הרכב השנה? בדיחה רעה

נבחרת השנה בעולם, שחקן השנה ומאמן השנה נבחרו, אך יותר נכון להגיד שבבחירות שהתקיימו בשוויץ נבחרו שחקני ומאמני חצי האי האיברי, בלי פורטוגל כמובן. המועמדים לשחקן השנה היו: רונאלדו, מסי ואינייסטה, שלושה שחקנים מהליגה הספרדית. ניחא. על תואר מאמן השנה התחרו שניים שמאמנים בספרד ואחד שמאמן את ספרד, מילא. אבל עם נבחרת השנה יש לי כמה בעיות.

הנבחרת המדוברת מורכבת משחקנים משתי קבוצות, פלוס שחקן. ברצלונה, שכזכור זכתה "רק" בגביע הספרדי, ריאל מדריד, שהצליחה לזכות באליפות במדינתה אבל נעלמה ורדאמל פלקאו. שתי הקבוצות הבכירות של ספרד וחלוץ אתלטיקו מדריד הם באמת מהשמות החמים בעולם, באירופה ובטח שבספרד. אך יש שחקנים שצריכים להיכלל בנבחרת הנוצצת לפני כמה מאותם 11 שנמצאים שם, למרות שהם לא משחקים באף אחת מהקבוצות הללו.

קומפני ומנצ'יני חוגגים אליפות. הרבה בזכות הבלם (GettyImages)

אם ניקח לדוגמא את עמדת הבלם, בה בחרו בפיפ"א לשים את ג'רארד פיקה, דווקא 2012 לא הייתה השנה של בלמה המצויין של ברצלונה, שלא שיחזר את יכולתו מהעונות הקודמות ואף פתח על הספסל בלא מעט משחקים. למה וינסנט קומפני למשל, בלמה הנהדר של מנצ'סטר סיטי, שהביא אליפות לתכולים מאנגליה, לא מאייש את העמדה הרגישה במקומו של הספרדי?

גם חברו של קומפני למנצ'סטר סיטי, יאיא טורה, נשאר מקופח למרות עונה נפלאה. לקשר המחונן, שסחב את אלופת אנגליה על כתפיו הרחבות מגיע להיכלל ב-11 של 2012 יותר מלצ'אבי, שבסך הכל עזר למסי להביא גביע לברצלונה. ואי אפשר לסיים בלי לדבר על רובין ואן פרסי, ההולנדי שכבש 30 שערי ליגה בעונה הקודמת במדי ארסנל, לא מפסיק לכבוש מאז עבר ליונייטד וסיים את 2012 עם 38 כיבושים.

ואן פרסי חוגג כהרגלו. ראוי בהחלט (רויטרס)

לסיכום, הנה הנבחרת האלטרנטיבית, שכוללת גם כמה מהשמות שאכן נכללו בנבחרת של פיפ"א, שלדעתי הייתה צריכה לעמוד על הבמה בניון (שוויץ). איקר קאסיס, דני אלבס, וינסנט קומפני, סרחיו ראמוס, מרסלו, יאיא טורה, אינייסטה, ליונל מסי, כריסטיאנו רונאלדו, רדאמל פלקאו ורובין ואן פרסי.

הכתוב הינו טור דעה