טר שטגן, צמד מהסרטים וקבראדונה: הרכב העונה

העונה האירופית הסתיימה וזה הזמן לבחור את הרכב המצטיינים. זו משימה לא פשוטה והתוצאה תמיד שנויה במחלוקת, ולכן גם אתם מוזמנים להביע את דעתכם.

מארק-אנדרה טר שטגן

אחרי שהאליפות הובטחה, המאזן ההגנתי של ברצלונה בליגה הספרדית מעט התקלקל, אבל במשך חודשים ארוכים היה לה סיכוי לשבור את השיאים של כל הזמנים מבחינת מספר שערי החובה הנמוך והיכולת לשמור על רשת נקייה. בתום 33 מחזורים, הוציאו הקטלונים 13 כדורים בלבד מהרשת, ובמשחקי הבית עמד המספר על שניים בלבד – הוא הוכפל כאשר בארסה ספגה פעמיים בהפסד היחיד בקאמפ נואו, לריאל סוסיאדד.

אז אמנם בליגת האלופות וגם בליגה האירופית התמונה הייתה שונה בתכלית, אבל היציבות בעורף היא שהביאה לברצלונה את האפשרות לסיים בפסגה, ולשוער הגרמני יש באופן טבעי תרומה עצומה לכך. הוא גילה לא רק אינסטינקטים מעולים ושליטה ברחבה, אלא גם כושר מנהיגות כאשר פיקד על חוליית הגנה צעירה יחסית, בה היה לרונאלד אראוחו תפקיד מפתח. אחרי עזיבתם של סרחיו בוסקטס, ג'רארד פיקה וג'ורדי אלבה, טר שטגן גם יהפוך לשחקן הוותיק ביותר במועדון לפחות מבין שחקני ההרכב – והוא מתכבד לעשות זאת בכושר נפלא.

ג'ובאני די לורנצו

לורנצו אינסינייה העדיף לעזוב את נאפולי לטובת טורונטו בקיץ שעבר והשאיר אחריו את סרט הקפטן בטונים צורמים למדי. במקביל נמכר סגנו קאלידו קוליבאלי לצ'לסי וכך קיבל את התפקיד המגן הימני די לורנצו, ששיחק בליגה השלישית רק לפני שש שנים. מאז הוא השתדרג לשחקן משמעותי בנאפולי וגם הוכתר לאלוף אירופה ביורו 2020, אבל העונה האחרונה הייתה אדירה בכל קנה מידה עבורו – והיא הסתיימה כשהוא מוביל את הקבוצה כקפטן לאליפות הראשונה מזה 33 שנה.

די לורנצו משלב יכולת הגנתית משובחת עם אנרגיות אדירות בתמיכה בהתקפות ותרם העונה חמישה שערים כולל שניים בליגת האלופות בה הציתה הקבוצה את הדמיון והייתה מאוכזבת מהדחה ברבע הגמר. בגיל 29, אפשר לדבר עליו במונחים של כוכב אמיתי, אולי המצטיין באירופה בתפקידו.

האליפות חזרה לנאפולי. די לורנצו, אוסימן וקברצחאליה (רויטרס)

וויליאם סאליבה

שאיפותיה של ארסנל לזכות באליפות ספגו מהלומה אנושה באמצע מרץ כאשר הבלם הצרפתי הצעיר נפצע בגבו וסיים את העונה. עד אז, הציגו התותחנים הגנה מאוזנת ויציבה ביותר, ולסאליבה בן ה-22 הייתה תרומה אדירה לכך – מי שלא שם לב לכך בזמן אמת הבין זאת כאשר ראה את המצב בהיעדרו.

מדהים לחשוב כי עד העונה היו למאמן מיקל ארטטה ספקות לגבי הפוטנציאל שלו והוא נשלח לתקופות השאלה במולדתו. כיום הוא עמוד התווך בבניית ארסנל החדשה עם שילוב נפלא של כוח פיזי עם משמעת טקטית וראיית משחק משובחת. יהיה מעניין לראות עד כמה רחוק תוכל ללכת הקבוצה בעונה בה תמיד יהיה כשיר, אבל גם מקום שני הוא מעל ומעבר לכל התחזיות המוקדמות.

רובן דיאש

הבלם הפורטוגלי הוא עוגן היציבות של מנצ'סטר סיטי והמשיך להיות כזה לאורך העונה, גם כאשר פפ גווארדיולה העניק לו לא מעט ימי מנוחה. עובדה היא כי ארבע מחמשת הפסדי הליגה של הטרבליסטית הטריה נרשמו כאשר דיאש לא היה על המגרש וסיטי לא הצליחה לנצח במחצית ממשחקי הליגה מהם הוא נעדר. דיאש הוא מנהיג עוצמתי שמנווט את המשחק מאחור וממעט מאוד לטעות במסירות. לו היה מוסיף לרפרטואר גם יכולת כיבוש קצת יותר מרשימה במצבים הנייחים, הוא היה הופך לבלם השלם ביותר בתבל.

פדריקו דימארקו

דימארקו הוא לא המגן השמאלי הכי קשוח, אבל הפריצה שלו אדירה, הסגנון שלו מרגש ובעונתו הראשונה כשחקן הרכב באינטר הוא תרם המון להעפלה המפתיעה לגמר ליגת האלופות. השחורים-כחולים לא היו מגיעים למעמד ללא חמשת הבישולים שלו במפעל, ובגמר עצמו הוא כמעט נגח את שער השוויון – כדור ראשון פגע במשקוף והשני ברומלו לוקאקו. הישג לא רע עבור בחור שמתנשא ל-175 סנטימטרים. פצצת האנרגיה הזו הוסיפה גם שלושה שערים וארבעה בישולים בליגה האיטלקית, ומומחיותו בכדורים הנייחים הייתה קריטית להעפלה המחודשת לליגת האלופות. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בעונה חלומית.

