אחרי המתקפה האכזרית נגד אוהדים ישראלים באמסטרדם, בקנדה הביעו חשש גדול מאפשרות דומה שיהודים במדינה יותקפו. "דמיינו איזה כאוס יהיה אם הכדורגל הישראלי יגיע לקנדה", כתב העיתונאי כריס סלי בטור דעה ל-'National Post'. "המשטרה לא רק תצטרך להתכונן למתקפה כמו באמסטרדם אלא ממש תצטרך לשכנע את היהודים בקנדה שהם באמת בטוחים", כתב.

סלי הוסיף שמה שקרה באמסטרדם בליל יום חמישי בלילה היה “מבעית”. “היה זה יום עגום במיוחד ליהודים באירופה ובאופן כללי לאירופה כולה. קונגרס יהודי עולמי מעריך שבהולנד יש כיום רק כ-30,000 יהודים: בערך שמינית מהממדים שהיו ב-1939, ערב השואה. ייתכן שיהיו פחות מזה אם השיגעון של יום חמישי יהפוך לשגרה. קנדים, ובמיוחד יהודים, צודקים לחשוב האם זה יכול לקרות כאן”.

“התשובה היא, בקצרה, כן, זה יכול לקרות. אבל אפשר גם למנוע את זה. וזה היה צריך להימנע. נראה שזה כישלון ענק של המשטרה. קל לומר את זה ממשרד בצד השני של האטלנטי, אבל זה היה צפוי לגמרי. הדיווחים מאמסטרדם ביום רביעי בלילה היו מעוררי דאגה וברור היה שהם מבשרים מה שקרה למחרת”, הוסיף סלי. 

מזעזע: הלילה הקשה באמסטרדם

“ברור שהמהומה ביום חמישי בלילה אינה עוסקת בעיקר בכדורגל. מדובר בשנאה פרימיטיבית. אבל לצערנו, כדורגל גורם לשנאה כזו. זה נכון בהולנד: אוהדי אייאקס, שרבים מהם אינם יהודים, תמיד חיבקו את שורשיה היהודיים של הקבוצה (הם מתייחסים אל עצמם כ"היהודים"), והיריבים שלהם — במיוחד אוהדי פיינורד — פעמים רבות לעגו לאייאקס בקריאות אנטישמיות כמו חמאס, חמאס, יהודים לגז, ואחריהן רעש של השריקה’”, כתב העיתונאי הקנדי.

“לא ניתן להפריד פוליטיקה מכדורגל. החדשות הטובות הן, שבקנדה ובארה"ב המצב לא כל כך גרוע. בעולם הישן, אין סיכוי לזה. הסיבה היחידה שלקבוצות הלאומיות והקבוצות של ישראל יש אפשרות לשחק נגד קבוצות אירופיות ולא אסייתיות, היא שמספר רב מקבוצות ההתאחדות האסיאתית סרבו היסטורית לשחק מול יהודים”.

“המרכיבים הספציפיים שעשו את השבוע הזה כל כך נפיץ באמסטרדם אינם קיימים כאן בקנדה. יש סיבה לקוות שלא נראה את ההתססה הזו. היו כמה שוטרים באמסטרדם שסירבו להגן על יהודים ומוסדות יהודיים, בשל "דילמות מוסריות". לא שמענו על שום דבר כזה בקנדה — אבל גם המשטרה הקנדית לא הצליחה לשמור על סדר תמיד”, שיקף העיתונאי.

התקיפה הקשה של אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם (רויטרס)התקיפה הקשה של אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם (רויטרס)

“לא ניתן לשלול את האפשרות שישראל תוכל להעפיל למונדיאל 2026, ושישראל תוכל לשחק אחד או יותר מהמשחקים בטורונטו או בוונקובר. אני רועש לדמיין איך זה ייראה. השוטרים לא רק צריכים להיות מוכנים לאלימות מהסוג שהייתה באמסטרדם; הם, ומנהיגיהם הפוליטיים, צריכים איכשהו לשכנע את יהודי קנדה וחבריהם שהם בטוחים. זהו תפקיד קשה כיום”, סיכם.

עיתונאי נוסף, טרי ניומן, כתב שהפוגרום המזעזע באמסטרדם יכול לקרות גם בקנדה וש”הזמן אוזל”.

