דודו ביטון היה אחד החלוצים היותר בולטים בכדורגל הישראלי במילניום הנוכחי. למעלה מ-100 שערים בשתי הליגות הבכירות בישראל, תקופה ארוכה בחו"ל במדי קבוצות בכירות כמו ויסלה קראקוב וסטנדרט ליאז' ולצד זאת קריירה שאולי מעט התפספסה בקבוצות הגדולות בישראל.
בתחילת החודש שעבר, בגיל 36, ביטון החליט לתלות את הנעליים כאשר הפציעה שספג ברצועה הצולבת הכריעה אותו אחרי ניסיונות לקאמבק. בארון התארים שלו ניתן למצוא אליפויות עם אפואל ניקוסיה, מאריבור ומכבי חיפה והופעות בשלב הבתים של ליגת האלופות והליגה האירופית. בנוסף רשם שלוש עליות מהליגה הלאומית לליגת העל עם הפועל רעננה, סקציה נס ציונה ומכבי פ"ת.
השבוע, ביטון הגיע לפודקאסט "שיחת היום" של ONE, לשיחה עם תומר חבז, בה הוא סיכם קריירה: ההחלטה לפרוש, העתיד, נבחרת ישראל, הקריירה הארוכה וסגירת המעגל שלא יצאה אל הפועל במכבי נתניה. בין השאר, חשף ביטון כי היה קרוב לחתימה בסלטיק הבריטית.
בנוסף, החלוץ סיפר לא מעט סיפורים שלא סופרו שהתרחשו לאורך הקריירה הארוכה שלו. וגם: השחקן הכי טוב ששיתף איתו פעולה, המאמן הכי טוב שהיה לו, הבלם שהיה לו הכי קשה להתמודד מולו והחבר הכי טוב שלו מהכדורגל. האזינו
הפרישה: "אחרי חצי השנה הראשונה העונה בה ניסיתי לעשות את השיקום, התחלתי לעכל ולהבין שאני לא מצליח לחזור ושאין לי את הביטחון עם הרגל. בחודשים האחרונים השלמתי עם זה. הכנתי את עצמי לבוקר שאחרי, אני עושה עוד דברים. אבל ברגע שאתה מודיע על פרישה הכול נופל לך לראש".
העתיד: "אני חושב על הרבה דברים: אני בדרך לסיים את התואר השני שלי במנהל עסקים ולהשלים מה שצריך. אני חושב שאני יכול לגעת בכל תפקיד מקצועי. אני רוצה קודם כל להשקיף מהצד של הלא שחקן, להיכנס לאיזשהו צוות מקצועי כעוזר מאמן או כמנהל מקצועי. אני יכול להביא הרבה מהניסיון שלי. בחודשים האחרונים אני מדבר עם המון אנשים, ביניהם אלמוג כהן איתו ישבתי ואשב לעוד שיחה. בזמן הקרוב אני רוצה לצאת להשתלמויות בחו"ל ובארץ".
נבחרת ישראל: "אחד הפספוסים הכי גדולים שלי. זומנתי כמה פעמים תחת לואיס פרננדס, הייתי על הספסל וכל פעם קרה משהו שמנע ממני לשחק. כשהייתי בכושר שיא שלי בויסלה קרקוב, אניח חושב שכן הייתי צריך להיות מזומן אבל גוטמן הלך עם השחקנים שלו מהפועל ת"א".
הקריירה: "אני חושב שהגשמתי מעבר לכל דמיון וחלום שרציתי. אנשים בארץ לא מבינים את סדר הגודל של הקבוצות שהייתי בהן. אלו מועדונים מהטופ של הרמה השנייה באירופה. אני יודע איפה הייתי ואני מאוד שלם עם הקריירה. אני קצת מרגיש פספוס שבארץ לא הצלחתי בקבוצה גדולה ואולי בגלל זה הקריירה שלי קצת פחות מוערכת בארץ. עברתי במכבי ת"א ומכבי חיפה רק כשהייתי צעיר ובהפועל ת"א הייתי כשהיא הייתה בתקופה לא טובה".
