נבחרת צרפת עומדת בפני כניסה להיכל התהילה של המונדיאלים. נכון, הדרך לשם עוד ארוכה, כשבין הגביע המוזהב לטריקולור יעמדו ארגנטינה וליאו מסי שנחושים לזכות בו לראשונה מאז 1986, אך אם וכאשר הצרפתים יעשו זאת, תהיה זאת הפעם הראשונה מזה 60 שנבחרת מצליחה לזכות בגביע העולם פעמיים ברציפות, כשהאחרונה לעשות זאת הייתה נבחרת ברזיל במונדיאל 1962. 

עוד לפני הטורניר הזה, התחושה בצרפת הייתה שזכייה נוספת במונדיאל תהיה קשה במיוחד, יש שיגידו על גבול הבלתי אפשרית. דידייה דשאן סבל מפציעות רבות בסגל, בדגש על שני העוגנים שלו במרכז השדה מהזכייה ברוסיה, אנגולו קאנטה ופול פוגבה, ואחרי שגם קארים בנזמה נכנס לרשימה ימים ספורים לשריקת הפתיחה, מצב הסגל לא הותיר סיבות רבות לאופטימיות במחנה הצרפתי. אלא שגם לצרפת ה”חבולה” הזאת, יש עדיין יתרון משמעותי על פני כל נבחרת אחרת. היתרון הזה שבא לידי ביטוי בעיקר בטורנירים קצרים ומרוכזים שכאלה, טורנירים בהם לא רק היכולת היא זו שיכולה להוביל אותך להנפה. ליתרון הזה, קוראים אלמנט הניסיון. 

שחקני צרפת חוגגים את העלייה הגדולה לגמר (רדאד ג'בארה)שחקני צרפת חוגגים את העלייה הגדולה לגמר (רדאד ג'בארה)

הוגו לוריס, רפאל וראן, אנטואן גריזמן, קיליאן אמבפה ואוליבייה ז’ירו –החמישייה הזאת נכללה ב-11 של דשאן גם לאורך כל הטורניר ב-2018, אבל הנתון הבא מסביר שתיאום וניסיון בכדורגל נבחרות הוא מצרך נדרש, וההצלחה של צרפת, גם אם לפעמים נראה שהיא “פחות מרשימה”, היא עדיין איננה מקרית: בכל תשעת המשחקים האחרונים של צרפת בהם שיחקו לוריס, וראן, גריזמן וז’ירו, הנבחרת ניצחה. ארבע שנים וחצי חלפו, הם כבר לא בדיוק אותם שחקנים, לטוב ולרע, אבל התוצאות נותרו בעינן. אז מה בכל זאת עבר על כוכבי הזכייה הקודמת מאותו הגמר בקאזאן ועד למעמד הזהה בקטאר?

לוריס השתיק את האנגלים

מתחילים מלמטה. רבים סברו עוד לפני הטורניר הזה כי הוגו לוריס כבר לא מספיק טוב כדי לעמוד בין הקורות של נבחרת צרפת. למעשה, לוריס מעולם לא נכלל על רשימת ה”סטארים” של הטריקולור, כשהטעות שלו בגמר ברוסיה ב-2018, שהובילה לשער המצמק של קרואטיה, עדיין מהדהדת לאנשים בראש, למרות שלא עלתה לנבחרת בזכייה. בעונה שלאחר מכן, הוא היה קרוב לעשות היסטוריה נוספת כשהגיע עם טוטנהאם לגמר ליגת האלופות בו הפסיד 2:0 לליברפול. 

הוגו לוריס הודף (רויטרס)הוגו לוריס הודף (רויטרס)

לפני המונדיאל הזה, רבים ראו בלוריס כחולייה החלשה של נבחרת צרפת. למעשה, הפציעה של מייק מנאן, שוערה של מילאן, “עזרה” לדידייה דשאן, שככל הנראה גם כך היה נותן את הקרדיט לשוערה של טוטנהאם. באנגליה כבר לא מעריכים את לוריס ולא מחזיקים ממנו כאחד השוערים הטובים בפרמייר ליג. לראיה לכך, אחרי שצרפת הדיחה את אנגליה ברבע הגמר, אחד העיתונאים האנגליים ניגש ללוריס ושאל אותו “אם יש לו שתי דקות”. לוריס ענה בטון זועם ועוקצני “עכשיו אתה רוצה לדבר איתי?”.

הסיבה לתגובה הזאת הייתה כתבה באנגליה שבה נומק מדוע לוריס הוא “החוליה החלשה” של צרפת וכמה ג’ורדן פיקפורד, שוערה של אנגליה, יותר טוב ממנו. על המגרש, לוריס ענה עם שתי הצלות גדולות בדרך לחצי הגמר. גם בחצי, השוער סיפק הופעה נהדרת, אולי, בדרך להנפה שנייה ברציפות. כשצריך אותו, הוא עדיין שם בשביל הנבחרת שלו. הוא המנהיג שלה מאחור. 

מי שהספיד את וראן כבר מתחיל להתחרט

בלתי נתפס שרפאל וראן רק בן 29. למעשה, הבלם, שהיה שותף בכיר לזכייה לפני ארבע וחצי שנים, כבר השיג הכל בקריירה. אלא שמאז אותו הישג בקאזאן, חלה דעיכה. הדעיכה הזו גרמה לריאל מדריד לוותר עליו ולמכור אותו למנצ’סטר יונייטד ב-40 מיליון אירו, לאחר שעוד הספיק לזכות עם הבלאנקוס בעוד אליפות ספרד ב-2019/20, השלישית שלו במספר, הראשונה מאז שהקבוצה התאוששה מטראומת העזיבה של כריסטיאנו רונאלדו. 

רפאל וראן. עמוד התווך (רדאד ג'בארה)רפאל וראן. עמוד התווך (רדאד ג'בארה)

לווראן לקח זמן להתאקלם בפרמייר ליג. האמת, שקשה להאשים אותו באי ההצלחה כשכל המערכת מסביבו ביונייטד נראית רקובה לחלוטין, כזו שלא אפשרה כמעט לאף שחקן רכש שהגיע לאולד טראפורד בשנים האחרונות לממש את הציפיות והפוטנציאל. בעונתו הראשונה, אותה סיימה יונייטד במקום השישי בליגה והודחה בשמינית גמר ליגת האלופות, הוא רשם 29 הופעות בכל המסגרות, אך גם סבל מלא מעט פציעות שמנעו ממנו להציג את אותה היכולת שטוני קרוס, חברו לשעבר בריאל מדריד, התרגל לראות ממנו.

“הוא אחד השחקנים המהירים ביותר שיש, כששיחקנו ביחד, מעט מאוד שחקנים הצליחו להשתחרר מהשמירה שלו. באוויר, אי אפשר לנצח אותו” אמר הגרמני על הצרפתי. העונה, וראן רשם כבר 10 הופעות ביונייטד, ולמרות שהגיע למונדיאל פצוע ואף פספס את משחק הפתיחה, הוא השתלט במהרה על חוליית ההגנה של הטריקולור ומאז, מנהיג אותה ביד רמה. עם הופעת ענק מול אנגליה הוא הזכיר את אותו בלם אדיר שפרץ לתודעה בגיל 19, עוד אחת מול פולין קירבה אותו מרחק לגביע עולם שני בקריירה, בגיל 29. מדהים. 

מה לא עבר על גריזמן

המונדיאל המדהים של אנטואן גריזמן שם אותו גבוה ברשימת המועמדים לשחקן הטורניר, אבל אם להיות כנים, ספק אם מישהו צפה את היכולת הנפלאה של השחקן שאולי עשה את השינוי הגדול ביותר בסגל הצרפתי, או בגביע העולם כולו. אם נחזור לאחור, לפני ארבע שנים גריזמן נחשב לסופרסטאר. עוד לפני הרנסנס של אמבפה, הוא היה זה שהנהיג ושלט בנבחרת הצרפתית, הוא היה המוציא לפועל, המנהיג, הכל. אחרי עונת שיא באתלטיקו מדריד, הגיע המונדיאל ברוסיה ואיתו ארבעה שערים שכבש בדרך לזכייה, אלא שמשם, החלה ההתדרדרות. 

אנטואן גריזמן ודידייה דשאן. המנהיג של צרפת (רויטרס)אנטואן גריזמן ודידייה דשאן. המנהיג של צרפת (רויטרס)

קשה להאשים בכך את גריזמן, אבל המעבר שלו לברצלונה היה אולי ההחלטה הכי רעה שיכול היה לקבל, אם כי לא מן הנמנע שהיא גם זו שתרמה לו יותר מכל להבין איזה סוג שחקן הוא באמת. כשהוא ומסי דורכים אחד לשני על הרגליים כשני שמאליים בעלי אופי דומה בהתקפה, גריזמן היה רחוק מלהצדיק את 120 מיליון האירו ששולמו עליו. הוא כבש 35 שערים ב-102 הופעות, אבל זה פשוט לא היה זה. החזרה לחממה של צ’ולו סימאונה באתלטיקו הייתה בלתי נמנעת ובתחילת 2021/22, היא גם קרתה.

גריזמן חזר הביתה ולמרות עונה ראשונה לא מרשימה, העונה השנייה שלו הוא כבר הרבה יותר משמעותי, מה שהוביל את אתלטיקו לרכוש אותו ובכך לשים סוף לאותו סעיף מפורסם שגרם לסימאונה להכניס אותו בכל פעם רק אחרי הדקה ה-60 ולפתוח איתו פעמים בודדות. בקדנציה הזאת באתלטיקו, גריזמן הבין שהתפקיד שלו הוא כבר לא להיות המוציא לפועל העיקרי בכל הקשור לכיבוש שערים. הוא צריך לרדת לאחור, לסדר את המשחק, לכוון, להנהיג, וזה בדיוק מה שהוא עושה בקבוצה, ועל הצד הטוב ביותר בנבחרת בטורניר הזה. 

