לא רק שמכבי תל אביב שמה קץ לתשע שנים שחונות ומנוחסות בקריית אליעזר, לא רק שהצהובים הוכיחו שכיום הם טובים מהירוקים ובכלל הטובים ביותר בכדורגל הישראלי – הדו קרב הזה הסתיים בניצחון בנוק-אאוט לטובתו של פאולו סוזה על אריק בנאדו.

למערך שהציב סוזה לא היו תשובות בקרבו של המאמן הירוק (תרתי משמע) של חיפה. המאמן הפורטוגלי הבין שהוא חייב להחזיר את מהראן ראדי לתפקידו המקורי והמנצח. עמדה יותר קדומנית לעומת הליהוק שלו עד עתה. ראדי היה בתפקיד הזה לשחקן הטוב ביותר בכדורגל הישראלי בעונה החולפת, שהסתיימה כזכור באליפות. סוזה חשב שהוא אחד ממציאי הכדורגל ושינה עמדה שלא לצורך. הפעם, הוא נהג בחכמה, הודה בטעותו והשיב את הסופר-סטאר לעמדתו המשפיעה. ראה ערך: הבישול הפנומנלי שלו לברק יצחקי בשער הראשון.

זאת ועוד, סוזה החליט ללהק בהתקפה שני חלוצים זריזים (מונס דאבור ויצחקי). שניהם חמקמקים וחכמים, הביכו את ההגנה החיפאית פעם אחר פעם וייצרו הזדמנויות שהפכו את שאלת השער הראשון לשאלת זמן בלבד. נוסף על זאת, סוזה ליהק שני קשרים אחוריים (ניקולה מיטרוביץ' וגל אלברמן), שחיסלו לחלוטין כל ניסיון של רובן ראיוס ויניב קטן להניע משהו לטובת הירוקים. אכן, מערך של אומן שח. הפורטוגלי חיסל את בנאדו ולימד אותו פרקים יסודיים בכדורגל מודרני.

בנאדו, התגלה שוב ושוב כמאמן שמרן ומקובע. שום וריאציה, שום אלמנט מפתיע, שום יראת כבוד ליריב הראוי. הוא שוב נשען על קשר אחורי אחד (גוסטבו בוקולי) ושילם ביוקר. הוא שוב ליהק את שמעון אבוחצירה ונכשל. הוא שוב הזעיק מהספסל את אלון תורג'מן וקרס. הוא שוב ויתר על משהו צעיר ורענן והותיר את שובל גוזלן ביציע, את איסמעיל ריאן על הספסל ואת אלעד גבאי במקרר.

מהראן ראדי (יניב גונן)
מהראן ראדי. שינוי התפקוד שלו השפיע (יניב גונן)
 

לא בטוח שהעונה הזו הסתיימה מבחינת הירוקים. מה שבטוח, שללא השתדרגות דרמטית בעמדת המאמן ובעיקר בנושא ליהוק השחקנים – הירוקים נראים נבוכים, חסרי ישע ומבולבלים. אם עד עתה חיפה קיבלה את הסעד בעיקר מראיוס וגם מקטן – הרי שהלוקסוס נגמר. המאמנים למדו לסגור אותם כפי שקרה בקריית אליעזר וברור שמאמנים אחרים ילמדו מכך ויחקו את המערך התל אביבי.

בנאדו חייב רעיונות חדשים ומה שבטוח הוא שעד עתה נכשל הוא כישלון קולוסאלי, הן בבניית הקבוצה, בעיקר בחולייה הקדמית והן מבחינת הקיבעון המחשבתי שלו. לעומת זאת, מחמאות ושוב מחמאות ומלוא חופן המחמאות למכבי תל אביב. מערך רענן, תוסס ודינמי. מוכנות מקסימלית למשחק עונה חשוב. אומץ לב (שני חלוצים והושבת פריצה על הספסל), חילוף מנצח כאשר פריצה כבש פעמיים והפך את הניצחון התל אביבי לתבוסה חיפנית.

לתל אביב יש כמובן באנקר: ערן זהבי. המסירה שלו לפריצה בעת כיבוש השער השני הייתה רוויית השראה שהזכירה את מסירותיו של אייל ברקוביץ' על אותו דשא ועל אותו אצטדיון. אדם שאינו לומד מטעויותיו ומתבנקר אחר החלטותיו, הוא אדם שקשה לסמוך עליו. סוזה, למד והפיק לקחים וקצר הישג נפלא. ובנאדו, שאינו מוכן ככל הנראה לפקוח עין ולהבין שיש צורך מיידי בשינוי בתהליך קבלת ההחלטות, ספג מהלומה כואבת שספק אם נצא ממנה ללא נזקים עצומים.

אבוחצירה מול בן הרוש (עמית מצפה)
אבוחצירה מול בן הרוש. ליהוק כושל של בנאדו (עמית מצפה)
 

בקריית אליעזר הוכיחו הצהובים מי הוא בעל הבית האמיתי כיום בכדורגל הישראלי, ושהתשתית שנבנתה מהעונה החולפת הופכת למסורת, ובעוד שחיפה עם כל המאמצים נכשלת שוב ושוב בהשבת ההגמוניה.

לחיפה דרושה טלטלה. עצוב היה לראות את האוהדים הנפלאים שלה מאבדים תקווה ונוטשים את היציעים לפני סיומו של המשחק, בעוד שהתל אביבים ימשיכו ליהנות ממגוון של שחקנים, שאיתם יכול סוזה להציב מערכים שונים ומעניינים ולהפוך את קבוצתו למרתקת, מפתיעה ורב-שכבתית מול הירוקים המקובעים והמאובנים.

זוכרים שדיברתי על ההפסד מול הצהובים המשול לאסון? בקריית אליעזר קיבלו את ההפסד בדיוק כמו שצפיתי: אסון ספורטיבי

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה