כל אחד מאיתנו שמע על דמות אחת או יותר שהפסידה הכול או שהסתבכה בהימורים הקשורים לעולם הספורט, כאשר לרוב מדובר באובדן פרופורציה מסוכן ובאקטים מוגזמים אשר אינם מעידים על חיים נורמטיביים.

אך האם הדבר שמור להימורי הספורט בלבד או גם להימורים הפיננסיים? אם תמשיכו לקרוא תגלו שגם אם עוברים את הגבול בעולם הכלכלה, החיים רחוקים מלהיות ורודים. סיפורן של שלוש דמויות מרחבי העולם שחוו זאת על בשרן.

זה ממש מוגזם: הפסיד עשרה מיליון דולר בביטקוין

אין ספק שאחד מה”הימורים” הכלכליים המפורסמים ביותר של השנים האחרונות הנו של המטבע המבוזר (מטבע שערכו נקבע ע”י רשת של אנשים) – דוגמת הביטקוין. המטבע הפך לשיחת היום של משקיעים בארץ ובעולם ובשנה האחרונה הגיע למחזורים של לפחות מיליארד דולר ביום (עם ימים של מעל 20 מיליארד דולר).

מי שלקח את ההימור הזה יותר מצעד אחד קדימה הוא דריק רוז האמריקאי (אין קשר לשחקן ה-NBA ש.ל.) שבהמשך עבר לניו זילנד: “האמת שקצת חששתי לספר את הסיפור שלי על איך איבדתי מטבע מבוזר בשווי עשרה מיליון דולר. פחדתי שאנשים יגידו ‘איזה אדיוט’ והאמת שאינני יכול להאשים אותם על כך”.

מטבע הביטקוין. עוד ידובר רבות אודותיו

 

רוז מוסיף: “התעלמתי מיועץ פיננסי וממספר אנשים שסיפרתי להם על כוונותיי וביצעתי יותר ויותר הימורים על מטבע מבוזר, שממש השתלמו, עד שהם בסוף לא השתלמו…”

“אוכל רק לומר להגנתי שאני לא מחפש סימפתיה או רחמים. הפסדתי רק את הכסף שלי, לא כסף של אף אחד אחר”.

כמו הגזמות אחרות שאנו מכירים מעולם ההימורים, גם כאן הריגוש נתן את הטון: ”הריגוש היה עצום. השקעה של 70 אלף דולר הפכה תוך כמה שבועות לכמעט שלושה מיליון דולר. בהתחלה המהלכים שלי היו חכמים ושקולים, אבל במקום לצאת בזמן, המשכתי לקנות מטבעות נוספים באתרי האינטרנט. בהתחלה זה השתלם. קניתי ביטקוין בחצי מיליון דולר וראיתי איך שהערך שלו רק עולה ועולה. בחשבון שלי היו מיליוני דולרים והערך רק המשיך לעלות ולעלות”.

הריגוש רק הלך וגבר: “הייתי מסוחרר ומוצף רגשות. היה לי קשה לבצע פעולות אחרות משום שכל האדרנלין שלי צומצם לבדיקת החשבון שלי ולציפייה שהכסף רק ימשיך לצמוח. אני זוכר שאמרתי לחברים שאני רוצה לקנות קבוצת כדורגל, יאכטה ולהיכנס לעולם הנדל”ן.

חולם לקנות קבוצת כדורגל (אילוסטרציה)

חבר אחד הזהיר אותי שהכול יכול להיעלם בבת אחת אבל הריגוש שהתבטא בהימור על סכומים כל כך גדולים היה עצום. וזה מה שאני זוכר – את הריגוש. זה אולי לא ממש כמו הימורים, אבל להרוויח חצי מיליון דולר ביום על הנייר בהחלט יוצר קווים מקבילים לעולם הזה”.

רוז מנסה להסביר את תהליך ההתרסקות: “התחלתי לקנות בסכומים קטנים יחסית כשהייתי בניו יורק. כאשר עברתי לניו זילנד הייתי צריך כסף אז פדיתי את מה שקניתי. זה עזר לי לסגור קצת חובות, אבל אחרי שראיתי שהערך ממשיך לעלות הבנתי שעשיתי טעות. באותו רגע צץ במוחי רעיון: לפדות את כספי הפרישה שלי לאחר עשרים שנה כעיתונאי ולקנות מטבע מבוזר – אני מדבר על 200 אלף דולר. אמרתי לעצמי ‘למה לא?’, הייתי רווק, לא התכוונתי לקנות בית והייתי בהחלט מוכן לסיכון הזה”.