סיפור הפציעה של רמי גרשון בליאז': "באותה עונה רמי פתח את העונה מצוין כשחקן הרכב בתור מגן שמאלי. במחזור הראשון היה לו קרע במיניסקוס והוא נעדר לחודשיים. חודשיים לאחר מכן, הוא חוזר לאימון הראשון שנערך בגשם זלעפות והוא היה בטירוף. אם רמי משחק הוא מפוצץ. אמרתי לו להירגע, אבל התקפה אחרי זה הוא ירד לגליץ' וקיבל את הברך שלי ללסת. נהיה לו שבר בלסת ובאותו היום הוא הלך לניתוח. הוא הסתיר את זה מההורים שלו גם כי הוא לא רצה להגיד שאני זה שפצע אותו. גרנו ביחד והוא חודש שתה מקשית: אנחנו יושבים בקידוש והוא שותה דג. אנחנו טוחנים לו את האוכל, הוא שותה אוכל".
הקשר שלו לפיטורי רוני לוי מאנורתוזיס: "רוני היה המאמן שנתן לי לעשות את הופעת הבכורה שלי במכבי חיפה בבוגרים. בעונה בה שיחקתי באפועל ניקוסיה, הוא הוביל את הליגה לכל אורכה עם אנורתוזיס פמגוסטה, ביחד עם ברק יצחקי ומשה אוחיון. הם היו שש נקודות מעלינו כשהגעתי ויצאנו לרצף ניצחונות. הגענו למשחק העונה אצלם בבית כשאנחנו מובילים פתאום בשלוש נקודות. ניצחנו 0:1, נתתי את גול הניצחון ויום למחרת פיטרו את רוני. היום רוני חבר שלי ואנחנו צוחקים על זה".
היחס לשחקנים הישראלים בסטנדרד ליאז' בעקבות מיניו של גיא לוזון למאמן: "היה לנו משחק בית ראשון מול הקהל שלנו, גיא נותן לי לפתוח בהרכב וביציע נמצאים מאמן הנבחרת אלי גוטמן שבא לראות אותי, הסוכן שלי דודו דהאן וטל בן חיים הבלם שחתם בליאז' בבוקר המשחק. כל נגיעה שלי בכדור-שריקות בוז. אולי חשבו קומבינה, גיא, ישראלים, אולי השתמשו בי. בדקה ה-60 הוא הוציא אותי וכל האצטדיון שרק בוז. הפסקתי לשחק כי גיא הבין שהוא לא יכול היה ללכת נגד הקהל ושזה מצב בעייתי. גם טל בן חיים רשם על זה בספר שלו, שהוא התחרט שהגיע לשם כי גם לו עשו את זה. היו שורקים לו בוז ושרים את שיר השחקן של הבלם הבלגי שהתחרה מולו על ההרכב".
הרצון לשחק במכבי נתניה: "גדלתי דקה מהקופסא והגיבורים שלי היו לאסלו צה, רוסלן ברסקי ורונן בדש. תמיד היה לי חלום קטן לשחק במכבי נתניה וזה לא יצא אל הפועל. חלק באשמתי, כי היו רגעים שלא יכולתי לבוא או לא רציתי. הייתה עונה אחת בה חתמתי בנתניה: כשארון שויינפלד חתם בהפועל ת"א, אבל דורון אוסידון פוצץ את העסקה יום לאחר מכן. בשנים האחרונות זה שוב התפספס וכשאני רציתי הם לא כ"כ רצו. הבן שלי היום במחלקת הנוער של נתניה ואולי הוא יגשים לי את החלום".
החזרה להפועל ת"א: "מדברים היום על אצילי, אבל גם אני יומיים אחרי החתימה בהפועל ת"א הבנתי שעשיתי החלטה לא נכונה. אחרי יום-יומיים במתחם ראיתי אנשים שמסתובבים ויש בלאגן. לא הייתי רגיל לביצה המקומית, לראות עיתונאים שמסתובבים במתחם, עסקנים. אני מבין שעשיתי החלטה לא נכונה. התחלתי שם טוב, אבל אז ספגתי פציעה בראש. היה לי שבר בגולגולת, דימום באף, הייתה סכנה לקריירה. היה לי דימום מוחי ואם הוא לא היה נספג לא הייתי יכול לחזור לשחק כדורגל".