המכללה האקדמית בוינגייט קיימה אירוע מיוחד היום (שלישי) עם מאמן ה-NBA לשעבר ג’ים בוילן, במסגרתו מאמן הבולס הרצה על מנהיגות בספורט ופילוסופיית האימון שלו בפני חוקרים, מרצים ואנשי סגל מהמכללה האקדמית.
בוילן שטח את פילוסופיית האימון שלו: “מנהיגות והזדמנויות להוביל הן משהו שאני לוקח ברצינות. יש לי גישה משלי להנהגה שמבוססת על האנשים שעבדתי איתם. אני רוצה להדגיש את זה. סגנון המנהיגות של כל אחד לא חייב להיות זהה למישהו אחר. אין סגנון מנהיגות מדויק. הדרך הטובה ביותר להנהגה היא להיות הגרסה הכי טובה של עצמך שאתה יכול להיות. יש הזדמנויות שמגיעות לכל אחד בגלל מי שהוא. כשאתה מתקדם במעלה השרשרת אתה מרגיש שאתה חייב להיות מישהו שונה, חשוב לי להדגיש את זה לפני ההרצאה. המטרה היא להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך. אני מאמין בגישה שבה אתה צריך להיות טוב גם אם אין משהו בתמורה. כמנהיג אתה מקבל ביקורת ונותן לאנשים סביבך הזדמנות לגדול ולהתפתח. גדלתי על זה. הייתי עוזר מאמן בחלקים גדולים מהקריירה, הייתי גאה בכל תפקיד שהיה לי. כשאתה הופך למנהיג אתה מקבל החלטות ומיישם רעיונות, לא רק מציע אותם”.
“מנהיגות היא לנהל את הפחד של כולם. למשל, כמאמן ראשי בשיקגו, הייתי חייב להרגיע את הפחד של הבעלים על מכירת כרטיסים ועל סגנון משחק שמושך את האוהדים, או אם אנחנו הופכים את השחקנים לטובים יותר ואם הם מתפתחים בדרך שבה הם יצדיקו את המשכורות שלהם. אתה חייב להתייחס לזה ולחששות של סגן הנשיא או הג’נרל מנג’ר, מי שבחר את השחקנים. צריך לשכנע אותם שבנית את השחקנים הנכונים. ניהול הפחד, לדעתי, הופך לחשוב יותר ויותר בכל שנה. הלחץ והמדיה נהיים גדולים יותר. חלק מהתהליך, בתור מנהיג, הוא לגרום לאנשים להרגיש בנוח אבל לדחוף אותם מספיק כדי שיגדלו, ילמדו ויהפכו לגרסה הטובה ביותר של עצמם בסיטואציה שבה אתם נמצאים. אני חושב שאנשים מסתכלים על מנהיגות בדרך שונה, אתה לא בהכרח הבוס ועושה מה שאתה רוצה. אתה מתכנן דרך כדי לשמור על המסלול של הקבוצה, אתה חלק מתהליך שבו אתה רואה את המקום של הקבוצה. בין השנה הראשונה לשנייה שלי בשיקגו שינינו את סגנון המשחק כי למדנו מהטעויות, הפכנו לקבוצה שונה. יצרנו סגנון משחק שונה בהתאם למה שקורה בליגה וזה היה תהליך נהדר בעבורנו. הרגשתי שזה היה משהו שעזר לבולס להתפתח, אבל זה היה כואב. מנהיגות יכולה להיות כואבת לפעמים ומאוד תובענית, אבל כמנהיג אתה מחבק את הרגעים האלה, את האתגר והרגעים הקשים”.
המאמן התייחס לשינוי סגנון המנהיגות שלו במשך השנים: “אני מאמין שעם דור השחקנים הנוכחי אתה צריך להסביר “למה” אתה עושה כל דבר. אם המאמן רק יבקש ממך לעשות משהו לא בטוח שתעשה את זה, צריך להסביר למה נעשה את זה. הדור הנוכחי של השחקנים שואל למה סגנון משחק מסוים טוב בשבילו. צריך לזכור שב-NBA כל שחקן מותג משלו, חברה משלו. לכל אחד יש חברת נעליים, חוזה, חסות. עכשיו זה נכנס גם ברמת המכללות. היום קשה יותר לגרום לשחקנים לשחק אחד בשביל השני. היום חשוב להסביר שסגנון משחק קבוצתי יעזור להם להיות הגרסה הטובה ביותר, צריך לחבר בין ה”למה” וה”איך”. התהליך הזה, בניית הזהות והתרבות של הקבוצה, חשוב מאוד”.