כמעט כבש בגמר. דימארקו נוגח על לוקאקו (רויטרס)

רודרי

הקשר האחורי הכי טוב בעולם וזו עובדה. רודרי הוא הברומטר של מנצ'סטר סיטי – הוא תמיד נמצא על המגרש, תמיד סוגר שטחים, תמיד מדייק במסירות, תמיד עוצר את התקפות היריב בלי לקבל כרטיסים איכשהו, ויש לו גם איכויות של ווינר אמיתי כאשר הוא מתקרב לרחבה. אחרי שהבקיע את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות והבטיח את הטרבל, מה עוד אפשר לבקש? פפ גווארדיולה המציא את סרחיו בוסקטס בברצלונה ורודרי הוא ההמצאה המקבילה בסיטי – רק עם יכולת כיבוש משובחת יותר.

קווין דה ברוינה

כאשר מביאים לשחקן הטוב ביותר בעולם במסירות לשטחים פנויים את השחקן הטוב ביותר בעולם בפריצה לשטחים פנויים, התוצאה אמורה להיות פנומנלית, והבלגי אכן מצא שפה משותפת עם ארלינג הולאנד. דה ברוינה הוא עדיין הפליימייקר הטוב בתבל וזו הייתה עונה מופלאה בכל קנה מידה.

די להזכיר כי בשני משחקי העונה נגד ארסנל, נרשמו לזכותו של הג'ינג'י שלושה שערים ושני בישולים, והוא היה הכוח המניע מאחורי שני הניצחונות, אשר בלעדיהם לא היה למנצ'סטר סיטי סיכוי לזכות באליפות. דה ברוינה סיים כמלך האסיסטים בפרמייר-ליג עם 16, כיכב עם צמד בישולים ב-0:4 על ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות שהיה המשחק המכונן ביותר של העונה, ואפילו פציעה בגמר לא התבררה כטרגית בסופו של דבר.

מלך הבישולים בפרמייר ליג. דה ברוינה (רויטרס)

מרטין אודגור

המינוי של הנורבגי לקפטן ארסנל בקיץ התברר כאחד הצעדים המבריקים ביותר של מיקל ארטטה כמאמן. לעתים מדובר בתפקיד סמלי, אבל אצל התותחנים הוא היה קריטי לאור הכישלונות המתמשכים במשך שנים ארוכות של כל מי שענד את הסרט. אודגור שינה לחלוטין את המומנטום והאמון שניתן בו הזניק אותו לעונה פנומנלית. 15 שערי ליגה מעמדת קשר בלי לבצע פנדלים הם מאזן יוצא מהכלל ואף שחקן מרכז מגרש בליגות הבכירות לא התקרב לכך, אבל עיקר התרומה של הנורבגי היה בבניית המשחק – הכדור עבר דרכו כמעט בכל התקפה. בצד האדום של לונדון מקווים שזה לא השיא והטוב ביותר עוד לפניו.

אנטואן גריזמן

העונה שהחלה עם המגבלה המפורסמת על מספר הדקות שקיבל הצרפתי בכל משחק כדי לא להפעיל את סעיף הרכישה היקר מברצלונה הסתיימה עם חגיגה אדירה ושיער ורוד. לאורך שבועות ארוכים, לא היה בליגה הספרדית שחקן מהנה יותר לצפייה מאשר גריזמן, שהצליח איכשהו להיות פליימייקר, שחקן אגף וחלוץ בו זמנית, והיה הרוח החיה מאחורי התקומה הנהדרת של אתלטיקו מדריד. מבחינה סטטיסטית הוא הוכתר למלך הבישולים בספרד בפער עצום עם 16 והוסיף גם 15 כיבושים – כלומר היה מעורב ישירות ב-31 מ-70 השערים של קבוצתו, אבל גם הנתון הזה ממש לא מספר את כל הסיפור. במובנים רבים, הייתה זו עונתו הטובה בקריירה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את המונדיאל, וזה ממש לא דבר של מה בכך.

חביצ’ה קבראצחליה

מעטים הם אוהדי נאפולי ששמעו עד לפני שנה על הגאורגי ששיחק בעיקר ברובין קאזאן, אבל שבועות אחרי שדרך על הדשא בדרום איטליה כבר הדביקו לו את הכינוי קבראדונה. אלה שהכירו את כישרונו של קבראצחליה האמינו שהוא עשוי להיות להיט גדול, אבל אף אחד – ממש אף אחד – לא דמיין עד כמה. הוא כבש את איטליה בסטייל חסר מעצורים, הביך את כל שחקני ההגנה שפגשו אותו בליגה ובליגת האלופות, הציג כדרור יוצא דופן על גבול הגאונות, והיה ברור שאפילו לו אין מושג מה הוא יעשה בשבריר השנייה הבא. התוצאה: אליפות מטריפה, תואר שחקן העונה באיטליה, 14 שערים ו-17 בישולים בכל המסגרות, ואינסוף רגעים קסומים. וזו רק ההתחלה.

ארלינג הולאנד

טוב, עליו כבר נאמר מספיק, אין צורך להרחיב.

הרכב שני: טיבו קורטואה, מנואל אקאנג'י, אנדראס כריסטנסן, קים מין-ג'אה, אדוארדו קמאבינגה, אנדרה-פרנק זאמבו אנגיסה, אילקאי גונדואן, גאבי, בוקאיו סאקה, ויניסיוס ו-ויקטור אוסימן.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה