נבחרת העתודה של ישראל הגיעה שוב לגמר אליפות אירופה בזכות ניצחון גדול על בלגיה, אבל היא לא הייתה צריכה לחכות יותר מדי זמן כדי לגלות את יריבתה. צרפת הבלתי מנוצחת התעללה במארחת היוונית עם 51:98 ותפגוש את החבורה של אלעד חסין בגמר, שייערך היום (ראשון) בשעה 21:00.
נבחרת העתודה של צרפת, שהגיעה לראשונה מאז 2012 למעמד הגמר, היא לא קרובה להיות החזקה ביותר שהייתה יכולה להרכיב. כמעט כולה מורכבים משחקנים עד גיל 20 וכל מי ששיחק באליפות העולם לנוער (עד גיל 19) וחמשת השחקנים שנבחרו בדראפט האחרון, כולל ויקטור וומבניאמה שנבחר ראשון ובילאל קוליבאלי שנבחר שביעי, לא הגיעו והשאירו את הבמה לשחקנים יחסית אלמוניים שעושים דרך מדהימה.
המאמן הצרפתי, אורליאן ויזאדה, נותן לכל השחקנים שלו לשחק מבלי יוצא מן הכלל, כאשר הטווח נע בין 22-11 דקות לכל שחקן בסגל. מעבר לשלב רבע הגמר מול סרביה, את שאר הנבחרות היא פירקה במעל 17 הפרש, כולל 45:110 אימתני על נבחרת איסלנד.
יש מספר שחקנים שכן מצליחים לקבל יותר קרדיט ולבלוט מעל השאר. המרכזי שבהם הוא מקסים ריינו, סנטר בגובה 2.16 מטרים שמשחק באוניברסיטת סטנפורד. המספרים שלו אמנם יחסית נמוכים (11.4 נק’ ו-5.2 ריב’ למשחק), אבל זה כי הוא משחק רק 20 דקות בממוצע. הקלע המוביל הוא השוטינג גארד איליאס קמרדין מדיז’ון, שקולע 13.4 נק’ במשחק.
מדובר בנבחרת לוחצת, שקולעת היטב מכל מקום על המגרש (52% מהשדה, 43% לשלוש בטורניר) ומנצלת את יתרון הגובה והאתלטיות שלה כדי למנוע מיריבותיה להשיג נקודות קלות בצבע. היא גם מובילה את הטורניר בחטיפות, נקודות למשחק ואסיסטים. נקודת החולשה המרכזית שלה היא העונשין, משם הם קולעים ב-54% בלבד.
אז איזה נתון בכל זאת יכול לעודד את ישראל? מאז שינוי השיטה של פיב”א בטורנירי הצעירות ב-2016, העתודה בכחול לבן לא הפסידה לטריקולור. ב-2016 זה נגמר ב-66:86 בשלב הבתים, ב-2017 ישראל ניצחה 52:74 בחצי הגמר (באותו אולם שבו ייערך הגמר השנה), ב-2018, גם כן בחצי הגמר, ישראל פירקה 57:83 בדרך לזכייה ראשונה בטורניר וב-2019, שוב בחצי הגמר בתל אביב, היה המשחק הצמוד ביותר שנגמר 70:81. האם נועם יעקב, דני וולף וחבריהם מסוגלים לחולל סנסציה נוספת?