מכבי אחי נצרת של עונת 2023/24 היא הצלחה בקנה מידה גדול. הקבוצה, שנכנסה לבעיות כלכליות, הייתה צריכה להתארגן לעונה בתוך זמן קצר במיוחד. הבוגרים החלו עונה עם מינוס 12 נקודות, אלא שמהראן לאלא, בעונתו הראשונה על הקווים, עשה שם פלאים. בנוער, היה קצת יותר קשה להשיג קסמים עם התחלה מקרטעת. לקבוצה הגיע עלא סאיג משפרעם, שמכיר היטב את אחי נצרת מזה שנים ועשה עבודה יוצאת מן הכלל בליגה הלאומית לנוער, כשהותיר הקבוצה בליגה. כעת הוא מסכם את העונה בראיון מיוחד ל-ONE.
עלא, במבחן התוצאה, עשיתם את זה בענק. הצלחתם להישאר בליגה הלאומית לנוער, עם כל הבעיות מסביב.
"לדעתי עשינו הישארות הרואית. הצלחנו לעמוד במטרה שהוצבה לנו – להישאר בליגה. לא קל בכלל להצליח במועדון שעובר הליך פירוק עם בעיות כלכליות קשות וזה מעצים את מה שעשינו השנה. אני גאה בכל מי שהיה חלק מהדבר הנהדר הזה שהשגנו העונה".
באחוזים, כמה אתה רושם את ההישארות הזו על שמך?
"אני חושב שבלי השחקנים הגברים שלי לא הייתי מצליח להשאיר את הקבוצה בליגה. אני חושב שהיה חיבור מצוין ביני לבין השחקנים וזה מה שגרם בסוף להבטחת הישארות, כי בכדורגל אי אפשר להצליח לבד או להגיד שזה רק בגללי".
הגעת למכבי אחי נצרת אחרי שהצלחת עם איחוד בני שפרעם. הרגשת בהבדלי רמות בין הקבוצות? כמה קשה היה להתחיל להתניע?
"לא כולם יודעים, אבל במשחק הראשון שלי בליגה כמאמן אחי נצרת, אחרי שעשינו 1:1 נגד אום אל פאחם החלטתי לעזוב כי לא הגעתי לסיכום עם המאמן לגבי התנאים שלי, ואז קיבלתי הצעה לאמן את שפרעם. את האמת, הלך לי מצוין בשפרעם ועזבתי את הקבוצה שהייתה במרחק שבע נקודות ממקום ראשון ובשלב שמינית גמר הגביע נגד בני סכנין. אני לא רציתי לעזוב את שפרעם, אבל ראש העיר עלי סלאם התקשר אליי וביקש ממני לחזור כדי להשאיר את אחי נצרת בליגה".
"לא יכולתי לסרב, למרות ההצלחה שעשינו בשפרעם. אני חושב שאין הבדלי רמות בין שתי הקבוצות ועובדה שבמשחק נגד שפרעם ניצחנו אותם 0:2. אני חושב שהסגל של אחי נצרת שווה מקומות 4-1. היה לי מאוד קשה בהתחלה כי הקבוצה הייתה שבורה מנטלית. הרבה שחקנים רצו לעזוב את הקבוצה והיו כאלה בכלל שרצו לפרוש, אבל מהתחלה הצלחנו להרים את הקבוצה מבחינה מנטלית, להחדיר בשחקנים תשוקה ואמונה שאנחנו מסוגלים להישאר בליגה ואני מאוד שמח שהצלחנו במשימה".
שחקני הנוער של מכבי אחי נצרת (באדיבות המועדון)את מכבי אחי נצרת אתה מכיר במשך שנים. העונה הזו שהייתה, היא הקשה ביותר שחווית במועדון?
"כן. חד משמעתי. זאת העונה הכי קשה שחוויתי כי מתחילת העונה היו הרבה דברים לא ברורים, שחקנים רצו לעזוב, כולם פחדו, גם מבחינה כלכלית היה קשה מאוד להביא שחקנים לקבוצה וגם אנשי מקצוע שיהיו איתי בצוות".
בעונה הבאה תישאר בנוער של מכבי אחי נצרת? יש שיח על כך או שתכוון את עצמך לאתגר חדש?
"אחי נצרת זה הבית שלי, אבל אני מכוון את עצמי לאתגר הבא, לאמן קבוצות של בוגרים או לאמן קבוצת נוער בליגת העל. אני חושב שאני מוכן לעשות את הצעד הבא כי יש בי תחושה של מיצוי אחרי המון שנים שבהם כמעט השגתי את הכול במועדון היקר הזה. הגיע הזמן לעבור לאתגר הבא".
האמנת שתצליח להוציא את אחי נצרת מהבוץ ולהוביל אותה למקום ה-11, שלוש מקומות מעל המקום שהוביל למשחק המבחן?
"האמנתי מכל הלב שנצליח להשאיר את הקבוצה בליגה, אחרת לא הייתי חוזר. אני מאוד האמנתי בסגל השחקנים שלי. ידעתי מה יש באחי נצרת העונה. ידעתי שאם אצליח להרים את השחקנים מבחינה מנטלית יהיה לי קל יותר לשפר אותם מבחינה טקטית והתוצאות מדברות בעד עצמן. מתוך 48 נקודות, עשינו 23 נקודות שהם 50% אחוזי הצלחה, שזה נתון של קבוצה צמרת".
אם איך שנראתה העונה קבוצת הנוער של מכבי אחי נצרת, בשביל שלא תרד ליגה בעונה הבאה. מה עושים אחרת?
"אני חושב שצריך קודם כל לבנות מעטפת מקצועית שלמה, לחזק את הקבוצה בשחקנים טובים, להביא זר טוב ולדאוג שיהיו בקבוצה סטנדרטים גבוהים של מקצועיות. אם הדברים האלה יהיו בקבוצה אני מאמין שאחי נצרת לא תרד אלא תהיה קבוצת צמרת".
מה הרגע הבלתי נשכח שלך ושל הקבוצה מהעונה הזו? רגע שילווה אותך שנים קדימה.
"אני חושב שכל העונה הייתה מיוחדת. מתוך 16 משחקים הפסדנו רק בארבעה משחקים, וזה הרגע שילווה אותנו קדימה – המסע המטורף של 16 המשחקים, כי בכל משחק היה משהו מיוחד שאפשר לקחת קדימה. היה משחק מיוחד שכן נתן לי הרגשה שאנחנו לא נרד, זה המשחק נגד מכבי הרצליה בעילוט, כי הרצליה הגיעו למשחק בידיעה שאם הם מנצחים הם עולים למקום הראשון ובאותו משחק ניצחנו אותם 1:2. בתוכי הרגשתי שאחרי הניצחון הזה אנחנו נשארים בליגה".
כמה מעורב העונה היה הנאמן של הקבוצה, עו"ד נדב מאיוסט?
“כשחזרתי לקבוצה, הוא היה שם בשבילי וכל דבר שרציתי הוא היה מוכן לעזור ולתת לי את כל הכלים כדי להצליח. אני מודה לו מאוד על התמיכה והעזרה בעונה שהייתה לנו, עם כל הבעיות מסביב. אני רוצה להגיד תודה למנהל המקצועי, חלים זטמה, שעשה הכול כדי שלא יחסר דבר ועשה הכול כדי שנישאר בליגה, לעוזר המאמן שלי, זכריא דוחאן, ולכל מאמני המחלקה שעזרו ותמכו: פארס מסארווה, יאסר אבו נאסר ומוחמד סלטי. ותודה מיוחדת לשחקנים הגברים שלי שבלעדיהם לא היינו יכולים להישאר בליגה. מגיע להם שאפו ענק ובסוף רוצה להודות לראש העיר על התמיכה והפרגון לכל אורך הדרך".
דו קרב פנדלים כזה לא ראיתם בחיים!