החידה: מלך בסין, אגדה במכבי, נעלם בנבחרת

ליאו מסי ישב לצד מאמנו במסיבת עיתונאים לאחר המשחק הראשון של ארגנטינה במונדיאל בברזיל. השאלה הייתה למה הוא חושב שאלחנדרו סאבלה העדיף לשחק עם שלושה בלמים ולא בשיטת 4-3-3. "תצטרכו לשאול את אלחנדרו למה החליט לשחק כך... לא היו לנו מספיק שחקנים קדימה". סאבלה הקשיב, הפנים, שינה את השיטה בהמשך וגם הגן על הכוכב שלו: "לא נפגעתי מההערות שלו", אמר ימים לאחר מכן. "הוא אמר מה שהוא חושב בצורה מכובדת. לפעמים מאמנים לומדים משחקנים".

ערן זהבי בנבחרת ישראל הוא המקביל של מסי בארגנטינה. כוכב בלתי מעורער. לשחקן כזה מותר להגיד מה שהוא חושב וכשהוא אמר: "ברור שלשחק באגף זה לא התפקיד האידיאלי שלי", הוא אוטומטית מעורר דיון. זהבי הסביר במסיבת העיתונאים שמבחינתו לא העביר ביקורת ומבחינת אלישע לוי, בוודאי שלא נחצה "הקו האדום" במערכת היחסים בין שחקן למאמן. אבל בסיפור הזה יש מעבר. תחושת תסכול של כוכב שלא מביא את עצמו לידי ביטוי בנבחרת ומרגיש קצת יותר נוח לקחת את הכוכבות שלו צעד קדימה - ולדרוש מה שלדעתו מגיע לו.

זהבי: "לא מצטער על הדברים אחרי מקדוניה"

לא מעט אנשים תוהים מדוע שחקנים שפורחים בקבוצות שלהם נובלים במשחקי הנבחרות הלאומיות שלהם. זה קרה לכריסטיאנו רונאלדו ביורו; מסי, שמבקיע בצרורות בברצלונה, מתקשה להוביל את ארגנטינה לתארים והפסיד פעמיים בגמר הקופה אמריקה לצ'ילה ובגמר המונדיאל האחרון לגרמניה; וגם זהבי שלנו, שכבש במדי מכבי תל אביב 35 שערים בעונה אחת, לא מצליח לבוא לידי ביטוי במדי הכחול-לבן של הנבחרת הלאומית.

לזהבי יש בך הכל חמישה שערים ב-33 הופעות במדים הלאומיים. אחד בהפסד ברוסיה (3:1), אחד בחגיגה מול בוסניה, עוד אחד לרשת אנדורה, שער נוסף מול הונדורס במשחק ידידות ועוד פנדל מדויק לרשת של פרדראג ראיקוביץ' במשחק הבכורה של אלישע לוי (3:1 בסרביה). הוא מבקש לא למדוד את התרומה שלו בשערים, אבל המציאות היא שאלישע, כמו אלי גוטמן לפניו, עדיין לא מצליח למצוא את הנוסחה שתגרום לזהבי לפרוח במדים הלאומיים.

מאז שב המוזהב לארץ מפלארמו, הוא שיחק שלוש עונות וחצי במכבי תל אביב, במהלכן רשם 125 שערים בכל המסגרות הרשמיות - ליגה, גביע המדינה, משחקים באירופה וגביע הטוטו. בליגה, בשלוש העונות האחרונות שלו, הוא כבש 29 שערים (2013/14), 27 (2014/15), 35 (2015/16), והיה בלתי ניתן לעצירה, כאשר הטיל אימה על כל ההגנות היריבות וכמובן על האוהדים שלהן, שבירכו מאוד על עזיבתו לגוואנגז'ו ר.פ.

ליאו מסי במדי נבחרת ארגנטינה (רויטרס)

את היכולות של זהבי במכבי תל אביב ואת המספרים של הכוכב כולם יודעים וכולם מכירים: ממוצע של 0.816 שערים למשחק בליגת העל (98 שערים ב-120 משחקים); ממוצע של 0.75 שערים למשחק בגביע המדינה ו-0.333 שערים למשחק בגביע הטוטו; ממוצע של 0.535 שערים למשחק בגביעי אירופה, כאשר המספר הזה ממש לא מספר את הסיפור, אלא המספר הבא: במשחקי מוקדמות ליגת האלופות, זהבי כבש שבעה שערים בחמישה משחקים, כאשר שישה מהם, שלושה מול כל אחת, הגיעו נגד ויקטוריה פלזן (צמד בחוץ שהעלה את הצהובים לשלב הפלייאוף) ובאזל (צמד בחוץ כולל שער הנגיחה בדקה ה-96).

בקיץ, כזכור, זהבי עזב את הצהובים לטובת המיליונים בסין. הכוכב, שרצה לעשות לביתו (12.5 מיליון דולר בכל התקופה בסין), עזב לטובת הרפתקה חדשה והכסף הגדול של המזרח. אלא שמעניין כרגע לראות מה התפוקה של הכוכב מאז שהגיע לסין לעומת התקופה שלו בצהוב, וכן לבדוק מדוע זה לא קורה בנבחרת ומה הממוצעים שלו במדי הכחול-לבן לעומת המספרים בקבוצות.

שחקני הנבחרת מתפללים במטוס לאחר הניצחון

ב-15 משחקים ששיחק בכל המסגרות (3 בגביע, 9 בליגה), הבקיע הכוכב הישראלי 12 שערים, ממוצע של 0.8 גולים למשחק. יחד עם זאת, צריך לציין שבשלושה משחקים ליגה זהבי לא השלים 90 דקות ובמשחק גביע אחד הוא שיחק 45 דקות. הפתיחה של זהבי הייתה סוערת; במשחק הפתיחה שלו מול שיג'יאז'ואנג אבר ברייט בו עלה ל-29 דקות, הוא כבש את שער היתרון ובישל את השלישי ב-2:4 המרשים של קבוצתו, שקטע שלושה משחקים רצופים ללא ניצחון. לאחר מכן, אחרי ששיחק כחצי שעה מול הביי בליגה ולא כבש או בישל, הוא התפוצץ עליה עם שלושער בגביע, שהראה לכל הסינים את היכולות שכולנו הכרנו מליגת העל.

השיאים של זהבי בסין הגיעו מול גוואנגז'ו אברגרנד, אלופת אסיה, כאשר במשחק הראשון נגדה, ב-20 ביולי בליגה, הוא כבש שער ניצחון בדקה ה-79; בגביע, הוא כבש ובישל ב-2:2 ולאחר מכן בגומלין הוא כבש שער מצמק ב-3:1 שהדיח את קבוצתו מהגביע בחצי הגמר. יחד עם זאת, יש לציין שזהבי, שאמנם משחק עם שחקנים פחות טובים מאלו שהיו לו במכבי תל אביב וגם החיבור איתם פחות טוב באופן יחסי, בישל חמישה שערים בליגה ועוד שער אחד בגביע. כלומר, מאז שהגיע לסין, זהבי אחראי על 18 שערים ב-15 משחקים, שמתוכם בארבעה הוא לא שיחק יותר ממחצית.

ערן זהבי חוגג. בסין הוא כבר מלך, אבל מה עם הנבחרת? (מערכת ONE)

מנגד, כולם תוהים מדוע הכוכב הישראלי, שאחראי ליותר משער במשחק (1.2; בישול או כיבוש), לא מצליח להביא את יכולותיו לנבחרת הלאומית.  כוכב נבחרת ישראל בעבר, אלון מזרחי, מסביר מדוע לטעמו זהבי לא מצליח בנבחרת הלאומית: "לא תמיד שחקן ליגה טוב יכול להצליח בנבחרת. בלי קשר לזה, זהבי גם לא ממוקם בתפקיד שלו, צריך להזיז אותו מהאגף, הוא משחק בכנפיים וצריך להיות מתחת לחלוץ, זה התפקיד שלו ואולי שם הוא יצליח יותר. הוא גם צריך לקחת את המשחק עליו, במכבי הוא היה רגיל לקבל המון כדורים, בנבחרת זה משהו אחר לגמרי. צריך לבקש את הכדורים, להעז יותר ולהיות חוצפן. יש הרגשה שבנבחרת הוא בורח מאחריות". 

את הופעת הבכורה שלו עשה הכוכב ב-2 בספטמבר 2010 במפגש מול מלטה, כארבעה חודשים בלבד אחרי שהביא להפועל תל אביב אליפות נדירה עם שער בדקה ה-90 בטדי מול בית"ר ירושלים. שער הבכורה שלו במדים הלאומיים הגיע כשלוש שנים לאחר מכן, בעשרה בספטמבר 2013 מול רוסיה בחוץ, אחרי שישראל ספגה מהרוסים 4:0 בבית ואיבדה למעשה סיכוי מעשי לעלות למונדיאל 2014 שנערך בברזיל.

באותו קמפיין, מוקדמות מונדיאל 2014, ערן זהבי התחיל לאט לאט לבנות את מעמדו בנבחרת, אך עדיין לא היה הכוכב הגדול שלה, כאשר זה יקרה בקמפיין שלאחר מכן, במוקדמות יורו 2016. אלי גוטמן העביר את שרביט ההנהגה מיוסי בניון וחבריו לזהבי וקיבל ממנו משחק אחד גדול - מול בוסניה בסמי עופר.

אלי גוטמן. זהבי היה אמור להוביל את הנבחרת בתקופה שלו (עמרי שטיין)

הכוכב הישראלי להט באותו ערב על כר הדשא בחיפה, עשה ככל העולה על רוחו ובישל לדמארי בדקה ה-45, כשהוא בעצמו מבקיע את השלישי בדקה ה-70. אז, כולם היו בטוחים שזהו, היכולת של המוזהב ממכבי תל אביב מגיעה גם לנבחרת הלאומית. מיותר לציין שזה לא קרה. בעוד במכבי תל אביב זהבי המשיך להפציץ עם 28 שערי ליגה באותה עונה, הוא היה חלש יחסית בשלושת המשחקים הבאים מול וויילס (3:0 בסמי עופר), בלגיה (1:0, טיבו קורטואה לקח כדור גדול שבעט זהבי לחיבורים) ובוסניה (3:1).

ערן זהבי חוגג. במכבי היה לו קל הרבה יותר מאשר בנבחרת (משה חרמון)

ייתכן שהבעיה היא ביריבות החזקות כמובן, שהן לא חלשות כמו בליגה הישראלית או בליגה הסינית. נבחרת ישראל בוודאי לא עולה כפייבוריטית, שולטת ומחזיקה בכדור כמו מכבי ת"א למשל. אבל זהבי כבר התרגל בחודשים האחרונים בסין לשחק בקבוצה שחושבת כמו אנדרדוג. בסין, שם הקבוצה בוניה עליו, הוא מצליח לעשות את ההפרדה. בנבחרת זה עדיין לא קורה.

אסור לשכוח גם שבקבוצה האימונים אינטנסיביים וזהבי מכיר את השחקנים האחרים בצורה הרבה יותר טובה. גם המיקום שלו בנבחרת, כשהוא משחק באגף ולא כחלוץ או מאחורי החלוץ, לבטח מפריע לו כפי שהוא טען כשאמר: "בדרך כלל זה תמיד קורה בנבחרת שאני נמצא באחד הצדדים. רוצים אמצע יותר חזק ומוצאים לי תפקיד, אבל בנבחרת אני עושה את כל מה שאני יכול. ברור שזה לא התפקיד האידיאלי שלי, אבל במשחק חוץ קשה, מה שהמאמן מחליט זה קדוש מבחינתי".

אך עדיין, שלושה שערים ב-26 משחקי מוקדמות במדי נבחרת ישראל זה מעט, מעט מדי, בטח כאשר מדברים על סקורר מדופלם שמחזיק בממוצע של 0.8 שערים למשחק בסין (או אם תרצו אחראי ל-1.2 שערים למשחק) ו-0.816 שערים למשחק בליגת העל במדי מכבי תל אביב.

אייל ברקוביץ' מסביר מדוע לטעמו זהבי פחות טוב בנבחרת, אך גם לא מוריד אשמה מהכוכב של גוואנגז'ו ר.פ: "התפקוד של ערן זהבי במשחק האחרון זה לא התפקוד הנכון לו ובגלל זה הוא לא שיחק טוב. ערן זהבי צריך לשחק מאחורי החלוץ, לא בצד, לא מאחור ולא קדימה, נטו מאחורי החלוץ. הבעיה היא בעמדה שלו בלבד. אי אפשר לבחון את ערן זהבי עד שהוא לא ישחק בתפקיד שלו, נכון שגם כשהוא כן שיחק בעמדה שלו הוא לא היה הכי טוב בנבחרת, אבל אם נסתכל רק על המשחק האחרון, כל המערך היה לרעתו".

אייל ברקוביץ´. זהבי יגלה מנהיגות כמו ברקו? (רדאד ג´בארה)

השאלה היא האם המעבר לסין פגע בזהבי מקצועית? "הגדולה של שחקנים גדולים היא תמיד לרצות את הכדור ולגלות יותר מנהיגות, כמו חיים רביבו ואייל ברקוביץ' בזמנו, יש הרגשה שזהבי לא עושה את זה מספיק והוא לא בא לידי ביטוי. אני לא חושב שהליגה בסין צריכה להפריע לו, אף על פי שההגנות שם חלשות. העובדה שהוא כובש שם צריכה להעלות לו את הביטחון. יש הרגשה שהוא עוד אחד מהשחקנים והוא מתחיל להפנים שהוא הקפטן והאיש שצריך לסחוב את הנבחרת הלאומית", גורס מלך שערי הליגה הישראלית בכל הזמנים אלון מזרחי.

ליכטנשטיין היא לא מדד לשפוט את זהבי, אבל בהחלט יריבה לשפר את מאזן השערים שלו בנבחרת. יחד עם זאת, ברור שאלישע לוי עומד בפני דילמה איתה מתמודדים למשל מאמני נבחרת ארגנטינה של התקופה האחרונה. יש לו לא מעט אופציות קדמיות ראויות של חלוצים ושחקני כנף. ויש לו כוכב בלתי מעורער שרוצה שהנבחרת תיבנה סביבו מצד אחד, אבל משחק בליגה פחות תחרותית. הדיון הזה והשאלות במסיבות העיתונאים ובראיונות ימשיכו ללוות אותו לפחות עד שזהבי ייתן משחק גדול ברגע מכריע - אולי באלבניה בחודש הבא?