בוילן התייחס למנהיג הגדול ביותר שראה כמאמן: “טים דאנקן. הוא היה אדיב וישיר במקביל, היה לו ידע יוצא דופן של המשחק, הוא היה יכול להסביר וללמד על המשחק מהעמדה של השחקן המוביל בצורה טובה יותר מכל אחד שראיתי. המנהיג השני הכי גדול זה דיוויד ווסט באינדיאנה. שניהם היו קשוחים וישירים, אבל במקביל גם אדיבים ומסוגלים לתקשר בצורה טובה. לכל קבוצה צריך להיות סוג של אריה בחדר ההלבשה וכל המאמנים רוצים את זה, סוג של שחקן מאמן. שחקן שלוקח מנהיגות ושחקנים שמתקשרים בדרך טובה הופכים קבוצה לקבוצה מצליחה. באינדיאנה הגענו לגמר האזורי, בסן אנטוניו זכינו באליפות, עבורי זאת ההוכחה שהקבוצות האלה היו מונהגות טוב”.
המאמן דיבר על השחקנים בליגה של היום: “יש להם הרבה כוח, צריך להכיר בזה. השחקנים הופכים את ה-NBA למה שהיא. הם הפנים של הליגה, הם מספקים עבודה לכולנו וחוזי הטלוויזיה, בסופו של דבר, בנויים סביבם. אני מכיר בזה שזה חלק מהם. הבעיה, או הדילמה, היא שאנחנו מדברים על מנהיגות. היא חייבת להיות בדרגה גבוהה יותר, הם צריכים לשתף פעולה עם הבעלים, המנהלים והמאמנים. חייבת להיות מערכת יחסים בריאה שמתרכזת בניצחון, תמיכה ומשחק בסגנון הנכון. יש בכל שנה 29 קבוצות שלא זוכות באליפות ואחת שכן. בשבועיים הקרובים נראה מי האלופה. נראה איך אנחנו לוקחים את זה לצעד הבא, איך אנחנו הופכים לאלופים. התהליך הזה מדהים ומתחיל מהשחקנים שצריכים לשאול את עצמם איך לשחק טוב יותר, איך אפשר להשפיע לטובה על ניצחון עם קבלת ההחלטות והאנרגיה שלנו. זאת ליגה של שחקנים, יש להם הרבה כוח. הם מבינים שצריך לשתף ולתקשר בשביל לנצח, מנסים להבין איך אנחנו עושים את זה”.
בוילן על ההבדל בין מאמן ראשי לעוזר מאמן ב-NBA: “אם המטרה היא לאמן בליגה, אז התהליך מתחיל בהשקעה בעצמך. אתה יכול להתחיל בתור עורך וידאו או מהתחתית במקום אחר, אבל הרגשתי גאווה בכל תפקיד – עוזר מאמן שולי, עורך וידאו, סקאוט, סקאוט מתקדם וכן הלאה. התהליך הזה נתן לי הרבה ניסיון, עשיתי כל עבודה אפשרית. הרזומה הזה הוסיף לי הרבה והייתי מתאים לעבודות השונות שהתראיינתי אליהם. אם אתה משחק נהדר אתה לא חייב לשחק בליגה, אתה גם לא חייב להיות שחקן בשביל לאמן. אם אתה מבין את המשחק ומשקיע תהיה לך הזדמנות. לחלק מהאנשים יש סוכן, אני לא יודע אם זה הכרחי בשביל תפקיד במכללות או בתיכונים, אבל לפעמים טוב שמישהו ידבר בשבילך או יראה לך איזה עבודות זמינות. צריך לשאול את עצמך אם אתה עושה את הדברים הנכונים בשביל להיות מאמן טוב יותר”.
“אני לא אוהב שמאמנים, וזה קיים ב-NBA, שואפים להיות באימון בגלל מה שהתפקיד יתן להם. צריך לתת ולתת כמאמן, ואם עושים את זה מהסיבות הנכונות זה לא יחזיק. אנשים רוצים להרוויח כסף, אבל אי אפשר לאמן רק בשביל הכסף. נכנסתי לתפקיד הזה כי רציתי לעזור לאנשים להגיע למטרות שלהם. אני שואל את המאמנים הצעירים למה הם בפנים. אם אתה רוצה ללמד זאת סיבה טובה לאמן, אם לא אז לא. אני חושב שאנשים מחתימים מורים של המשחק. לדעת את המשחק זה דבר אחד, להצליח ללמד מישהו אחר זה דבר אחר. להגיע לשלב הבא, עבורי, זה הדבר החשוב. היכולת ללמד, לעזור לשחקנים לגדול, להצליח לתקשר יחד איתם”.
בוילן המשיך: “אתייחס לכמה דברים שהופכים מנהיג למנהיג טוב, לפני שאענה על שאלות נוספות. אני חושב שמנהיגות היא תכנון, בהתחלה. אם אתה מצליח לתכנן ולשמור על ארגון אתה תהיה מנהיג טוב ואחד שעוקב אחרי התוכנית שלו. כשנפגשתי עם הצוות שלי תכננתי את הפגישות לפני כן, ידעתי מה אני רוצה לקדם והיו 4-5 דברים שהיינו הולכים להתעסק בהם, 3 או 4 תמיד היו מראש. תמיד נתתי לצוות הזדמנות להתבטא ולהדגיש את הדברים החשובים עבורו. אף פעם לא הגעתי לפגישה בלי הכנה, אין זמן לזה. התכנון חשוב מאוד, צריך לדעת לסיים דברים ולא רק איך להתחיל אותם”.
“חשוב לתקשר עם הצוות שלך. יהיו אנשים שירחיקו אותך או יסכימו כדי להשתיק, אבל צריך לשכנע אנשים להאמין בחזון. כשיש קצר בתקשורת, אז נכנסת אנרגיה שלילית. זה מסוכן מאוד. מנהיגות דורשת שיחות קשות ודברים שאנשים לא רוצים לשמוע, אבל הם צריכים לשמוע אותם. זה עדיין לתקשר. מנהיג טוב צריך להתמודד עם הרגעים האלה, אם תברחו מהם אז יהיו זמנים קשים ולא יצליחו להתמודד איתם”.
“בנוסף, חשוב שתהיה הערכה כנה של הביצועים. אני רוצה לשמוע את הדברים השליליים ומה שלא אוהבים, להיות חלק מההערכה ברמה הגבוהה ביותר. אנשים, לפעמים, עוברים דרך תקופות שליליות. עוברים ריצות שליליות, אבל צריך לעבור אותם כקבוצה. אני רוצה לדבר על העולם שמשתנה. הוא מתוח, יש הרבה חשיפה ציבורית וביקורת ציבורית באינסטגרם, בפייסבוק ובכל מקום. אני חושב שסגנון הלמידה השתנה ואנחנו צריכים להשתנות בהתאם. יש 3 סגנונות לימוד – הדרכה בדיבור, הדרכה ויזואלית והדרכה דרך עשייה. השילוב של ההדרכה הויזואלית עזר לתוכנות כמו זום להצליח מאז שהתחילה הקורונה, אפשר לקלוט אנשים בדרך אחרת. אנשים רואים אנשים בדרך אחרת וצריך לשלב בין הדרכים האלה ביחד. אם אפשר לארגן את זמן הלימוד בדרך טובה, אז אפשר להצליח. ניסיתי לעשות את זה בשיקגו. אני לא צריך לדבר במשך שעתיים. יש 82 משחקים ועוד 8 בקדם העונה, אחרי תגובה לשחקנים יימאס מהקול שלי. צריך להתרכז פחות בדיבורים ויותר במעשים. בתקווה סגנון הלימוד שלכם יהיה מוצלח יותר”, אמר בוילן באירוע של המכללה האקדמית בוינגייט.
בוילן המשיך לשטוח את תפיסת עולמו: “היכולת להוביל ולהנהיג הופכת שחקנים לטובים יותר. כולם מוכשרים, לכן הם הגיעו לליגה. אני יודע שזה נשמע בסיסי, אבל צריך להבין שיש כישרון ושאנחנו רוצים להפוך את כולם לגרסאות הטובות ביותר של עצמם. צריך להבין איפה אתם נמצאים, לא להתעסק בביטחון עצמי ולהיות מסוגל ללמוד. חשוב לבנות אמון, מהצד שלך ושל האנשים סביבך, ולשמור על עקביות. אין הרגשה טובה יותר מהאמון של השחקנים וצוות האימון”.
“אם אתה לא רוצה ללמוד אתה לא תגיע רחוק. התרגשתי כשזאק לאבין הפך לאול-סטאר אחרי שאימנתי אותו בשנתיים הקודמות. אני שמח שהוא גדל. היה מאוד קל לאמן אותו, הוא התחזק מאוד והפך לאול-סטאר. אני מאוד גאה בו. התייחסנו מקודם למייקל ג’ורדן ומנהיגים גדולים אחרים. הסיבה שהם נכנסו להיכל התהילה היא האמינות שלהם. לאחר מכן אתה הופך למועיל. קווין דוראנט הפך לכזה, למשל. אני חושב שההתקדמות הזאת הפכה שחקני NBA למצליחים. זה רלוונטי לכל עמדה או שלב בחיים, גם מחוץ לכדורסל”.
“יש דברים בודדים שאפשר לשלוט עליהם. צריך לשלוט בסיטואציה שלך בחיים. באנרגיה שאתה נותן, באימון, בתפריט, באנשים שאתה מקשיב להם ומוקף בהם, במוטיבציה שלך, באנשים שמושפעים ממך ובשפת הגוף, בין היתר”.
בוילן התייחס לכך שהבולס ויתרו על דני אבדיה בדראפט 2020 ובחרו את קובי וויט בבחירה הרביעית: “כל אחד בוחר בדרך שונה. לכל חדר דראפט יש פילוסופיה שונה, לפעמים זה השחקן המתאים ביותר ולפעמים זה השחקן המוכשר ביותר. זה יכול להיות השחקן המוכשר ביותר, האתלטי ביותר או העמדה שאנחנו צריכים, או במחשבה על הסגל הנוכחי או העתידי. הקבוצות הרגישו שזה הדבר הנכון בשבילם. כשמישהו נבחר במקום מפתיע, לפעמים, זה יכול להיות קשור לעמדה שלו, לא רוצים עומס בעמדה אחת”.
בוילן ענה לשאלה, באירוע של המכללה האקדמית בוינגייט, על קשיי העונה הראשונה בליגה: “יש מרכיב פסיכולוגי, רגשי ופיזי. כל שחקן שנבחר לליגה חייב להשתפר. דיברנו מקודם על טים דאנקן, אימנתי גם את האקים אולג’ואן, צ’ארלס בארקלי, סקוטי פיפן וקלייד דרקסלר, כולם נבחרו להיכל התהילה. כל אחד השתפר מהרגע שהגיע לליגה ושדרג את סגנון המשחק, בנוסף להתפתחות כאדם. התהליך הזה חשוב מאוד. רוב השחקנים האלה היו יכולים ללמוד והתקדמו בהדרגה, היכולת שלהם לאסוף מידע שידרגה אותם. אתה הופך מתלמיד בקולג’ לשחקן שמרוויח 700 אלף דולר בחודש. איך הייתם מגיבים? זאת התאמה לא קלה. האישיות נבחנת, צריך לנהל את העסקים מחוץ למגרש ואת הדמות שלך. דברים מסויימים זמינים והם לא היו זמינים בעבר, השאלה היא אם משתפרים או אם יש שנה קשה, ואם יש אז איך צומחים ממנה. שחקנים מתקשים בשנים הראשונות כי יש תהליך גדילה, בדומה למה שיש בכל מסגרת חדשה. כששחקנים נבחרים לדראפט הם מצפים שהתהליך יפסיק, אבל הוא הופך לגדול יותר. יש יותר לחץ. זה יותר קשה”.
בוילן דיבר על מהפכת המידע ב-NBA: “המתמטיקה נכנסה למשחק. שואלים אותי את השאלה הזאת יחסית הרבה, ואחד הדברים הבולטים שהישראלים חידשו הם החדשנות. הצליחו להכניס את זה למשחק. אני לא נלחם במתמטיקה, היא היסוד של הכל. שלשה מהפינה וזריקות בטבעת הן הזריקות היעילות ביותר, מתמטית. הן הזריקות שנרצה לקחת. אני מעריץ גדול של המתמטיקה. הזריקות שאנחנו רוצים הן הזריקות שאנחנו לא רוצים לתת, זאת הייתה הגישה שלי בשיקגו ומה שהאמנתי בו גם כעוזר. בסופו של דבר הכל נמדד במספרים”.
המאמן הוותיק התייחס לשינוי המגמה בכדורסל: “אני אוהב את ג’יימס הארדן. הוא זכה להרבה ביקורת לאחר שלא זכה באליפות, למרות שלדעתי הוא יתקרב לכך בשנים הקרובות. הוא שחקן מנצח. הוא ניצח בהרבה משחקים, הוא הופך את השחקנים סביבו לטובים יותר. לצערנו הוא נפצע השנה ואחרת הוא היה יכול להגיע לגמר. צריך לשים את הכדור בידיים של הארדן כי זאת דרך יעילה לנצח. האם זה יפה כמו התקפה עם 6-8 מסירות? לא בטוח. אבל האם זה יעיל? זה עוזר לנצח? כן, בהחלט”. המשחק השתנה כמו שהרבה דברים השתנו, זה סגנון אחר בהשוואה למה שהיה לפני 5 שנים. הליגה השתנתה ב-3 השנים האחרונות יותר ממה שהיא השתנתה ב-20 השנה האחרונות. הליגה הבינה איך היא משתמשת בשחקנים בשביל לנצח”.