ואז ההתרסקות הגיעה: “ממש לפני חג המולד של דצמבר 2017 השוק התרסק ואיבדתי כמעט את כל מה שהיה לי. בתור עיתונאי, אשר דרש מאנשים רבים לספר את הסיפור שלהם, הרגשתי שאני חייב גם לספר את הסיפור שלי – למרות שאני נראה בו כמו אדיוט מוחלט”.

את החלומות על יאכטה נשאיר בצד...

ויש גם מסר: “במבט לאחור אני יכול להסתכל על המקרה שלי וללמוד ממנו, אולי אפילו לצחוק ממנו. אני עדיין לוקח חלק בעולם המטבעות המבוזרים, ואם השוק יעלה אני ארוויח לא מעט מכך, רק שהפעם אני אדע לעצור בזמן ולהיות חכם יותר”.

הגזים שלוש פעמים יותר מדיי: הסיני שהפסיד הכול בבורסה

אין ספק שאחד השווקים הכי מפורסמים לאובדן גדול של כספים (לצד רווחים כמובן) הוא בורסת המניות, כשאחת מבורסת המניות הגדולות הגדולות פועלת בסין (על פי דיווחים אחרונים הון כולל בבורסה של מעל שלושה טריליון דולר!). 

אם אנחנו שומעים לא פעם על מומחים גדולים, או על חברות השקעות שמפסידות את כל הונן, לא יהיה זה מפתיע לשמוע שזה קורה גם לאזרח הקטן, בייחוד כשהוא מגזים.

יינג צ'נג מהעיר פנזיהווה בדרום מערב סין הוא דוגמא טובה לאזרח שכזה. הכול החל בשנת 2014, כאשר הממשלה בסין החליטה לעודד את הציבור להיכנס לשוק המניות כחלק מתוכניתה להזניק את הכלכלה שלה קדימה.

משקט מוחלט לאובדן שליטה בבורסה בסין

צ'נג, שהיה עד לאותה תקופה חקלאי אלמוני מעיר שאיננה מוכרת לרובנו אי שם באסיה, החליט שזו ההזדמנות שלו להתעשר. מצד אחד, נראה שמדובר בחלום לגיטימי של כל אזרח מן השורה, אך מאידך נשאלת השאלה מה מונח על הכף מנגד.

צ'נג מתאר את התהליך שעבר: "באותה תקופה השוק זינק בצורה חדה והבנתי שהסיכון הוא די גבוה. במקום לפעול לפי שיקול הדעת שלי, החלטתי להקשיב לדעת הציבור בסין, שבאותה העת האמין במדיניות שהוכתבה לו".

מכאן כל צעד שלקח היה יותר גרוע מקודמו: במקום להשקיע חלק מהונו, כפי שימליץ כל כלכלן סביר, הוא השקיע את כל חסכונותיו, שעמדו באותה עת על 164 אלף דולרים. הצעד הבא היה להשקיע גם את כל כספיהם של הקרובים לו – והכול על חברת מכרות מקומית. הצעד השלישי היה אף גרוע עוד יותר: הברוקר של צ'נג שכנע אותו ללוות יותר ממיליון להשקעה במניות נוספות.

העתיד השחור לא איחר לבוא. צ'נג איבד את כל הונו, ואת הונם של קרוביו, והם נכנסו לחובות הקרובים לערכו של ההון אותו השקיעו בהתחלה. ההפסד היה כמובן על הפרק, כמו בכל השקעה או הימור, אבל כשאתה מסכן את כל מה שיש לך, את מה שיש לקרוביך, וגם את מה שאין לך – זה כבר מוגזם.

שוק המניות. השאיר את צ'נג ללא כלום

"אני לא יודע מה לעשות", אמר בזמנו צ'נג האומלל, "סמכתי על הממשלה וכעת הרגולטור בבייג'ין לא מוכן לעזור לי או לאנשים אחרים שהשקיעו. למדתי לקח, אין סיכוי שאחזור על מעשיי שוב".

הגזים על חשבון משפחתו ועסק מצליח: הלונדוני שנפל בפורקס

אם שני הסיפורים הקודמים שלנו עסקו במטבע הביטקוין או במסחר בניירות ערך, הסיפור הבא עוסק בשוק שהוא בליגה אחרת בעולם הפיננסי – עולם הפורקס, כלומר הסחר במטבע חוץ. רק כדי לסבר את האוזן מדובר בהיקפים של 5 טריליון דולר מדי יום – מספר מפלצתי לכל הדעות.

