ארלינג הולאנד הרגיש קצת מתוסכל כאשר נותרו רגעים ספורים עד לשריקת הסיום אתמול (רביעי). היה לכוכב מנצ'סטר סיטי ערב עצום מול ארסנל, הוא דרס את היריבה, התעלל בה, לא נתן לה מנוח, בישל שני שערים והגיע להזדמנויות בעצמו, אבל הכדור סירב להיכנס לרשת. הוא הרי כל כך רצה לקבוע שיא פרמייר ליג חדש דווקא במשחק העונה, וזו הייתה הסיבה בגללה השאיר אותו פפ גווארדיולה על הדשא עד הסוף.

אז בדקה ה-94, כאשר מיצה את כל יתר התרגילים, הוריד הנורבגי את הגומיה ונתן לשיערו הבלונדיני הארוך להתעופף ברוח. זה היה כמו נשק יום הדין, והוא עבד מיידית. פיל פודן סיפק לו את המסירה, ארון ראמסדייל היה לשים שינוי טיפה מגושם בזינוק – והנה לכם שער ליגה מספר 33 להולאנד. השיא של מוחמד סלאח שייך להיסטוריה, כך גם חלומות האליפות של התותחנים.

עם שיער פזור יש לנורבגי, אם כך, ממוצע של שער לדקה, ודי מפחיד לחשוב מה יקרה אם יבחר לשחק כך באופן קבוע. העניין הוא שהייתה תחושה שאת ארסנל הוא מסוגל לפרק גם עם רגל קשורה. מה שהוגדר כקרב על התואר הפך לערב במעמד צד אחד בלבד, והתוצאה הסופית, 1:4, עשתה חסד גדול מאוד עם הקבוצה שעדיין מובילה את הטבלה, אבל יודעת בוודאות שלא תישאר בפסגה.

קווין דה ברוינה וארלינג הולאנד חוגגים (רויטרס)קווין דה ברוינה וארלינג הולאנד חוגגים (רויטרס)

אלמלא יכולת משובחת של ראמסדייל ומנה נאה של מזל, זה היה עלול ללכת לכיוון ‘מאניטה’ עוד במחצית הראשונה, במהלכה לא בעטה האורחת למסגרת אפילו פעם אחת. המגמה המשיכה גם אחרי ההפסקה, ושערים של הולאנד אפילו לא נדרשו כאן. הספיק קווין דה ברוינה.

לא משנה כמה אתם מעריכים את הבלגי, אתם לא מעריכים אותו מספיק. יכולות ניהול המשחק שלו ידועות היטב, אבל כושר ההבקעה מתוקשר פחות – וחבל שכך. בעונה שעברה, למשל, היה דה ברוינה הכובש המצטיין של מנצ'סטר סיטי בליגה, ומצא את הרשת בשני המפגשים מול הטוענת לכתר ליברפול.

דה ברוינה בטירוף (רויטרס)דה ברוינה בטירוף (רויטרס)

ללא התרומה ההתקפית הזו, האדומים היו זוכים באליפות. העונה, כאשר הולאנד לקח את המשימה על עצמו ברוב המקרים, הפליימייקר מתרכז באספקת הכדורים אליו, אבל במשחקים הגדולים באמת הוא שוב מבקיע – ועוד איך. דה ברוינה חתום על שער היתרון מול ליברפול בתחילת החודש, וחשוב מכך יש לו 3 שערים ו-2 בישולים בצמד המפגשים מול ארסנל, שהיוותה את האיום על התואר של התכולים הפעם.

במפגש הראשון בין השתיים, באצטדיון האמירויות בפברואר, אשר היה צמוד הרבה יותר, היה זה דה ברוינה שניצל מסירה גרועה של טאקהירו טומיאסו וכבש את שער היתרון של סיטי במיומנות מרהיבה. הוא גם דאג להבטיח את הניצחון כאשר בישל את השער ה-1:3 של הולאנד לקראת סיום. באופן כללי, שיתוף הפעולה בין השניים היה נפלא מהרגע הראשון כי הם משלימים זה את זה – אין שחקן שיודע למצוא את השטחים הפנויים כמו דה בריינה, ואין שחקן שיודע לפרוץ לשטחים האלה כמו הולאנד. אלא שאתמול הם התחלפו בתפקידים, והייתה זו תוצאה של הברקה טקטית מצידו של גווארדיולה.

ארלינג הולאנד חוגג (רויטרס)ארלינג הולאנד חוגג (רויטרס)

מאחר וארסנל מסוכנת במיוחד באגפים, שם נותנים את הטון בוקאיו סאקה וגבריאל מרטינלי, ויתרה אתמול מנצ'סטר סיטי על המערך הקבוע שלה בה למגן הימני, ולעתים גם למגן השמאלי, יש משימות של קשרים כאשר התכולים שולטים בכדור. גווארדיולה, שנוטה לסבך את העסק, הבין כי רביעיה אחורית פשוטה תהיה יעילה יותר כדי למנוע מהתותחנים המהירים לדהור למתפרצות. עובדה היא כי סאקה כמעט ולא בא לידי ביטוי, ומנואל אקאנג'י, שאינו רגיל לשחק בעמדת המגן השמאלי בדרך כלל, עשה עבודה נהדרת בשמירה עליו בעיקר כי התפקיד שלו היה שגרתי יחסית.

