עוד לפני שנתחיל לענות על השאלה שרובכם שואלים (ריצה או הליכה) נציין שכל פעילות אירובית היא פעילות מבורכת הן בפן הפיזיולוגי הקשור בפעילות תקינה של הלב והריאות והן בפן הנפשי שיכול לבוא לידי ביטוי הן בהטבה במצב הרוח והן בשיפור המוטיבציה לשאר תחומי החיים.
בנוסף, נזכיר כי פעילות אירובית היא לא הנדבך העיקרי בכל הקשור להרזייה, שכן עיקר המאמץ הנדרש הוא בתזונה המבוססת על חיסרון קלורי. כמובן שהפעילות יכולה לעזור בשינוי המאזן (על כל ק”מ של הליכה/ריצה “תרוויחו” את משקלכם בקלוריות), אך צריך לצאת מהמיתוס של “אירובי זה מרזה” (אם כבר, אימוני כוח הם בחירה נבונה יותר, כפי שנסביר בקצרה בהמשך).
כעת, כדי לענות על השאלה האמורה, נבחן מספר אספקטים הקשורים בפעילויות האירוביות השונות, כאשר הראשון מביניהם, ואולי החשוב ביותר, הוא עניין ההתמדה, שכן אם לא נתמיד בפעילות האירובית בה בחרנו, תוך מספר ימים או שבועות היא פשוט תהפוך ל”אי פעילות”, וזהו כמובן לא מצב שנרצה להיות בו.
בכל הקשור להליכה, מיותר לציין כי עבור מרבית האוכלוסייה זוהי פעילות שיותר קל להתמיד בה כמעט מכל הבחינות: היא לא מובילה להתנשפות ייתר, לא צריך בשבילה ציוד מקצועי יתר על המידה, ניתן לדבר עם פרטנר תוך כדי ביצועה, לא צריך “להתכונן אליה נפשית”, ואם לסכם זאת – לא נדרשת פה ייכולת אתלטית שלא פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר באוכלוסייה.
ריצה היא הדרך לקוביות? (Bing Iamge Creator)עם זאת, לריצה יש את היתרונות שלה: ראשית, אם תרצו להיעזר בה לחיסכון נוסף בקלוריות, תצברו יותר כאלו על כל שעה של פעילות, שכן צבירת הקילומטרים היא גבוהה יותר. שנית, אם כבר מדברים על התמדה, קל מאוד להתמכר להרגשה של אחרי ריצה (רק מי שמכיר מבין) – הרגשה שכמעט לא קיימת, אם בכלל, בתום פעילות של הליכה (“אז הלכנו, ביג דיל...”).
אספקט נוסף שיש להתייחס אליו הוא תחושת הרעב בתום הפעילות האירובית, וכאן נתייחס בעיקר לריצה. ההרגשה הטובה אותה הזכרנו קודם לכן יכולה גם להיות לכם לרועץ, שכן היא מגיעה עם תחושה נוספת: “מותר לי עכשיו לאכול הכול והרבה”. כמובן שהתחושה הזו איננה תואמת את המציאות: אם אדם ששוקל 70 ק”ג רץ למשל שבעה ק”מ, הוא שרף לפי החישוב שהזכרנו קודם לכן כ-490 קלוריות. כמובן שזה הרבה פחות ממנה שווארמה עם צ’יפס וקולה...
בנקודה זו יש להתייחס גם לאספקט הפיזיולוגי של מקור האנרגיה בפעילות – כאשר אתם מבצעים פעילות אירובית בדופק בינוני דוגמת הליכה, אספקת האנרגיה תהיה תחילה מסוכר הנאגר בשרירים ולאחר מכן גם משומן. בפעילות אירובית דוגמת ריצה, בה הדופק הוא גבוה, אספקת האנרגיה תהיה כמעט אך ורק מהסוכר הנאגר בשרירים (בגדול, לא ניתן לשרוף שומן בדופק גבוה).
חשוב להחזיר אנרגיה לאחר הריצה, אבל לא לטרוף (Bing Image Creator)כעת חלקכם ודאי יגיד שהוא היה מעדיף הליכה, משום שמדובר בה בתהליך אשר “שורף שומן”, אבל זו רק מחצית מהאמת, שכן גם בפעילות היומיומית שלנו, שאיננה קשורה לספורט אנו שורפים שומן. בסוף של הסוף, המאזן הקלורי הוא זה שיקבע האם תהיו בתהליך של הרזייה נכונה (ירידה באחוזי השומן).
אז מהי אם כן הפעילות המומלצת? התשובה, נכון לכותב שורות אלו, היא הפעילות שתוכלו להתמיד בה, כאשר אם מדובר בפעילות אירובית של ריצות ארוכות, תרגישו אף יותר את העזרה בחיסכון הקלורי, כלומר ברמה שכבר לא ניתן להתעלם בה ב”עזרה” בתהליך ההרזייה.
נזכיר לסיום, כי בתהליך ההרזייה ההמלצה תהיה בדרך כלל פעילות של אימוני כוח (כדי שהגוף לא “יוותר” על השרירים בחיסרון הקלורי), תוך כדי צריכה רבה של חלבונים (לפחות 2 גרם של חלבון לכל ק”ג גוף). הפעילות האירובית היא “בונוס” בלבד, כאשר ההמלצה הנפוצה יותר תהיה הליכה (פונה לחלק נרחב יותר באוכלוסייה).
שימו לב – כל האמור בכתבה זו הנו להעשרה בלבד. בטרם אתם בוחרים בתוכנית אימונים או בתזונה כזו או אחרת, עליכם להיוועץ בדמות מוסמכת שתתאים את האימון שלכם למצבכם הבריאותי ולכושרכם הנוכחי.
הכותב שי לב עורך את מדור בריאות וכושר באתר ONE מאז הושק ב-2013. מאמן כדורסל בהכשרתו, מדריך חדר כושר ומאמן TRX מוסמך.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור בריאות וכושר? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את בריאות וכושר. נתראה בכתבה הבאה.