כולנו, גם מי שלא נמנים על אוהדי השחייה או האתלטיקה, אוהבים את הכוכבים האולימפיים. מקארל לואיס ופלורנס גריפית ג’וינר ועד מייקל פלפס ויוסיין בולט, המשחקים האולימפיים העניקו לנו הזדמנות שנה אחרי שנה לראות את הספורטאים הגדולים ביותר קובעים היסטוריה ומצליחים לנצח את הזמן.
השנה הם יעדרו. לא רק בולט ופלפס שפרשו בסיום המשחקים האולימפיים של 2016, אלא גם כריסטיאן קולמן, אלוף העולם ב-100 מ’ שמושעה לאחר שהשתמש בחומרים אסורים ונחשב כעתיד של האתלטיקה. גם שמות מוכרים אחרים כמו ג’סטין גאטלין יעדרו מהמסלול, בעוד בשחייה דור חדש של שחיינים מחכה לפריצה הגדולה באמת. בואו נעבור על השמות הבולטים.
בבריכה בטוקיו, אני מאמין שאריארן טיטמוס, האוסטרלית בת ה-20, תהפוך לאגדה. היא הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי ולנצח את קייטי לדקי ב-400 מ’ חופשי באליפות העולם האחרונה. היא קבעה את תוצאות השנה בעולם ב-200, 400 מטר חופשי, ויכולה לסיים את הדומיננטיות החריגה של לדקי, אחת השחייניות הגדולות בהיסטוריה שהשלימה טרבל מדהים ב-200, 400 ו-800 חופשי במשחקים האולימפיים הקודמים.
במסלול הריצה השם המעניין מכולם ומי, שבעיניי, יתחיל את דרכו לעבר הטופ העולמי, הוא אריון נייטון, רק בן 17 אבל מי שהצליח לשבור את שיא העולם לצעירים של אחד, אוסיין בולט. נייטון קבע 19.84 שניות ב-200 מטר, התוצאה החמישית בטיבה השנה, וינסה להפתיע את העולם. בולט עצמו היה בן 22 כשהפך לאייקון עולמי בבייג’ין. נייטון צעיר ב-5 שנים ויכול לקחת מדליית זהב סנסציונית.
הגיבורים יכולים להגיע ממקום אחר. לוקה דונצ’יץ’ בסלובניה ולואיס סקולה בן ה-41 מארגנטינה ינסו לעשות נס ולהדיח את האמריקאים של קווין דוראנט, ג’ייסון טייטום ודמיאן לילארד. אני לא מאמין שמישהו יצליח לעצור את המכונה של גרג פופוביץ’, אבל סנטרים כמו רודי גובר יכולים לנצל את העדרו של סנטר טבעי בנבחרת ארצות הברית (באם אדביו, דריימונד גרין וקווין לאב יחלקו את העמדה), להשיג נקודות בצבע ולהיכנס לספר דברי הימים של הכדורסל העולמי. הולכים להיות במשחקים האולימפיים סיפורים שנספר שנים קדימה. לנו נותר רק לחכות ולראות מי יהיו הגיבורים.
הכתוב הינו טור דעה