במקביל, שלח גווארדיולה את דה ברוינה לעמדת החלוץ, מתוך מחשבה לפיה כדורים ארוכים יישלחו לעתים לכיוונו של הולאנד, וכדאי שתהיה לו כתובת למסירה. אין כתובת טובה יותר מאשר הבלגי, והרעיון הזה יושם באופן מושלם כבר בדקה השישית. ג'ון סטונס שחרר כדור להולאנד תחת לחץ, הנורבגי השתלט עליו ללא בעיות מול ניסיון שמירה של רוב הולדינג שאינו מסוגל להתמודד איתו, ואז נשלח דה ברוינה לריצה לשטח ריק. חילופי התפקידים הדהימו את הגנת ארסנל, והאלופה עלתה ליתרון מוקדם.

ארסנל בהלם (רויטרס)ארסנל בהלם (רויטרס)

בגדול, היה זה 4-4-2 של המארחת, עם ברנרדו סילבה וג'ק גריליש באגפים ודה ברוינה והולאנד בחוד. השניים ברחו שוב להגנת ארסנל אחרי חטיפת כדור בתחילת המחצית השנייה, ושוב היה זה הנורבגי שסיפק בישול לבלגי אשר הכניע באלגנטיות את ראמסדייל. איך שלא תסתכלו על זה, הכל היה קליל מדי עבור האלופה. במשפט אחד, זה לא היה כוחות, ואחרי ערב כזה כל מאבק האליפות הזה מרגיש קצת מאולץ. מדובר בשתי קבוצות ברמה שונה לגמרי, מה גם שבהגנת ארסנל היה חסר השחקן החשוב ביותר – וויליאם סאליבה.

הצרפתי הוא היחיד שמסוגל תאורטית להתמודד עם הולאנד כפי שעשה בהצלחה לא מבוטלת במשך דקות ארוכות בפברואר, והוא גם חיוני ביותר לפיתוח המשחק מאחור. ארסנל ספגה הרבה יותר מדי בהיעדרו בשבועות האחרונים, והדרך האומללה בה התמודדה עם האילוץ מעלה שאלות מסוימות לגבי תפקודו של המאמן מיקל ארטטה ולגבי מדיניות הרכש בחלון ההעברות של ינואר.

מיקל ארטטה (רויטרס)מיקל ארטטה (רויטרס)

כי ארסנל אמנם פגעה מצוין עם לאנדרו טרוסאר, אבל האופן בו התמודדה עם חיזוק ההגנה היה לקוי. יאקוב קיביור הוחתם מספציה תמורת 25 מיליון יורו, אבל הבלם הפולני בן ה-23 אפילו לא הוגדר כאופציה להשתלב במערך מאז, והדבר פגע קשות בתותחנים כאשר סאליבה נפצע. במקביל, גם הפציעה של טומיאסו הגיעה בעיתוי לא אידאלי, כי הפתרון ההגיוני ביותר היה להחזיר את בן ווייט למרכז ההגנה, אבל ללא היפני סבר ארטטה כי אין לו ברירה אלא להשאירו בתפקידו החדש כמגן ימני.

ווייט אכן נתן עונה נהדרת בעמדה זו, אבל היה מועיל יותר במרכז אתמול, וחוסר הניסיון היחסי כמגן גרם לכך ששבר אתמול את קו הנבדל כאשר סטונס נגח את הכדור החופשי של דה ברוינה פנימה בשלהי המחצית הראשונה. עם השקעה נבונה בבלם שבשל לשחק בהרכב או במגן ימני איכותי נוסף, ארסנל הייתה מתמודדת טוב יותר עם פציעתו של סאליבה.

ג'ק גריליש מול בן ווייט. היה צריך לשחק כבלם אתמול (רויטרס)ג'ק גריליש מול בן ווייט. היה צריך לשחק כבלם אתמול (רויטרס)

אז הספסל היה קצר, וגם ההרכב הראשון לא בהכרח בר השוואה לזה של האלופה. עם כל הכבוד לתומאס פארטה, הוא לא מתקרב ברמתו לרודרי. עם כל ההערכה לגבריאל, הוא לא מנהיג את ההגנה כמו רובן דיאש, וכמובן אין לתותחנים שחקנים שיכולים להתחרות עם דה ברוינה והולאנד. אפשר להצטער על איבוד הנקודות בשבועות האחרונים, אבל עדיף להתמקד דווקא בכך שהקבוצה נתנה פייט בצמרת למרות מגבלות מובנות, והשיגה הרבה יותר ממה שניבאו לה בתחילת העונה.

כאשר רואים את הפערים העצומים שנחשפו אתמול, נותר רק להריע לארסנל ולארטטה על עונה מופלאה בכל קנה מידה. זו לא לוזריות של המחזורים האחרונים, אלא בעיקר ווינריות של חודשים ארוכים.

גבריאל ז'זוס, תומאס פארטה וגרניט ג'אקה מאוכזבים (רויטרס)גבריאל ז'זוס, תומאס פארטה וגרניט ג'אקה מאוכזבים (רויטרס)

לצערם של האוהדים, האופי הזה לא הספיק בסופו של דבר, ושום דבר לא יכול לעצור את הולאנד כאשר הוא מוריד את הגומייה מהשיער ואת דה ברוינה כאשר הוא משחק כמו דה ברוינה. המשימה בליגה כמעט הושלמה, למנצ'סטר סיטי מצפים כעת האתגרים מול ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות ונגד מנצ'סטר יונייטד בגמר הגביע האנגלי, ואם שני הכוכבים של הסיטיזנס ימשיכו לשחק בהילוך הזה, טרבל היסטורי בהחלט עשוי להיות בר השגה.

ארלינג הולאנד ורובן דיאש מרוצים (רויטרס)ארלינג הולאנד ורובן דיאש מרוצים (רויטרס)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה