לירן קצב, בן 16, משחק בנערים ב' הפועל פתח תקווה כבר 10 שנים, מתגורר בפתח תקווה. מרגע שהוא זוכר את עצמו הוא "עם הכדור". קצב מספר שהוריו מתבדחים על כך שהכדור לא מתנתק לו מהרגל גם כשהוא בתוך הבית. ההורים תומכים מאוד בתשוקת הכדורגל שלו. כשהיה קטן, שיחקו אתו ועם חבריו כדורגל במגרש ליד הבית וכבר שנים שהם מגיעים לעודד אותו ואת קבוצתו במשחקי השבת.
אמו ואביו של קצב תומכים בו כל אחד בדרכו: אמו עוזרת בצד המנטלי, "תומכת כמו פסיכולוגית". לירן חש שיש לו למי לפנות ועל מי להישען כשקשה לו, או כשיש לו חששות. אביו תומך בנוכחות שלו באימונים בקבוצה ובמשחקים ובנוסף דואג לחזק את הצד המקצועי שלו, בהשקעה באימונים אישים וחדר כושר. הוא מרגיש שהתמיכה של ההורים לו היא שלמה ואינה מובנת מאליה.
כשהיה בן 4-5, התאמן קצב באמנויות לחימה משולבות ולדבריו הצטיין. אבל כשהמאמן צפה בו משחק כדורגל בחופשת פסח, הוא פנה להוריו ואמר שכמה שלירן טוב באמנויות לחימה, זה לא משתווה לפוטנציאל שלו בכדורגל. הוא שיחק שנה במחנה יהודה ולאחר שנה הצטרף להפועל פתח תקווה, שם מתמיד עד היום. היות ומגיל שש וחצי ועד היום גדל במועדון הפועל פתח תקווה, קצב מרגיש שהמועדון הוא כמו בית שני שלו. "אני מכיר את אנשי הסגל המובילים של המועדון ומרגיש את היחס החם, התמיכה והערכה שאני מקבל מהם, כל אלה מחזקים אצלי את תחושת השייכות למועדון".
לירן קצב (קרדיט תמונות: נזיה סולטן)הוא נמצא בעונה מצוינת, כאשר כל פעם שהוא מבקיע הקבוצה מנצחת. השנה מרגיש שהקבוצה הולכת ומתחזקת, והדבר מקבל ביטוי בניצחונות רצופים בחודש האחרון, גם מול הקבוצות החזקות בליגה. לקצב יש כמובן תחושת סיפוק נהדרת מכך, על התרומה האישית שלו לניצחונות אלו, הן כקפטן והן כמי שמבקיע או מבשל את השערים. במשחק האחרון זה קרה ברגע האחרון ממש - קצב זיהה הזדמנות, העביר כדור לאיליי מורי שהיה ערני והבקיע גול, שמיד אחריו נשמעה שריקת הסיום.
העונה קצב קיבל תפקיד יותר התקפי בקישור, לכך נדרש זמן לצורך התאמות והסתגלות. לדבריו, אחרי שהצליח להבין את התפקיד טוב, בשילוב העבודה הקשה שהשקיע מחוץ לאימוני הקבוצה, תפוקות בדמות שערים ובישולים החלו להגיע גם הם. "מפה אני מקווה רק להמשיך לעלות ולהשתפר עוד יותר", אומר השחקן הצעיר.
נכון לעכשיו, כשהקבוצה לקראת סיום העונה (8 משחקים לסופה), הוא מתאר את מטרתם ושאיפתם להמשיך ולטפס מעלה לחלק העליון של הטבלה: "הוכחנו שיש לנו את היכולת לעמוד מול כל קבוצה חזקה בליגה. הרבה מזה קורה בזכות המעטפת הנהדרת שאנחנו מקבלים במועדון, ממאמן ועוזר מאמן ברמה הגבוהה ביותר, מאמן כושר, חדר כושר, אנליסט, פעילויות העשרה, פסיכולוג ספורט אשר צמוד לקבוצה ועוד".
