אלברו מוראטה לא בזבז זמן והתאקלם במהירות במילאן. החלוץ נחשב לבלתי ניתן להחלפה על ידי פאולו פונסקה, וגם כשהוא לא מבקיע, הוא זוכה לשבחים על המחויבות שלו בשני חלקי המגרש ועל היכולת שלו לשפר את משחקם של אחרים.
לפני המפגש עם ריאל מדריד בליגת האלופות, שברור שיהיה מיוחד עבורו, הספרדי דיבר בראיון ל'אתלטיק', בו ניתח את מצבו ואמר כי "לריאל מדריד ולמילאן יש אותה הילה": "זה בדיוק כך. לפני שהגעתי למילאן, כולם אמרו לי שהאווירה כאן שונה. אתה מסתכל מסביב ורואה את כל השחקנים שזכו בדברים עבור מילאן. עבורי, מילאן תמיד הייתה שחקנית חשובה בהיסטוריה של הכדורגל".
על החזרה לברנבאו: "בסופו של דבר אני חושב שזה יהיה כמו כשחזרתי עם אתלטיקו. אני לא חושב שהדברים השתנו הרבה. אבל אני מודע לזה ומצפה שיצעקו לי בוז וכל זה. זה נורמלי".
על הביקורות: "הייתי צריך לקרוא שאני לא מספיק טוב כדי להיות קפטן, שאנחנו לא נבחרת טובה, ושאי אפשר לזכות בהיורו. זה לא היה עניין של נקמה, כי בסופו של דבר אין לי מה להוכיח לאף אחד, אבל זה היה נהדר. עושים סרטים דוקומנטריים על היורו, ואנשים יוכלו לראות מה עשינו. לאנגליה ולצרפת יש נבחרות מהשורה הראשונה, אבל לדעתי אנחנו היינו הטובים ביותר בזכות הרוח הקבוצתית שלנו. אני חושב שניצחנו בזכות זה".
ההצלחה בחייו: "בשבילי, הצלחה בחיים היא לא לזכות ביורו, במונדיאל, בליגת האלופות או לכבוש 600 שערים. ההצלחה הגדולה ביותר היא כשכל האנשים שאתה מבלה איתם, האנשים שאתה עובד איתם, באמת מכירים אותך. לא תמצא חבר לקבוצה, עמית לעבודה או אדם שדיברתי איתו בכנות ואינו אומר שאני אדם טוב, וזה הדבר הכי חשוב עבורי. החלק הנסתר שבי הוא שאני מנסה לעזור לכולם. אני אוהב לגרום לאנשים להרגיש טוב ואנשים יבינו שזו הסיבה שהפכתי לקפטן ועשיתי זאת בהצלחה, כי גרמתי לאחרים לתת את המיטב שלהם. כשאתה דואג לאנשים סביבך ולא רק לעצמך, זה דבר מאוד יפה".
היורו: "לפני הטורניר עשיתי ראיון עם כלי תקשורת ספרדי. קצת כעסתי כי הם אמרו לי: 'לספרד אין שחקן ברמה עולמית, אין להם כוכב'. עניתי: 'בשבילי מרינו הוא כוכב, פביאן (רואיס) הוא כוכב, (דני) אולמו הוא כוכב. כולם'. השחקנים שציינתי היו השחקנים הטובים ביותר ביורו. הם גרמו לנו לנצח. מרגע זה הכל השתנה. הם היו ילדים שלא הוערכו בספרד. חבל שנאלצנו לזכות ביורו כדי שכולם יבינו כמה טובים השחקנים שלנו בספרד. ככה זה היה".
כדור הזהב: "ציפיתי שרודרי יזכה בו. היום, זה הישג גדול לספרד שיש לה את רודרי במגרש, כמו שהיה עם סרחיו בוסקטס לפניו. גם בוסקטס היה ראוי לכדור הזהב. שחקנים כמוהם לא בולטים כמו חלוצים או קיצוניים, אבל הם שולטים במשחק של ספרד. הם האדריכלים של המשחק שלנו. היו לנו כל כך הרבה שחקנים איכותיים בעמדות האלה, כמו אנדרס אינייסטה, דויד סילבה, צ'אבי, צ'אבי אלונסו, ססק פברגאס. עכשיו גם אולמו ופביאן מובילים את הקבוצה. הם מנהלים את המשחקים, לא מאבדים את הכדור ומשיגים אותו בחזרה. הם תופעות".
על דני קרבחאל: "לא היה אכפת לי גם אם הוא היה זוכה בכדור הזהב. שניהם ספרדים, הם חברים שלי. הייתי שמח אם קרבחאל היה זוכה. אנחנו מכירים מאז שהיינו ילדים. אני גאה בו, בדרך שבה הוא עובד ומנהל את חייו. הייתי שמח באותה מידה בשבילו. יש שחקנים מקבוצות אחרות וממדינות אחרות שגם ראויים לזה, אבל אני ספרדי ואין גאווה גדולה יותר מאשר לראות שחקן ספרדי בראש העולם".
על לאמין ימאל: "יש לו אופי נחוש מאוד, קשה למצוא את זה באדם בגילו (17). הוא יודע היטב מה הוא רוצה לעשות. יש לו הרבה אופי והכל לפניו. בכנות, מעולם לא ראיתי משהו כמוהו. מעולם לא ראיתי שחקן כמוהו. נדרש רק אימון אחד כדי להבין שהוא שונה, שהוא מהתופעות. כל 20 או 30 שנה צצים אחד או שניים כמו כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי. לדעתי, יש לו את כל מה שנחוץ כדי לעשות היסטוריה. אני משוכנע שאם הוא לא יהיה השחקן הכי טוב בהיסטוריה של ספרד, הוא בהחלט יהיה מהגדולים ביותר. הוא כבר עשה היסטוריה איתנו כשזכה באליפות אירופה. הוא היה בן 16 כשהטורניר התחיל. התהליך התחיל ואני מקווה שימשיך כך כי הוא חבר לקבוצה שלי, כי הוא יכול לעזור לי לזכות בעוד תארים עם הנבחרת, וכי הילדים שלי רוצים לפגוש אותו, ללכת למשחקים וכל זה".
על חדר ההלבשה: "אני יודע שאני יכול לעזור לשחקנים לא לעשות את אותן טעויות שאני עשיתי. לעזור להם, לייעץ להם ולהנחות אותם בקריירה שלהם".
לוח המשחקים: "אין לנו זמן. לעיתים קרובות, כמו השנה, כשהקיץ התחיל, היו לי אולי יומיים-שלושה חופש כי החלמתי מפציעה, עם הנבחרת. אתה מבלה חמש או שש שעות במחנה אימונים ואז עושה ראיונות, מחויבויות לתקשורת, מחויבויות לספונסרים. הרבה דברים. לא הכל כפי שזה נראה ברשתות החברתיות. זו אחריות ואתה יכול לקחת אותה טוב או לא".
על הלחץ שחווה: "בזבזתי הרבה זמן בלחימה עם המחשבות שלי, ובסוף, כשלא יכולתי יותר, ביקשתי עזרה. אתה לא צריך להגיע לקצה כדי לבקש עזרה ולהתמודד עם הבעיה הזו. אנחנו צריכים להיות מוכנים לעבור מגן עדן לגיהינום בשבריר שנייה, עבור הזדמנות או כמה סנטימטרים. לפעמים, הסנטימטרים האלה יכולים להיות ההבדל בין לעשות היסטוריה או לא. פרטים קטנים כאלה יכולים לשנות את חייך ואת הקריירה שלך. הכל יכול להשתנות, אז אתה צריך להיות מוכן לכל מצב ולהכין את עצמך מנטלית".
על בריאותו הנפשית: "אני לא מבין למה בתי ספר שמים כל כך הרבה דגש על ללמד ילדים את שמות כל הנהרות בספרד ובאיטליה ולא על בריאות נפשית. הם צריכים להיות מוכנים לזה ולדעת שיש מומחים שם. צריך לשים על זה יותר דגש בכל היבטי החיים. זה כמו ללכת לחדר כושר כדי לשפר את הגוף שלך או ללכת למגרש כדי לעבוד על הטכניקה שלך. כולם צריכים לשחרר קיטור כשדברים לא הולכים טוב. יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור ולשנות את חייך".
על מילאן: "האם היא יכולה להיות תחרותית שוב באירופה? בכדורגל אף פעם אי אפשר לדעת. בשנה שעברה דורטמונד לא הצליחה בליגה או בכלל. היא הגיעה לגמר ליגת האלופות ומי יודע אם הבעיטה של ניקלאס פולקרוג הייתה נכנסת ולא פוגעת בקורה, אולי דורטמונד היום היא אלופת אירופה. זה היופי של ליגת האלופות. כל שנה, קבוצות שאף אחד לא ציפה להן נמצאות שם או קרובות לכך. אנחנו צריכים להאמין. אנחנו מילאן ואנחנו צריכים לשאוף לזכות בהכל".
על רפאל ליאאו: "לרפא יש כישרון. הוא השחקן הטוב ביותר בקבוצה והוא רק צריך להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. זו רק תקופה וזה לעיתים קרובות כך עבור שחקני התקפה. שער חשוב אחד או שער קל יספיק לו כדי להחזיר את הביטחון. זה לא קל. כל מה שרפא עושה הוא סיפור, אבל הוא מאוד חשוב לנו ואנחנו זקוקים לו. הוא יודע את זה טוב מאוד. הוא עובד קשה וזה רק שלב. הזמן שלו יגיע בעונה הזו והוא יגרום לנו לנצח".