ואם כבר מדברים על פורקס, אי אפשר שלא לדבר על רנה מוצ'ו, אזרח מן השורה בדרום לונדון, שסיפורו בהקשר הפורקס היה בכותרות העיתונים בכל רחבי הממלכה בשנים האחרונות וזכה אף לכיסוי טלוויזיוני.

מוצ’ו ניהל עד לפני מספר שנים חנות עתיקות מצליחה וחיי משפחה עם שלושה ילדים. יום אחד, כשהוא צפה בחדשות אודות תנודות מחיר הזהב, הוא הבין שאפשר לעשות מתנודות של סחורות ומטבעות כסף לא רע ובטח שביתר קלות מלנהל חנות עתיקות.

כמו בכל סיפור קיצוני, מוצ'ו החל לשנות את חייו בצורה דרסטית. הוא עזב את העסק המצליח, החל לקרוא ספרים וללכת לכנסים אודות מסחר מהבית – תחום הפורקס המוכר לרבים מאיתנו. במבט לאחור, הוא מתאר את מה שעבר עליו באותה תקופה בה הוא נכנס לסחרור: "חיפשתי תירוץ לעזוב את העסק והפורקס היה שם לתת לי את הפיתרון. מה שאני מבין כעת, זה שזה היה מוקדם מדיי ומהר מדיי".

פורקס. זמין בכל מקום וזמן

לצד רווחים מזדמנים, מוצ'ו החל להפסיד אלפי פאונדים והשקיע את כל זמנו במסחר האלקטרוני. הוא לא הצליח לייצר רווחים, החברים החלו לשאול כיצד הוא בכלל מעביר את זמנו, והוא אפילו היה צריך למכור נכס שהיה ברשותו כדי להמשיך ולסחור: "לא היה לי בכלל אכפת שהפסדתי, מה שהיה חשוב לי היתה העובדה שעשיתי את מה שהלב שלי אמר לי לעשות". לרבים התיאור הזה מזכיר דבר אחד בלבד – הריגוש שבהימורים.

מומחי השקעות בריטים, אשר התייחסו למקרים כמו של מ'וצו, רואים פה בבירור תהליך של הגזמה: ראשית, הם אינם ממליצים שזו תהיה עבודתו הראשית של מי שמתעסק בכך. שנית, הם מזהירים מחוסר הניסיון של השנים הראשונות, ובנוסף הם אינם ממליצים לסכן כמעט הכול – אף אחת מההמלצות האלו לא יושמו אצל מוצ'ו, אשר נכנס בבת אחת לבור עמוק מדיי.

ריגוש שמוביל לסחרור מסוכן (אילוסטרציה)

מו'צו לא ראה סיבה לעצור, משום שכמו מהמרים רבים הוא ניסה לנכס למעשיו אלמנטים מדעיים: "גם כשהפסדתי לא עצרתי, משום שכל הזמן המשכתי להשתפר וללמוד. האמנתי שבמבט על הנתונים אני יודע מה עומד לקרות". גם כאן המומחים מתערבים ומציינים שבפורקס מדובר בריגוש מהיר, כזה של החלטות של שניות או דקות, הדומה מאוד לעולם ההימורים. אין מדובר כאן בהשקעה שקולה לטווח ארוך.

באותה עת נותרה למוצ'ו חצי שנה בלבד לחיות על חסכונות, בטרם היה צריך לחתוך הכול או למשכן שוב את הבית שלו ושל משפחתו. בסופו של דבר, בלחץ משפחתו, הוא החליט להפסיק, והיה צריך לבנות את חייו מחדש בעזרת משפחתו וחבריו. עוד סיפור עצוב של התנהלות מוגזמת ללא שיקול דעת, שהיה יכול להיות שונה לחלוטין.

גם אתם, שימו לב לעצמכם

אם גם אתם מרגישים שנכנסתם לסחרור בתחום הפיננסי או שכבר הגזמתם, זה הזמן לבדוק את עצמכם ולוודא שלא עברתם את הגבול.

יתר על כן, אם אתם מרגישים שזה קורה לכם בהגרלות ומשחקי מזל, כנסו לאתר משחקים באחריות של מפעל הפיס כדי שתדעו כיצד לטפל בזה בהתאם.