לירן קצב בפעולה (קרדיט תמונות: נזיה סולטן)קצב מתאר את מערכת יחסיו עם חבריו לקבוצה כטובה מאוד, הם מתאמנים ומשחקים ע"פ שמתאר באווירה נפלאה, בה השחקנים עוזרים אחד לשני, כולם מגובשים ומרגישים כמו אחים. גם עם המאמן גיא רוזנצווייג, רקם קצב יחסי אמון מצוינים. "אני מרגיש שהוא מבין את התחושות שלי על המגרש ושהוא נותן לי גב והמון קרדיט על המגרש כקפטן. גיא המאמן מצפה ממני לאחד את הקבוצה ולשמור עליה מגובשת", הוא מספר.
מבחינת תפקידו על המגרש, קצב יודע לציין שהציפייה ממנו היא לבנות את ההתקפות ולייצר שערים ובישולים. בזה לירן משקיע את עיקר האנרגיה שלו, כשהוא לא מוותר על הסיוע להגנה כשנדרש.
שילוב הלימודים עם מסגרת תובענית כמו אימוני כדורגל מאתגר מאוד. זה דורש ממנו כתלמיד למצוא זמן ואנרגיות לשניהם. הוא משתף: "חושב שמתמודד עם השילוב בהצלחה רבה". לראיה – השנה קיבל תעודת ההצטיינות על הישגיו בלימודיים מהתיכון. "אני נחוש להצליח, עובד קשה על מנת להגיע רחוק בכדורגל ובה בעת, לשמור על הישגים גבוהים בלימודים".
לפני כ-5 שנים, חווה קצב תקופה קשה, שבמהלכה המאמן דאז לא העריך אותו למרות יכולותיו. לירן לא ידע להצביע על הנקודה ועל הפתרון. "זו הייתה תקופת משבר בשבילי מבחינה מנטלית. צברתי הרבה זמן ספסל והייתי מיואש כי האמנתי שאני יכול לתרום לקבוצה. למזלי, ההורים שלי, השחקנים מהקבוצה ושאר הסביבה מאוד תמכו בי, דאגו להזכיר את הכישרון שלי ואת העבודה הקשה שאני משקיע בכדורגל".
קצב מרגיש שהחוויה הפחות נעימה תרמה לו דווקא ושיצא ממנה מחוזק. "למדתי להתמודד עם גורמים חיצוניים שלא תמיד לטובתי. מאז ועד היום אני בתקופה נפלאה מבחינת מיצוי היכולות שלי בכדורגל ובלימודים, ומבחינת אמון המאמן והקבוצה בי". הוא מציין כתכונה בולטת שלו את הנחישות: "היא מתבטאת בשאיפה הבלתי מתפשרת למצוינות, חוסר שובע והרצון להתקדם מקצועית. אני חושב שהתברכתי בראיית משחק טובה מאוד אשר בשילוב עם יכולת חשיבה מהירה וטכניקה טובה הופכים אותי לשחקן משמעותי בקבוצה".
השאיפה שלו בעוד כשנתיים להגיע לקבוצת הנוער של הפועל פתח תקוה ולהשתלב בקבוצה הבוגרת של המועדון. ליאו מסי למול עיניו תמיד וממנו לומד ונוטל השראה לשיטת המשחק. (ראיית משחק, דריבל וטכניקה טובה). לפני משחקים הוא נוהג לצפות בסרטונים של מסי משחק, כדי להיכנס עם אנרגיות מתאימות לאווירת המשחק. לירן מרגיש שהמזל האיר לו פנים, כשבעונה הראשונה ששיחק בליגה בהפועל, הגריל את המספר 10 כמו מסי. מאז ועד היום המספר הזה מלווה אותו.
קצב מאמין שכל שחקן בארץ שואף להגיע לנבחרת, כך גם הוא. הוא יראה כבוד גדול בייצוג המדינה. אם יקבל זימון לנבחרת, יעשה הכול, כך מבטיח, על מנת לתרום את מירב היכולות. מבחינתו, עובד קשה כל הזמן כדי לממש את החלום ולהגיע לנבחרת.
מחשבה על יציאה לחו"ל תמיד קורצת לספורטאים צעירים ולירן אינו יוצא דופן בעניין הזה. הוא מבין שחשוב לבחור את התזמון הנכון. "כרגע כל עוד אני בארץ אני מתמקד בלהמשיך להשקיע, לעבוד קשה ולעשות את המקסימום שלי כדי להצליח בענף".