הפעם, ז’ירו גם כובש

העובדה שלא כבש ולו שער אחר במונדיאל 2018 לא הפריעה לאוליבייה ז’ירו להזיל דמעות אמיתיות של אושר אחרי הזכייה של צרפת בקאזאן. ארבע וחצי שנים לאחר מכן, הסיפור שלו שונה לגמרי. ז’ירו בכלל לא אמור היה להיות החלוץ הפותח של צרפת, אך כמו אז, גם הפעם נכנס להרכב ברגע האחרון, הפעם בעקבות פציעתו של קארים בנזמה. עד כה, הוא הספיק להיות גורם משמעותי כששיתוף הפעולה שלו עם קיליאן אמבפה בהתקפה מצית את הדימיון והוא עצמו כבש לא פחות מארבעה שערים. 

אוליבייה ז'ירו חוגג (רויטרס)אוליבייה ז'ירו חוגג (רויטרס)

מאז אותה זכייה בקאזאן, ז’ירו בעיקר חיפש יציבות. מקום שייתן לו את השקט והאמונה כחלוץ ראשון, שיסמוך עליו ויראה את אותה עבודה ורבדים שהוא מוסיף למשחק שדשאן ראה ב-2018. בצ’לסי, זה לא בדיוק קרה, כשהוא מעולם לא באמת נחשב לאיש הראשון בהתקפה. זה לא הפריע לו לכבוש 6 שערים ב-8 הופעות בליגת האלופות בדרך לזכייה של הבלוז ב-2021, אך המעבר מאנגליה היה בלתי נמנע. הוא הגיע למילאן, במה שהתברר כשידוך המושלם עבורו.

רבים תהו כיצד הרוסונרי מחתימים חלוץ בן 35 כגיבוי לזלאטן איברהימוביץ’ ה”קשיש”, אך ז’ירו עשה בדיוק את מה שהוא יודע, כשהשתמש בעליונות הפיזית שלו, בחכמת המשחק ובאקרובטיות והגמישות המרשימות שלו כדי לסייע לאדומים-שחורים לכבוש את איטליה ולזכות בסקודטו ראשון מאז 2010, כשהוא כובש 11 שערים, כל אחד יותר קריטי מהשני. זה בדיוק מה שהוא עושה גם העונה באיטליה, וגם בטורניר בקטאר, כשהפעם, אף אחד לא יוכל לבוא בטענות על היבול שהוא מניב עבור הטריקולור של דשאן. 

מהיר יותר, חזק יותר: הגרסה המשודרגת של אמבפה

הגענו אל הדובדבן שבקצפת. קיליאן אמבפה היה הצעיר ביותר מבין הרשימה הנ”ל כשהפך לאלוף עולם כבר בגיל 19 וכיום, הוא הבכיר מביניהם בפער עצום ונתפס בעיניי רבים ככדורגלן הטוב בתבל. עד כה בטורניר הוא כבש חמישה שערים ובכלל, כל מהלך התקפי של אלופת העולם עובר ברגליים שלו. לפעמים נראה שכשהוא מחליט, הדברים קורים. 

קיליאן אמבפה (רויטרס)קיליאן אמבפה (רויטרס)

אם לטורניר ברוסיה אמבפה הגיע ככישרון העולה של הכדורגל העולמי, הרי לקטאר הוא כבר הגיע כמגה סופרסטאר. מאז אותו מונדיאל ב-2018, הוא קיבל את המושכות להוביל את התקפת פאריס סן ז’רמן, סיים כמלך השערים בליגה הצרפתית בכל עונה והפך לשחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-100 שערים בליגה כשעשה זאת בגיל 22 (יש לו כבר 147), אבל בליגת האלופות, נכשל במשימה של ההנהלה הקטארית ולא הצליח להוביל את הקבוצה לזכייה בגביע בעל האוזניים הגדולות.

מאז, עוד הספקנו לקבל סאגה מתמשכת סביב הארכת חוזהו והוא הספיק לשבור את לבבותיהם של אוהדי ריאל מדריד, כשבחר לדחות את הצעת הבלאנקוס שחיזרו אחריו ולהישאר בעיר האורות כדי להפוך למשתכר הבכיר בכדורגל העולמי עם עוד שלל פריבילגיות שמציבות אותו כאיש החזק במועדון, בהחלטה שזכתה לקיתונות של ביקורת בכדורגל העולמי.

המשחק הגדול ביותר של אמבפה במונדיאל 2018 היה מול ארגנטינה ומסי, אז סיים עם בישול ומבצע אישי בלתי נתפס בדרך לפנדל שכבש גריזמן. הופעה דומה כזאת מול הפרעוש וחבריו והשגת הגביע המוזהב בפעם השנייה לפני גיל 24, יקדמו אותו, כבר עכשיו, גבוה גבוה ברשימת הגדולים ביותר אי פעם, ולשם הוא מכוון. 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה