אתמול, לאורך כל היום - מהרגע שהתעוררתי בבוקר ועד לרגע שהחל המשחק של מכבי ת"א מול ניס המפחידה ואיכותית - היו לי מחשבות והרהורים מעורבים עם רצונות ברורים ועמוקים. במיוחד לאור ההצלחה הגדולה של מכבי חיפה בליגת האלופות וההגרלה הנוחה על הנייר של הפועל באר שבע מול אוניברסיטטה קראיובה, מה שנתן לה סיכויי גבוה להגיע לקונפרנס ליג, כפי שקרה בפועל לשמחתי.
מכבי ת"א נשארה בסימן שאלה גדול על מנת להשלים את הפאזל בדרך לשבוע היסטורי ומוצלח עבור הכדורגל הישראלי, אך לצערי רצונות לחוד ומציאות לחוד. מכבי ת"א זכתה בשנתיים האחרונות בהגרלות חלומיות מול היריבות הכי נוחות בשלבי המוקדמות של הקונפרנס ליג, מה שסלל עבור הצהובים את הדרך לשלבי הבתים די בקלות.
"פספוס ענק". מכבי ת"א מפסידה לניס בהארכהאך דווקא העונה, ברגע שוולאדן איביץ' הפך למאמן, הקבוצה קיבלה הגרלות קשות כאשר בסיבוב הקודם היא הוגרלה מול אריס סלוניקי החזקה. יש לציין שהצהובים דילגו על היריבה היוונית בצורה משכנעת ובשלב הפלייאוף הם קיבלו את ההגרלה הקשה ביותר - המועדון העשיר מדרום צרפת.
חוסר מזל בהגרלה. ולאדן איביץ' (רדאד ג'בארה)אין ספק שבמכבי ת"א קיבלו את תוצאות ההגרלה הקשה ומאתגרת עם אמונה שאפשר לעשות סנסציה, בעיקר לאחר הניצחון בשבוע שעבר במשחק הבית ויתרון של שער אחד לקראת הגומלין בחוץ. עם כל הכבוד לכל מומחי הכדורגל בישראל, אני בטוח שאף אחד לא נתן לצהובים שום סיכויי לפני צמד המפגשים, אך למרות הפערים הגדולים בין שני המועדונים, בסיום המשחק הייתה לי תחושה כבדה של פספוס מתובלת באכזבה.
מצד אחד צריך פרופורציות והיצמדות למציאות. ניס עדיפה על מכבי ת"א בכמה דרגות, אך בצורה שהמשחק התפתח, כאשר הצהובים הצליחו למשוך את המשחק להארכה עם הלשון בחוץ ובעיקר כאשר נהנו מיתרון מספרי לאחר ההרחקה, היה להם מומנטום נפלא שהם לא השכילו לנצל. איביץ' היה חייב לוותר על אחד משלושת הבלמים, להכניס שחקן בעל גוון התקפי ולנסות ללכת למהלך עם תעוזה התקפית.
איביץ' היה חייב לוותר על אחד משלושת הבלמים (האתר הרשמי של ניס)איביץ' המתין יתר על המידה עם החילוף ודווקא בצד השני התקפה מקרית של הצרפתים ופעולה אישית מדהימה של בקה בקה המחליף חרצה את גורל המשחק ואת הרצון לראות שלוש קבוצות ישראליות בשלב בתים אירופי, מה שאמור לשקף באופן אמיתי את תקופת הרנסנס המשתדרגת שבו נמצא הכדורגל הישראלי.
מצד אחד ההדחה מאכזבת, מצד שני זה היה צפוי אל מול יחסי הכוחות. השאלה הבוערת היא לאן מכבי ת"א הולכת מכאן: האם לעצור במשא הרכש בשל ההדחה מהמפעל האירופי או שהצהובים חייבים להמשיך להתחמש? ברור שהצהובים חייבים להתחמש.
מכבי ת"א לא זכתה שנתיים ברציפות באליפות והיא לא יכולה להרשות לעצמה להיות מחוץ לתמונה שנה שלישית. הצהובים חייבים להשתדרג במספר עמדות על מנת להוות יריב הולם מול מכבי חיפה שמתעצמת ומשתדרגת ביחד עם העפלה לליגת האלופות שנותנת גב אדיר מבחינה כלכלית ומקצועית.
מכבי ת"א לא יכולה להרשות לעצמה להיות מחוץ לתמונה העונה (רדאד ג'בארה)כדי להוות יריב ראוי לקטר החיפאי, מכבי ת"א תצטרך להיות בשיאה כדי לגנוב את התואר הנכסף בחזרה. מה שבטוח, שהולך להיות לנו מאבק שלא ראינו מעולם בין שני מאמנים מעולים וסגלים עמוקים ואיכותיים שעדיין נמצאים בשלבי התחמשות סופיים. מעניין למי יהיה את אורך הרוח, היציבות והאיכות לטווח ארוך במאבק הטיטאנים שעומד בפתח של עונה שעומדת להיות אולי הגדולה מכולן.
אני לא מתכוון לפספס אפילו שנייה אחת ממנה.