בסוף השבוע התקיים לו במסגרת המחזור התשיעי בליגה ג' גליל עליון מפגש בין מכבי עראמשה להפועל חורפיש שהסתיים ב-0:0. טרם ההתמודדות, בהפועל חורפיש חיפשו מתנדב לשער לאחר ששוער הקבוצה, האדי שנאן, העובד בשב"ס, סגר שבת. מי שהציע את עצמו הוא אליאב מלכה, בן ה-44, שגדל כשוער בעברו, נפצע והמשיך לשחק כדורגל כבלם בהגנה.
בתחילת חודש מרץ חזר מלכה לקריית שמונה, העיר בה גדל, באותו הרגע שאושר בממשלה כי התושבים יכולים לעלות צפונה, למקום ממנו נעקרו לתקופה ארוכה: “אני עוסק בתחום ניהול האירועים”, מציין אליאב ל-ONE. “עדיין רוחות מלחמה באוויר, העיר לא חזרה להיות מה שהייתה לצערי”, מסכם בדבריו.
מלבד אהבתו לכדורגל, בנובמבר 2021 עלה שוב על כר הדשא, אז כמאמן קבוצת ילדים א' של הפועל מרום הגליל. במשך ארבע עונות רצופות אימן במועדון, בקבוצות הגיל נערים ג', נערים ב' וילדים א' כשנתיים. העונה, מאמן את קבוצת ילדים ב' של מועדון הכדורגל מרום הגליל, שעבר שינוי קל בשם. לצד היותו מאמן ותיקים מ.ס בני ממב"ע הגולן והגליל.
מועדון הכדורגל גליל גולן (באדיבות המועדון)קבוצת הבוגרים הראשונה שלו, כשוער כדורגל, אחרי שסיים לשחק בנוער, אז עם הפועל קריית שמונה, הייתה הפועל בני גוש חלב, שכבר איננה קיימת במפת הכדורגל הישראלי: “אני לא זוכר מתי זה היה, אבל לדעתי זה היה לפני שנות ה-2,000”, הוא צוחק. בכל זאת, חלפו שנים מאז. היום, כאמור, הוא בן 44 כשבפברואר 2026 יחגוג את יום הולדתו ה-45.
אתה בן 44 היום, וגם בגילך הצעיר יש לומר, משחק בשתי קבוצות, ובסוף השבוע, אחרי שנים, עמדת בין הקורות ושמרת על רשת נקייה. איך זה לחזור לשער?
“אומנם אני בן 44, אבל עם אהבה למשחק כמו ילד בן 14. התחלתי כשוער, שיחקתי בהמון קבוצות, אפילו בליגה א' בצפת. לאחר פציעה בכתף נאלצתי לעבור מעמדת השוער לעמדת הבלם ושם המשכתי בליגה ב' בקבוצות כמו בועיינה, בענה ועוד קבוצות מהמגזר. ביום שבת הגענו למשחק בליגה ג' ללא שוער, לא היו מתנדבים, אז כמובן שלקחתי על עצמי את האתגר ועמדתי בזה, והמשחק הסתיים ב-0:0”.
מה קרה שלהפועל חורפיש היה חסר שוער?
הרבה שחקנים משרתים במשטרה ובצבא. השוער שלנו עובד בשב"ס וסגר שבת. ביקשו מהשחקנים 'מי יכול להתנדב?' וכמובן שלא היה אף אחד שרצה, אז לא הייתה לי ברירה. לקחתי את הכפפות ועמדתי בין הקורות”.
גדלת במחלקת הנוער של הפועל קריית שמונה כשוער. אפילו שימשת כשוער בליגות הנמוכות בתחילת הדרך, עד לפציעה בכתף, מה שהוביל אותך לחזור לכר הדשא, אלא בתפקיד אחר לגמרי, כבלם.
“התחלתי בקבוצת הילדים של הפועל קריית שמונה עד הנוער ומשם כבר התחלתי לנדוד מקבוצה לקבוצה. אני תמיד אומר 'שוער טוב צריך להיות גם בלם טוב' וזאת הדרך שלי ואני נהנה בכל תפקיד שאני משחק. זה שאני ממשיך לשחק, זה כבר ניצחון בפני עצמו”.
אליאב מלכה (פרטי)אתה מקריית שמונה במקור ובמהלך המלחמה התפנית לתל אביב, מה שאילץ אותך פעם-פעמיים בשבוע לעלות צפונה ולאמן את החבורה הצעירה שלך. זה לא פשוט.
“אני תושב קרית שמונה, אכן. במלחמה נאלצתי להתגורר במרכז הארץ יחד עם משפחתי. הייתה לי את האפשרות לקחת פסק זמן מאימון הילדים, בגלל הקושי של המרחק, אבל זה לא מה שהפחיד אותי ואת הקבוצה, איך לומר, לא נוטשים, אז החלטתי שאני עולה פעמיים בשבוע לצפון לאימון ומשחק יחד איתם”.
לאמן ילדים ב' במרום הגליל, בצפון בארץ. איך זה מבחינתך?
“מבחינתי זה סיפוק גדול לעבוד עם ילדים ובמועדון הכדורגל מרום הגליל, שמזמן כבר הפך למשפחה אחת גדולה וזה המקום להוקיר תודה ענקית למנהל מחלקת הספורט ויושב ראש המועדון, גיא ארביב, ולמנהל המקצועי, משה שלי, שנותנים לי את כל הכלים להצלחה”.
החבורה בהפועל חורפיש?
“בקבוצת חורפיש יש שחקנים עם נשמה. אומנם לא הכל הולך כמו שרוצים, אבל בכדורגל לא תמיד מה שמבקשים זה מה שקורה. אני רוצה לפרגן לאדם והאיש היקר, שהוא גם יו”ר המועדון ומאמן הקבוצה, עלי באדר, שבאמת נותן מעצמו לטובת קיום הקבוצה וזה לא מובן בכלל”.
אליאב אתה כבר בן 44, מתי תיפרד מהכדורגל? או שזה לא בא בחשבון בזמן הקרוב?
“זה לא משהו שעובר לי בראש. כל עוד הגוף נותן לי את האפשרות להמשיך ולשחק, אני פה. ספורט זה חלק בלתי נפרד מהחיים, מי שמתעסק בתחום הזה חייב להיות עם מלא תשוקה ואהבה למשחק, בספורט יש המון עליות וירידות וצריך תמיד לקחת את הדברים הטובים.
“רק אציין שאני משחק גם בקבוצת ותיקים של קריית שמונה, כשגם שם שימשתי פעמיים כשוער, כיום אני מאמן גם את קבוצת ותיקים ממב"ע הגליל והגולן בליגה של ההתאחדות, שם אנחנו ממוקמים במעלה הטבלה. ביום רביעי הקרוב נצא למשחק חוץ קשה בחדרה”.