ריאל מדריד הגיעה אתמול (שבת) למפגש מול אוססונה עם חששות כבדים. הפסד אחד הוא כבר סוג של משבר בסנטיאגו ברנבאו, ואחרי שני הפסדים רצופים לברצלונה ולמילאן נכנסים האוהדים לדיכאון שמלווה בביקורת קטלנית על השחקנים והמאמן. אז מה יקרה אם תהיה מעידה שלישית? מפחיד אפילו לחשוב על זה, בעוד היריבה דווקא הייתה מסוכנת.
החבורה מפמפלונה התייצבה במקום הרביעי לפני המחזור, והיא היחידה בספרד שניצחה את בארסה. ליתר דיוק, היא היחידה שלקחה עד כה נקודות מהקטלונים.
בהתחשב בעורף הפגיע של האלופה בתקופה האחרונה, לא היה קשה לדמיין פיאסקו נוסף. בריאן סראגוסה, שמשתייך בימים אלה לסגל נבחרת ספרד, היה הכוכב הראשי, כשאוססונה כבשה רביעיה נגד הבלאוגרנה, והפעם היה אמור הקיצוני השמאלי להתמודד מול לוקאס ואסקס בעמדת המגן הימני.
מי שראה את החייל הנאמן הזה נכשל בשני המשחקים הקודמים, ידע שהדו קרב הזה עלול היה להיות דרמטי מאוד מבחינת ריאל. למזלה, הבמה אתמול התה של הקיצוני השמאלי המפורסם יותר, והרביעייה הייתה שלה.
0:4 חלק נדרש מאוד על מנת למנוע מכדור השלג להתגלגל ולהאמיר לממדים בלתי נסבלים. ספציפית, ויניסיוס דאג לעצור בינתיים את כדור השלג הפרטי שלו, כי הסאגה האומללה סביב אי זכייתו בכדור הזהב איימה – ועדיין מאיימת – לחבל בעונה כולה. במקום להתרכז במגרש, שם הוא נמצא בכושר טוב, הוסטה תשומת הלב של הכוכב הברזילאי להצבעה של כמה עיתונאים.
בשורה התחתונה, זו מהות של כדור הזהב. דעתם של מספר מצומצם של עיתונאים, רובם ותיקים כי אינם מתחלפים. למה היה כה חשוב ל-ויניסיוס לקבל את קולם? למה היה משוכנע שכך יהיה? ולמה הגיבה ריאל כמועדון באופן ילדותי ומטופש כדי להחרים את הטקס כולו? למי אכפת מתיאוריות קונספירציה מגוחכות ומטענות לשוד, אשר אין להן שום קשר למציאות? לצורך העניין, האם מורשתם של אנדרס אינייסטה וצ'אבי נפגעה במידה כלשהי מכך שלא זכו מעולם בכדור הזהב? ברור שלא. גם ויניסיוס ייזכר רק בזכות מה שיעשה על הדשא, ואתמול הוא היה שוב מעל כולם.
כשהוא ממוקד מטרה, לא קל לעצור אותו. עד השנה, הוא כבש שלושער אחד בלבד בקריירה. ב-2024 הוא רשם כבר אתמול שלישיה שלישית. הוא ריחף, כדרר, להטט, מסר, וגם הבקיע בטבעיות. השער הראשון שלו היה יפה ואופייני, השני אולי אפילו נאה יותר – הברזילאי דהר בתזמון מושלם לכדור ארוך פנטסטי של אנדריי לונין, ברח להגנה, עקף גם את שוער אוססונה וגלגל פנימה. אחרי הביצוע, אגב, רצו מספר שחקני ריאל לכיוונו של השוער האוקראיני וחיבקו אותו – ובראשם ג'וד בלינגהאם.
הייתה זו מחווה מצוינת של הקשר האנגלי, כי לונין ספג ביום שלישי לא מעט ביקורת על חלקו בשער של אלברו מוראטה בהפסד למילאן. הערב ההוא היה מתסכל מאוד גם עבור בלינגהאם עצמו, שהשקיע המון, והיה השחקן הטוב ביותר על הדשא בלבן, אך נותר בידיים ריקות.
הוא לא קיבל, בלשון המעטה, סיוע מקיליאן אמבפה, והגעתו של הכוכב הצרפתי דחקה אותו באופן כללי למשבצת פחות טבעית. כאשר הוחלף על ידי קרלו אנצ'לוטי לקראת סוף ההתמודדות מול האדומים-שחורים, בעט ג'וד בעצבים בבקבוק מים, וממש לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו.
יש הגורסים כי גם התנהלותו של המאמן לא תרמה למצב הרוח. כאשר התפייט ברשתות החברתיות על הזכייה בתואר מאמן העונה, הדגיש אנצ'לוטי: "תודה לכל השחקנים, ובמיוחד לוויניסיוס ולדני קרבחאל". אפשר להבין מדוע עשה זאת. הברזילאי היה במצב נפשי לא פשוט, והקפטן קרע לא מכבר רצועות בברכו וגמר את העונה.
ובכל זאת, לא היה הוגן לשדר העדפה ברורה שלהם על פני בלינגהאם שחווה עונת בכורה מזהירה במדי ריאל אשתקד. זה לא עוזר להרמוניה בחדר ההלבשה, והעובדה כי האנגלי טרם כבש העונה בשום מסגרת לא הועילה. הוא הרגיש ששום דבר לא הולך לו הפעם, בניגוד מוחלט למה שקרה לפני שנה.
אז הנה לכם – אתמול כבש בלינגהאם את שערו הראשון העונה, והקרח נשבר. האם יהיה זה רגע מכונן שיסמל שינוי, וקצב הכיבושים יזכיר מעתה את שלהי 2023? צריך להמתין ולראות, כי הרי סוגיית המיקום על המגרש לא צפויה להשתנות מהותית בגלל נוכחותו של אמבפה.
בינתיים מעניין להתמקד בשמו של האיש שבישל את השער הזה במסירת עומק כה נהדרת שבלינגהאם נדרש לנגיעה אחת קלה על מנת לנווט את הכדור לרשת. מרקו אסנסיו היה גאה מאוד באסיסט כזה, אבל הוא כבר מזמן נעלם בפאריס, ועל הביצוע חתום ראול אסנסיו, אשר את שמו מאייתים אחרת, ועליו לא כולם שמעו בברנבאו עד אתמול.
כמו מרקו, "אסנסיו החדש" מגיע מאי נופש, אבל לא מפלמה אלא מלאס פלמאס. הוא הצטרף לקבוצת המילואים של ריאל בקיץ 2023, ואתמול הושב לראשונה על הספסל של הקבוצה הראשונה, ללא כוונה לשתפו. הוא נכנס למגרש בנסיבות עצובות, כי אדר מיליטאו קרע שוב רצועות בברך, הפעם ברגלו הימנית – וגמר גם את העונה הזו.
בצוותא עם הפציעה של קרבחאל, זו מכה משמעותית מאוד, בעוד דויד אלאבה עדיין לא שב לכשירות – אך כבר חזר לאימונים עם כדור. האוסטרי יהיה חיוני מאוד בהקדם האפשרי, אבל בשלב זה כדאי לקחת בחשבון גם את הצעירים. אם פאו קוברסי מסוגל להפוך לכוכב בברצלונה בגיל 17, למה לא לתת הרצה לראול אסנסיו בן ה-21? אולי גם לו יש פוטנציאל? אתמול הוא הוכיח את עצמו לא רק הגנתית, אלא אפילו התקפית.
כך או כך, נראה כי ריאל תיאלץ להיכנס לשוק ההעברות בינואר, בעיקר בהגנה. פציעתו של רודריגו לא דרמטית במיוחד בהתחשב בעושר הכישרונות בחלק הקדמי – היא תאפשר לברהים דיאס ואנדריק לקבל דקות משחק רבות יותר.
לעומת זאת, האופציות בעמדת המגן הימני כמעט ולא קיימות, כי אפילו ואסקס נפצע – לפחות הוא צפוי להחלים תוך שבועות ספורים. מיליטאו מסוגל עקרונית לשחק שם, אך כעת הוא כבר לא רלוונטי, ואנצ'לוטי יצטרך לאלתר. הייתכן שזו תהיה המשבצת החדשה של פדריקו ואלוורדה, השחקן הכי רב גוני שיש?
ריבוי הפציעות העיב על הניצחון המשכנע, וכך גם המשך הבעיות של אמבפה. התחושה כי ויניסיוס נמצא הרחק מעליו בכל המובנים לא פשוטה עבור הצרפתי. בתחילת דרכם המשותפת הם יצאו מגדרם על מנת לשדר אחדות ולחגוג ביחד, אבל אתמול אמבפה כבר לא השתדל להעמיד פנים שהוא מאושר בשביל הברזילאי כאשר הוא השלים שלושער.
מאז הנסיעה הבעייתית לשבדיה, הבעיות רק הולכות ונערמות מבחינתו. הכותרות השליליות במולדתו בעקבות אי זימונו לנבחרת גם החודש, הפעם ביוזמת המאמן דידייה דשאן, לא בדיוק מועילות. אתמול, במקום לשמוח על הנקודות הוא ירד אתמול במהירות לחדר ההלבשה אחרי שריקת הסיום. גם זו סוגיה שדורשת טיפול עדין מצידו של אנצ'לוטי, ואפילו לפסיכולוג נהדר כמוהו לא יהיה קל לפתור אותה.
אז הרצף השלילי נעצר, סראגוסה כלל לא הטריד את ההגנה המאולתרת, אוססונה נרמסה כאילו עדיין הייתה קבוצת תחתית, ומספר כוכבים יכולים להיות מרוצים מאוד מהערב, אבל הטרגדיה הספורטיבית של אדר מיליטאו לא מאפשרת לשמוח עד הסוף, והבעיות עדיין רבות. אחרי פגרת הנבחרות, מחכים לריאל שני משחקי "דרבי קטנים" מול לגאנס וחטאפה, וגם קרב חשוב באנפילד מול ליברפול בליגת האלופות. זה הזמן לארגן את השורות מחדש.