתר ספורט ONE ראשי תוצאות LIVE גליצ'ים
ההתפרעויות באצטדיון ברמלה

“חשוב להדגיש כי אותו אדם הגיע אלי רק כ-10 דקות מהרגע שדרשתי זאת, כלומר כ-15 דקות מעצירת המשחק. לאחר כ-20 דקות מרגע שהמשחק נעצר, הגיע כח שיטור למגרש. לאור העובדה שניתן היה לחדש את המשחק רק לאחר כ-40 דקות (בעקבות שיחה עם השוטרים), ולאחר התייעצות טלפונים על האחראי על מנהלות הליגות, מנכ”ל איגוד השופטים ומשקיף המשחק, החלטתי כי אין ערך ספורטיבי לחידוש המשחק”.

מוקדם יותר היום, הורים לילדים של אוהדי הקבוצה שלחו מכתב להתאחדות לכדורגל, תחת הכותרת “מכתב מלבם של הילדים אחרי הטראומה שעברו בעקבות יידוי האבנים ברמלה”, בו הם כותבים בכאב ובכעס על האירועים שהתרחשו במגרש, ודורשים הסבר מדוע הם התרחשו, וכיצד יימנעו מאירועים דומים לחזור בעתיד.

המתפרעים באצטדיון ברמלה (אודי ציטיאט, באדיבות בית"ר ת"א/רמלה) המתפרעים באצטדיון ברמלה (אודי ציטיאט, באדיבות בית"ר ת"א/רמלה)

“איננו בטוחים שחומרת הנושא ברורה לכל ולכן נבקש לספר לכם את שעובר עלינו בימים האחרונים. מאז צהרי שישי האחרון ועד עכשיו, הילדים לא מפסיקים לדבר על הטראומה שחוו ביציע. חלקנו ישנו במיטה עם הילדים בסוף השבוע מכיוון שהם לא הצליחו להירדם לאחר מה שעבר עליהם. ילדינו בכלל לא מוכנים לשמוע על חזרה למגרשים”.

“כהורים, אנו מרגישים חסר אונים משווע. עלינו מוטלת האחריות לשמור על שלומם של ילדינו ובשיש האחרון לא יכולנו לעשות זאת. ההרגשה הייתה ממש כמו אירוע טרור, בו התוקפים אינם בחרו מטרה מסוימת אלא כיוונו את התקפתם כלפי קהל של ילדים ואוהדים חפים מפשע. כהורים, כואב לנו שהילדים אינם רוצים לשמוע על כדורגל מאז המקרה, ואנו פונים אליכם בבקשה לקבל תשובות.