חגיגה גדולה בהפועל כפר שלם. אמנם הקבוצה הבוגרת לא העפילה העונה לליגה הלאומית ונמצאת בעיצומם של משחקי הפלייאוף העליון בליגה א', אבל ביום שישי קבוצת הנוער של הכתומים גברה 0:2 על מכבי באר שבע והעפילה לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית – הליגה השנייה בטיבה בשכבת גיל זו. מאז הוקמה קבוצת הנוער בעונת 2010/11, היא דשדשה בליגת נוער מחוזית עד לתפנית בעונת 2020/21.
בקיץ האחרון מחלקת הנוער של הפועל כפר שלם השתדרגה עם צירופו של אבי אבינו, ומשה קונסטנטין - שחקן עבר במכבי תל אביב, הפועל צפרירים חולון ומכבי עירוני אשדוד - הצטרף לעמוד על הקווים. "עוד לפני תחילת העונה, מהפגישה הראשונה שלי עם אבי, אביחי ואיתן מכפר שלם, הבנתי אחרי 10 דקות בדיוק שאני אהיה שם", מספר קונסטנטין ל-ONE. "זה קרה בגלל שלוש סיבות: קודם כל התנאים האידיאליים למאמן כדורגל, כמו מתחם מדהים שמתאים לליגת העל, אם זה המגרשים, הציוד, וידיאו וכל יתר הדברים. שנית, רצו אותי. ברגע שאבי אבינו, איש כדורגל מהשורה הראשונה, פונה – אז אתה מגיע.
"גם לי, לאחר 20 שנות ניסיון, יש מה ללמוד ממנו וכמובן מה ללמד אותו. שלוש: הבעלים, אביחי ואיתן, שיהיו בריאים. באמת, רוצים בפיתוח המחלקה, הם היו מוכנים להשקיע בנוער. אתה אומר לעצמך אחד ועוד אחד ועוד אחד, אז יש התאמה מקסימלית. זה מה שהוביל אותי להגיע למקום הנהדר הזה ולהשיג את מה שכל כך רצינו. האימונים התחילו כסדרם ולא עיגלנו פינות. 5 אימונים בשבוע, פעמיים בשבוע עם מאמן הכושר, דוד, שהיה מצוין לכל אורך הדרך".
קונסטנטין הוסיף: "אבי אבינו תמיד היה לצידי באימונים ובמשחקים. לא ויתרנו ולו על מטר אחד של ריצה. הוכנס כאן רף גבוה של אימונים, משמעת, הכנסנו חומרים חדשים לשחקנים שלא היו רגילים למקצבים ולתכנים האלה. זה מה שהוביל אותנו לכל אורך העונה. הסגל נבחר בקפידה. שלושה חריגי גיל, שהיו פאקטור מאוד מאוד משמעותי. הבחירה לא הייתה קלה כי היו לנו לא מעט חריגי גיל שנאלצנו להתלבט עליהם מספר ימים בכדי להגיע לכדי החלטה מושכלת, נבונה ונכונה. בשורה התחתונה, אני מאוד שמח שפגענו בכל שחקן.
"שלמה אלפיה הוא אחד מהם. עובד ללא דופי. שיחק העונה כמגן ימני וכקשר. עדי שפורקר הוא השני, קשר אמצע, שמבחינתי המפתחות היו אצלו והשלישי זה יוסי אביץ', שחקן הכנף שלנו. מאוד מהיר ושובר שוויון בליגה. הוא סיפק 15 שערים וילד מדהים שעתידו לפניו. האמת היא ששלושתם ילדים טובים, שהנהיגו את חדר ההלבשה המגובש שלנו. זה היה לשביעות רצוני, כמו שאומרים. מההתחלה היה חשוב לנו לבחור ילדים טובים. שיהיו קודם כל ולפני הכל בני אדם זה לזה. זה היה אחד הדברים היותר חשובים לי, בתור מאמן, בכל אופן".
המאמן המשיך: "התחלנו את העונה בצורה פנטסטית. שבעה משחקים ראשונים, רק ניצחונות. כמעט ולא סופגים, מקום ראשון, כדורגל טוב, היה תענוג, אלא שאז הגיעה הנפילה שלנו. התרסקות. במחזור השמיני חלה צניחה בגלל גיוסים. ארבעה שחקנים חשובים שלנו עזבו לטובת צה"ל. זה הוביל אותנו לאימונים של 14 שחקנים בלבד לפתע, כשמתוכם בין ארבעה לחמישה מנערים א'. זה קשה, זה לא מספיק. אם לא די בזה, באותה תקופה עברתי תאונת דרכים. שבועיים-שלושה לא הייתי באימונים, אז בכלל המצב בקבוצה הידרדר.
"חודש וחצי של הפסדים לא מתוכננים, אבל ללא כל הסגל שעמד לרשותנו בתחילת העונה, לא היה מה לעשות. אני חייב לציין שבתקופה הזו אבי החליף אותי וזה ממש לא מובן מאליו. מה ששבר אותי זה ההפסד למכבי באר שבע 1:0 בחוץ, הצעתי להתפטר, אמרתי לאבי אני שם את המפתחות, אם אני הבעיה, אז אני אלך. הוא דחה אותי בכל תוקף וזה ירד מהפרק. אחרי זה היינו צריכים לאסוף את כל הקבוצה למעין ישיבת חירום.
"זו נקודת המפנה של הקבוצה. הרבה דברים נאמרו שם. יצאנו עם חיזוק גדול משם. אחד מרים את השני ואין משהו אחר, אנחנו לא מכירים משהו אחר. לשמחתינו הרבה, חזרו כל הפצועים והמתגייסים. כל הסיבוב השני, מלבד תוצאת תיקו אחת עם חולון והפסד לאשדוד, את כל שאר המשחקים ניצחנו. זה היה רצף מטורף. בהקשר לרצף שהשגנו, פה אני מתייחס לצוות שלי. הצטרף אליי עוז ראלי שעזר לי פעמיים בשבוע וכמובן נועה הפיזיותרפיסטית שלנו שהיא מדהימה וזה לא היה קורה בלעדיה. שאפו.
"ברגע שעלינו ליגה בסוף השבוע, המועדון הבין כמה השחקנים שנבחרו בקפידה יתרה היו משמעותיים. גם אלו שהגיעו בינואר. הבולט ביניהם הוא יואב קוחלני, שהגיע משמשון ת"א והוסיף לא מעט. לאבי אבינו יש גם חלק מאוד גדול בעליית הליגה הזו. הוא היה שותף לדרך ואני אומר את זה לטוב ולרע. היו חילוקי דעות מפעם לפעם, אבל בשורה התחתונה ידענו לשים את האמת על השולחן ולהצליח להצעיד את המקום רחוק ככל האפשר".