“הרבה נאמר על לאמין ימאל, אבל אני ראיתי שחקן אחר יוצא דופן בפעולה – פרנקי דה יונג הפתיע והרשים אותי באותה מידה כמו לאמין. הוא היה מצוין, כל הזמן בעמדות טובות ומוכן לעזור. לא הייתי מחליף אף אחד מהשחקנים שלי, אבל ראיתי המון שחקנים גדולים ודה יונג הוא פשוט סנסציוני”, אלו הדברים שהיו למאמן אינטר, סימונה אינזאגי, להגיד רגעים ספורים לאחר שדווקא הקבוצה שלו העפילה לגמר ליגת האלופות.
כמו אינזאגי, גם אוהדי ברצלונה צפו פעם אחר פעם בחלק השני של העונה בכלל ובמשחקים נגד אינטר בפרט בהופעות של הקשר ההולנדי והתקשו להאמין למראה עיניהם. מי שהגיע לבארסה בשעתו ב-2019 כדבר הגדול הבא ומאז אמנם שיחק המון, אך לא הצליח לממש באופן מלא את מה שציפו ממנו, סוף סוף נוצץ במדים הכחולים-אדומים על הבמה הגדולה מכולן, למרות שברון הלב בסוף.
אז איך בעצם הגענו לכאן? הרי כבר כמה שנים שהקריירה של דה יונג הולכת וסוטה יותר ויותר מהמסלול. בראש ובראשונה ניצבת סאגת השכר – כידוע, הבלאוגרנה נמצאים כבר זמן במצב כלכלי רעוע, שנובע עוד מתקופתו של ז’וזפ ברתומאו והחמיר בעקבות מגפת הקורונה. אולם פרנקי, שחתם על חוזה “שהולך ומשתדרג” עוד ב-2020 לנוכח המגפה, מצא עצמו במרכז של מין מסע צלב.
פרנקי דה יונג (רויטרס)בתקשורת הקטלונית דאגו לפמפם כי ההולנדי הפך למשתכר הגבוה ביותר בקבוצה, עם שכר שיכול להגיע עד לכ-37 מיליון אירו בעונה, וכי הוא “לא מוכן” להיענות לבקשות המועדון להוריד בשכרו. כך, מהר מאוד, מי שהיה לחביב הקהל כשהגיע, הפך בשילוב עם חוסר יכולת במשחקים גדולים, לאחד שהפך לפרסונה נון גרטה יותר ויותר מיום ליום.
פרנקי כבר היה עם רגל אחת מחוץ למועדון, שניסה לדחוף אותו החוצה, (במיוחד זכור הניסיון למכור אותו למנצ’סטר יונייטד ב-2022) אך הוא היה נחוש בדעתו להישאר. ואז גם הגיעו הפציעות, או ליתר דיוק, הפציעה. דה יונג מעולם לא היה חף מרקורד רפואי מתארך, אך גם לא היה אחד פציע באופן חריג, אלא שהקלאסיקו בסיום העונה שעברה כבר איים באופן ממשי על המשך הקריירה שלו כשחקן ברמות הגבוהות.
פרנקי דה יונג סובל מהפציעה החוזרת בקלאסיקו בשנה שעברה (רויטרס)הקשר ירד על אלונקה באפריל 2024 עם פציעה בקרסול, שחזרה שבועיים בלבד לאחר שהשתקם מאותה פציעה בדיוק במשך חודש ובארסה הלכה ודעכה לה אל עבר עונה שנגמרה ללא אף תואר. למרות הכל, השיח הגורף היה שהוא עושה את הכל כדי להיות מוכן בזמן ליורו 2024, אליו היה עתיד להגיע כמו חדש עם נבחרת הולנד – זה לא קרה.
ממועד חזרה משוער ביוני, הוא הגיע עד להחמצת הטורניר כולו וישיבה מחוץ למגרשי הכדורגל במשך חצי שנה בסך הכל עד החזרה באוקטובר 2024, כשברקע דיווחים על כך שהוא מסרב לעבור ניתוח. כבר היה נדמה שהדעיכה הפיזיולוגית שלו כאן ובגדול ובברצלונה עוד יצטערו על כך שלא הצליחו להיפטר ממנו בזמן, וכל שניתן לעשות כעת הוא למזער נזקים.
פרנקי דה יונג מתוסכל (רויטרס)עם חזרתו לכשירות, הוא הבין שהגיע הזמן לשבור שתיקה: “זה היה קשה מאוד, כי התשוקה שלי היא כדורגל. בכל יום הייתי קם, מסתכל על הקרסול, לספוג בו שלוש פציעות זו סוג של טראומה מנטלית. אני מבין שהיה תסכול כי במהלך ההחלמה שלי בחרתי לא לדבר, אבל יצאו החוצה דברים פשוט לא נכונים – שאני לא רוצה לעבור ניתוח, שאני מרוויח הרים של כסף, 37 מיליון. זה סכום גדול ורחוק מאוד מהאמת. אני לא מבין מאיפה הדברים האלו הגיעו, זה לא נכון שהמועדון רצה שאני אעבור ניתוח וסירבתי. כולם הסכימו שזו לא האופציה הנכונה ביותר”.
ולמרות זאת, מעטים ציפו להצלחה. בהיעדרו של דה יונג, האנזי פליק חזה בעלייתו המטאורית של מארק קסאדו, שלאט לאט מיצב עצמו כאיש לצידו של פדרי בקישור, העמדה בה ההולנדי היה אמור להיות בכלל. השיא מבחינת קסאדו היה הקלאסיקו הראשון של העונה, בו שלט בקישור ביד רמה וגם בישל בגאונות את השער של רוברט לבנדובסקי שפרץ את הסכר בדרך ל-0:4 סנסציוני בברנבאו. אלא שגם מבחינת דה יונג, אותו קלאסיקו מהווה נקודת מפתח.
מארק קסאדו וג'וד בלינגהאם במאבק (רויטרס)בהפסקת המחצית, האנזי פליק הכניס את ההולנדי, שחזר זה עתה מאותה פציעה מדוברת, ואם לפני שעלה למגרש התוצאה הייתה 0:0, 45 דקות איתו על הדשא הספיקו לבארסה כדי לכתוש. הוא אמנם עוד הסיר חלודה, אך היה מעורב מאוד באופן יחסי, והיה זה סימן מאותת לבאות – התחייה מחדש של פרנקי דה יונג.
ההולנדי יצא ונכנס להרכב באופן שרירותי במשך שלושה או ארבעת החודשים שהגיעו לאחר מכן, כשקסאדו מעודף על פניו כקשר למשחקים הגדולים, אך הוא חיכה וידע שהצ’אנס שלו יגיע. הספרדי הצעיר החל להזדקק למנוחה לעיתים תכופות יותר ופרנקי בתגובה לקח את ההזדמנות בשתי ידיים בכל פעם, תוך שהרמה שלו רק עולה ועולה בחזרה לזו שכבר יצא לבארסה לראות במהלך השנים.
פרנקי דה יונג חוגג בקלאסיקו הראשון של העונה - השינוי הגיע עם כניסתו (רויטרס)עם הכניסה לשנת 2025, המומנטום בקטלוניה השתנה, ולאחר כמעט חודשיים בהם לא איישה את הפסגה בליגה הספרדית ואיבדה אותה לריאל מדריד, הקבוצה החלה את השנה הקלנדרית כרוח סערה. ופרנקי ביחד איתה, בדרך חזרה למקום הראשון. בינואר השתנו סדרי העדיפויות של פליק וניתן היה לראות כי היציבות של ההולנדי ברמה הגבוהה מתוגמלת במקום בהרכב פעם אחר פעם, ודווקא הספרדי המוכשר תוצר הלה מאסיה הפך להיות זה שמחכה לצ’אנס שלו לעתים תכופות יותר.
כשהגיעו שלבי ההכרעה של ליגת האלופות והגביע הספרדי, דה יונג רשמית חזר לגרסה הטובה ביותר שלו, והדיבורים על מזעור נזקים במכירה שלו הפכו לפתע פתאום לשיח אודות חוזה חדש, כזה שבשנתיים האחרונות היה נדמה כאופציה דמיונית לחלוטין נוכח המצב הבעייתי. אם זה לא מספיק, קסאדו נפצע והתחרות של פרנקי על חולצת ההרכב קטנה, בעוד חשיבותו הלכה וגדלה.
פרנקי דה יונג וראפיניה מרוצים (רויטרס)אל הישורת האחרונה של העונה בארסה הגיעה עם סוללת כוכבים ארוכה שנמצאים חזק בדיבור על כדור הזהב – ראפיניה, לאמין ימאל כמובן וגם חברו של פרנקי לקישור, פדרי, אך אסור להתעלם מההולנדי. הוא אמנם לא יזכה בתואר כי אכן היו נוצצים ממנו, אך הרנסנס שלו ראוי להערצה.
ברצלונה אמנם כבר לא תזכה בליגת האלופות, אך היא חייבת לא מעט לפרנקי, שביחד עם פדרי, סיפק פלאים בחוליית הקישור כל הדרך לקמפיין שהפך את אוהדי הקבוצה מחולמים למאמינים. ובזירה המקומית, הרי זה אפילו טוב יותר. שני תארים (כולל אחד משמעותי – הגביע), כבר בכיס של בארסה הרבה בזכות ההולנדי וכעת היא ניצבת בפני האפשרות לגעת באליפות במקרה של ניצחון מול ריאל מדריד.
פרנקי דה יונג וגאבי (רויטרס)בגרסה המיטבית של בארסה העונה, פרנקי מהווה שחקן מפתח ומול ג’וד בלינגהאם וחבריו, אין ספק בכלל שהרבה יפול ויקום על עוצמות החולייה באמצע הערב. בשביל זה ההולנדי שם, עם ההשתחררות האלגנטית מלחץ והסיבוב המהפנט שלו על המקום שעושה בלאגן במרכז המגרש, אולי יש טובים ממנו, אבל אין טובים כמוהו.
הסיפור של העונה של פרנקי התחיל בקלאסיקו ההוא אי שם בעונה שעברה, עם הפציעה המצערת, המשיך בקלאסיקו הראשון של העונה הזו, עם החילוף שלו ששינה את המשחק וכעת יכול להסתיים כפסע מאליפות עם הקלאסיקו היום (17:15, שידור חי בערוץ ONE). אם זה יקרה, לא רק שהעונה של בארסה תיחשב כהצלחה, אלא שיהיה קשר ישיר לכך שיכול מאוד להיות שיהיה קייס רציני להגיד שזו העונה הכי טובה של דה יונג בקריירה.
מוקדם יותר העונה, ההולנדי הודה: “כשחתמתי בברצלונה, לא תיארתי לעצמי לזכות רק בלה ליגה, גביע המלך והסופר קאפ הספרדי אחרי ארבע שנים. ציפיתי לפחות כפול, אז זה מאכזב אותי”. אם הוא וחבריו יעשו זאת הפעם, לא רק שהוא יוכל להתעודד, הוא גם ישווה את הישג השיא שלו באלופות (חצי גמר עם אייאקס) וגם יכפיל אתה אותה כמות תארים בשנה אחת. לא רע.
8 שערים ומשחק גדול של אקס ברצלונה