עודד קטש לקח הימור גדול מאוד בכך שבחר להכניס את וויד בולדווין למשחק הכי חשוב בעונה אחרי חודש וחצי שהוא לא שיחק, ובהיבט הזה ההימור שלו לא הצליח בגלל שהגארד היה חלוד, לא חד וכמעט ולא תרם שום דבר למכבי תל אביב.
המשחק התחיל דרך ההימור הזה והבחירה של המאמן ללכת מהתחלה עם החמישייה החזקה ביותר שלו. הלחץ היה ניכר על שתי הקבוצות בפתיחה – היה משחק לא מסודר עם הרבה זריקות לא טובות מבחוץ. ברגע שקטש הוציא את לורנזו בראון שהיה חלש והכניס את הישראלים, מכבי התחילה לשחק כדורסל.
הפועל תל אביב, חוץ ממנפורד, אניס ותומר גינת, לא הופיעה למשחק. גינת התחיל מצוין התקפית והגנתית, אך היו לאדומים רק שלושה שחקנים שהגיעו. ברגע שקטש עבר להרכב הישראלים מכבי פתחה פער, ואחר כך משום מה הוא הוציא אותם ואיפשר להפועל תל אביב לחזור למשחק בסוף הרבע השני, והם ניצלו את זה.
לורנזו בראון לא היה במשחק בהתחלה, כשגם בולדווין לא הופיע. הייתי רוצה לתת את הקרדיט להגנה של הפועל, אבל במקרה של בולדווין זו כנראה החלודה אחרי חודשיים וחצי, כשגם בראון היה אנמי ולא חד. באדישות שלו הוא קצת הזכיר את קטש – במהלכים גרועים או מצוינים תמיד הוא נראה אדיש וקשה להכיל את זה, אך בסוף הוא נכנס לעניינים במחצית השני ונתן את המצופה ממנו.
במחצית השנייה עודד קטש פתח עם אותה חמישייה שלא הייתה טובה בפתיחה, ושוב שילם וראה את הפועל תל אביב הופכת את התוצאה ומתחילה להוביל. דווקא ברגע הזה, כשהיה נראה שהמומנטום אדום, קרתה זריקת האבוקות המכוערת שעצרה את אותו המומנטום.
דווקא בימים כאלה במדינה כל כך חבל שפוגעים באירוע שכזה – גמר בכדורסל הישראלי, האסקפיזם הכי טהור בארץ. אין שום סיבה להגיע למקום כזה של אלימות ושנאה, אפשר להבין יריבות בין קבוצות, אבל זה לא האירוע. חשוב לציין שהטענות הן לשני הצדדים, גם הקהל של מכבי ת”א זרק חפצים והדליק אבוקות לקראת הסוף. עצוב שברגע החשוב ביותר של הכדורסל הישראלי בין שתי קבוצות מצוינות, צריך להתעסק בדברים המכוערים האלה.
נסגור סוגריים ונחזור לכדורסל. ברגע שקטש הבין שהוא צריך ללכת עם הישראלים, מכבי השתלטה על המשחק. רומן סורקין עשה כל מה שהוא רוצה על המגרש, בשני צידי המגרש, הוא שיפר את ההגנה שלו והופיע בצורה מושלמת. חשוב לציין את תמיר בלאט שתפס את הוואקום שהשאיר לורנזו בפתיחה, הפעיל את ריביירו וסורקין ונתן לצהובים את מה שהיו צריכים.
מהרגע שנגמרה ההפסקה של האבוקות מכבי בראשות הישראלים – סורקין, בלאט וג’ון דיברתולומאו – השתלטה על המשחק. למרות שלא תמיד בלט, דיברתולומאו עשה מהלכים שמביאים אליפות, בדיוק כמו שדרק שארפ עשה בעבר.
ככל שההתקפה של מכבי השתפרה הדבר הביא גם להגנה טובה יותר. בכדורסל נהוג לומר שמי ששומר טוב יקבל ביטחון בהתקפה, אך אצל מכבי של עודד קטש הדבר הפוך – קודם קולעים ואז מקבלים ביטחון בהגנה. גם את ריביירו חשוב להזכיר מאחר והוא היה מצוין הגנתיתי והתקפית, ובאופן כללי הקו הקדמי של מכבי הוביל לניצחון במשחק והזכייה באליפות.
כמו שתמיד אומרים, דרבי בכדורסל על אליפות המדינה משחקים “90 דקות” ובסוף – מכבי תל אביב אלופה.