בוילן: “יש דברים ספציפיים שצריך לעשות ב-NBA, הבסיס. אתה חייב לשחק הגנה. אתה חייב להשיג ריבאונדים. אתה חייב להיות בכושר טוב. אתה חייב להתאמן ביחד, חייבים להיות ביחד. כולם רוצים לדעת מה הופך קבוצה לקבוצה מנצחת, אבל אין פתרון קסם. נמצאים ביחד, עובדים ביחד. מה שקורה כשהקבוצה לא מצליחה זה שהשחקנים לא מקבלים את התפקיד שלהם. כשהשחקנים נלחמים נגד ההוראה של המאמן זאת בעיה. המאמן נותן תפקיד, אבל השחקנים מקבלים או לא מקבלים אותו בסופו של דבר. אני רוצה להזהיר את כולם. הכל מתחיל מעבודה קשה, כנות, התפתחות וגדילה משותפת, גם כשקשה”.
“הלייקרס זכו בשנה שעברה עם לברון ג’יימס, פרנק ווגל ומערכת טובה, אבל הם בבית עכשיו. הם צריכים להבין מה הם צריכים לעשות טוב יותר. חלק מזה קשור לבריאות, אבל זה לא כל הסיפור. פיניקס נראית כמו קבוצה מאוד מגובשת ובריאה, שמצליחה להגדיר תפקידים בצורה טובה. הם נראים כמו הפייבוריטים כרגע, נראה מה קורה עם מילווקי. לא הפתיע אותי לראות את הסאנס מגיעים לגמר. אין סודות. אין גלולה קסומה שהופכת אותך לקוסם. כשעובדים ביחד מגיעים להישגים, ככה זה עובד בכל סיטואציה בחברה שלנו. אף אחד בחברה שלנו לא רוצה, כיום, ללכת דרך הרגעים הקשים. אבל אין ברירה, חייבים לעבור דרכם. זאת חובה גם כמאמן וכמנהיג. גרג פופוביץ’ אמר שהשחקנים לפעמים צריכים לעזור לעצמם. לפעמים אפשר לקבל עזרה חיצונית, לפעמים היא לא תספיק”.
בוילן סיכם והתייחס לעתיד הכדורסל: “כל החדשנות ב-NBA השתנתה בשנים האחרונות, בעיקר בהתקפה. יש הזדמנות לעשות משהו שונה בהגנה. ההתקפות השתנו מאוד בעשור האחרון, אבל ההגנות לא זזו איתן באותו קצב. השאלה היא איך ההגנה יכולה להתאים להתקפה המודרנית. אנשים חושבים שבגלל שהשחקנים גדולים יותר, המגרש קטן. היום יש יותר קליעה ויותר מהלכים במשחק, יותר זריקות שנלקחות בשלב מוקדם. יש יותר כדורסל, יותר הזדמנויות, יותר הזדמנויות ללמוד. אנחנו מעתיקים אחד מהשני בתור מאמנים, המשחק השתנה מהר מאוד ועכשיו כולם צריכים להיות חדשניים ויצירתיים יותר. אני מאמין בזה”.
בוילן היה המאמן הראשי של שיקגו בולס בין 2018 ל-2020 ושימש כעוזר מאמן בקבוצות רבות בליגה, ביניהן יוסטון רוקטס, גולדן סטייט ווריורס, אינדיאנה פייסרס וסן אנטוניו ספרס. הוא זכה ב-3 אליפויות כעוזר מאמן (1994, 1995 ו-2014) ואימן שחקנים כמו טים דאנקן, קוואי לנארד, האקים אולג’ואן ופול ג’ורג’. בעבר שימש כמאמן מכללת יוטה.
פרופ' רוני לידור, נשיא המכללה האקדמית בוינגייט, התייחס גם הוא לאירוע: "אני שמח שהמכללה שלנו אירחה באופן מקוון מאמן מוערך כמו ג'ים בוילן. שוחחנו איתו והיה מפגש מרתק שאנשי ספורט רבים למדו ממנו המון. המפגש הזה, בדומה לרבים אחרים, הוא חלק מהתהליך שמקדמת המכללה ומטרתו לקדם בין המחקר האקדמי לבין הפרקטיקה בשטח”.