ניומן הסביר את דבריו: “כמו בהולנד, החברה הקנדית בכל הרמות כשלה לנקוט עמדה חזקה נגד אנטישמיות ולמנוע את מה שקורה באירופה מלהתרחש כאן. זה חייב להשתנות עכשיו. הסרטונים האלה הגיעו לתשומת הלב שלי ושל אחרים בזמן אמת, כשנכחנו בגלריית "רוח התקווה" בטורונטו — אירוע לכבוד בעלי ברית שעוזרים במאבק נגד אנטישמיות. בין המשתתפים היו חברי פרלמנט ליברליים ושמרנים, כולל מרקו מנדיצ'ינו ומישל רמפל — מה שמעיד שהתנגדות לאנטישמיות אינה בהכרח תכונה שמרנית בלבד”.

אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם (רויטרס)אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם (רויטרס)

“בינתיים, בולטים בהיעדרם מהאירוע היו ראש הממשלה ג'סטין טרודו, שרת החוץ מלני ג'ולי, שר ההגירה מארק מילר, ראש מפלגת ה-NDP, ג'אגמית סינג, וראש עיריית טורונטו, אוליביה צ'או. כל המנהיגים האלה, בדרך זו או אחרת, נכשלו בהפעלת תמיכה ביהודים בקנדה. כמו החברה ההולנדית עד כה, ממשלת הליברלים לא הצליחה לנקוט עמדה חד משמעית נגד אנטישמיות או לתכנן למנוע התקפות דומות לאלה שהיו באירופה מלהתרחש כאן. למעשה, העמדות וההחלטות של המנהיגים בקנדה מקלות על כך שתקפות כאלו יקרו כאן”, הוסיף.

“אמנם פורסמו הצהרות מנומסות שמנסות לסמן תמיכה בקהילות יהודיות, אך הבחירות המדיניות והמעשים בבית הנבחרים סותרים לעיתים קרובות את הצהרות אלו. בינתיים, מפלגת ה-NDP פרסמה הצהרה בשבוע שעבר בה היא טוענת שהיא "מחויבת נחרצות" למאבק נגד אנטישמיות, ובאותה נשימה טוענת שההגדרה של האנטישמיות שנוצרה על ידי ארגון ההנצחה של השואה הבין-לאומי (IHRA) היא מחמירה מדי. אני לא צוחק. כמובילה של המפלגה, ג'אגמית סינג חייב לדעת שההצהרה הזאת לא תתקבל כגינוי לאנטישמיות”, הוסיף.

שחקני מכבי תל אביב (האתר הרשמי של מכבי ת"א)שחקני מכבי תל אביב (האתר הרשמי של מכבי ת"א)

“ראש עיריית טורונטו, אוליביה צ'או, גם לא הייתה נוכחת. אולי זה לא היה מרגש או חשוב כמו תהלוכה קריבית. באופן מפורסם, היא פספסה את טקס הזיכרון ל-7 באוקטובר השנה. כשנשאלה על היעדרותה, היא האשימה זאת בטעות תקשורתית, כאילו ראש עיריית טורונטו צריך להזכיר לו את תאריך 7 באוקטובר. בניסיון כושל להפחית את היעדרותה, היא אמרה למנחי תוכניות הבוקר שלא אכפת שהיא לא נכחה, כי היא לבשה שחור כל היום בכל מקרה”.

“יכולות להיות מספר סיבות מדוע מנהיגים פוליטיים אלו לא היו נוכחים באירוע של יום חמישי. אך אין הסבר סביר לגישותיהם כלפי הקהילה היהודית עד כה. אחרי מה שראינו באמסטרדם, המנהיגים האלה צריכים לבצע שינוי משמעותי ודרסטי בהודעותיהם ובמדיניותם כדי להתחשב בביטחונם של יהודי קנדה. עוד יש להם הזדמנות לשנות כיוון, ואולי אפילו למצוא את עצמם על הבמה בשנה הבאה, מקבלים פרס על היותם בעלי ברית לקהילה היהודית ואויבים לאנטישמיות. אבל אני לא אחזיק את נשימתי”, סיכם.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה