רגע לפני המעבר להיכל מנורה מבטחים, הפועל ת"א הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה נגד היכל הספורט, עיריית ת"א ומכבי ת"א בדרישה להשוות את התנאים שהצהובים מקבלים בהיכל, כאשר עדיין יש פיצוץ בכל הקשור לתאי הצפייה כפי שנחשף ב-ONE. למעשה האדומים הגישו עתירה מנהלית לקיים דיון דחוף בראשות עו”ד בועז בן צור.
הפועל ת"א קיבלה מהיכלי הספורט רק שלושה תאי צפייה לשימוש בהיכל, לשם היא עוברת אוטוטו, כאשר בהיכל יש עוד 20 תאים בבעלות מכבי ת"א. בהיכלי הספורט שלחו את הפועל להגיע לסיכום עם מכבי על שימוש בתאי הצפייה והחליטו לא להתערב למרות שזה רכוש עירוני. בהפועל ת"א לא הגיעו להסכמות עם מכבי ולטענת האדומים, הצהובים דורשים סכומים בלתי הגיוניים על השימוש בתאי הצפייה.
בזמנו מכבי ת"א שיפצה את תאי הצפייה ומאז היא קיבלה עליהם בעלות. השיפוץ הסתכם בקצת יותר משני מיליון שקל ולטענת הפועל, מכבי הכניסה מהם מעל 100 מיליון שקל, אך את היכל הספורט זה לא מעניין והם נתנה להפועל לשבור את הראש.
העתירה של הפועל ת”א
בעתירה טוענת הפועל ת”א: "בהערכה זהירה ובהתאם לפרסומים שהיו בעבר בנושא, מכבי כבר גרפה לכיסה עשרות מיליוני דולרים כתוצאה מהשימוש בתאי הצפייה.
“המשיבות התפרקו לחלוטין מחובתן שבדין להעמיד את הנכס הציבורי – היכל מנורה - לטובת שתי קבוצות הכדורסל הבכירות בעיר באורח שיווני. ההעדפה הוענקה בצורה מובהקת לקבוצה אחת, אשר מתיימרת לנהוג בתאי הצפייה כבשלה, באופן המשיא לה רווחים כבירים.
“בשל הפגמים החמורים בהתנהלות המשיבים, ביום 10.12.24 פנתה הפועל למשיבות במכתב, בו הבהירה כי סירוב המשיבות להתקשר עמה בקשר לתאי הצפייה האמורים בתנאים דומים לאלה של מכבי, והפנייתה למכבי לצורך הסדרת הנושא - מנוגדת לדין וסותרת את החובות המנהליות המוטלות עליהן כגוף ציבורי".
עוד נטען בעתירה: "לדברי היכלי הספורט, בהסכם הקיים בינה לבין מכבי ‘נקבע כי רשות השימוש בתאי הצפייה שבהיכל, אשר בהקמת כולם השקיעה מכבי, תהיה נתונה למועדון מכבי בלבד’ (למעט ארבעת תאי הצפייה האמורים). היכלי הספורט אף הוסיפה כי היא ‘אינה מתכוונת להידרש לכל הנושא שלובן, נדון והוסכם, ועבר את כל ההליכים הנדרשים’.
"יצוין, כי נוכח לחץ הזמנים הניכר והנזק הרב שנגרם להפועל כל עת שנושא תאי הצפייה אינו מסודר, באה הפועל בדברים עם מכבי. זאת, על מנת לראות אם ניתן יהיה להסדיר את הנושא בבחינת תשלום ‘דמי מטרד’, ללא צורך להידרשות להליך משפטי. והנה, התברר, כי מכבי ביקשה ומבקשת למקסם לעצמה את התועלת הכספית והיא דורשת קבלת תמורה כלכלית ניכרת, שאין לה כל זכות לקבלה.
“עובדה זו מלמדת עד כמה מופרכת עמדת המשיבות, אשר נותנות עדיפות ברורה לגוף אחד על חשבון הגוף האחר, ועד כמה יש בה כדי להפלות, ובאופן קשה, את הפועל ת"א".
עוד נכתב בעתירה: "כאשר מבקשות המשיבות בענייננו להפריד ולהבחין בין מכבי לבין הפועל, אף שברור כי מדובר בשני גורמים שווים (למעט צבע החולצה שעל גופם של השחקנים וזהות שונה של שני המועדונים) – מובן כי לא ניתן להסתפק באמירות בעלמא, המנותקות מנתונים רציניים ומגובים, באשר לעלויות העבר הרחוק שנשאה בהן מכבי ולהחזרים הניכרים שלהם זכתה בחלוף השנים.
"רק אילו היה עולה בידי המשיבות להראות, כי יש ליתן עדיפות למכבי מחמת זאת שהיא טרם החזירה השקעתה (והאמת היא שאם יוצגו נתוני אמת, יתברר על אתר כי מכבי כבר נהנתה הנאה כספית ישירה בסכומים עצומים) - אזי ניתן היה לטעון ראשית של טיעון להצדקה של מה שעל פניו נחזה כהפליה ברורה בין שתי הקבוצות.
“אך לא רק שכזאת לא נעשה, אלא שכאשר הפועל פנתה פנייה מקדימה למשיבות, וביקשה לקבל לידיה את הסכם ההרשאה התקף מול מכבי, את ההסכם שנחתם מול מכבי במועד שיפוץ ההיכל, פירוט של ההוצאות שנשאה בהן מכבי בעניין שיפוץ היכל מנורה בכלל ותא הצפייה בפרט וכן את התיעוד הקיים ביחס להכנסות להן זכתה מכבי לאורך השנים – המסמכים המבוקשים הנוגעים לנכס ציבורי כאמור לא התקבלו.
"באופן חריג, בתשובתה היכלי הספורט התעלמה כליל מדרישתה זו של הפועל, באופן המלמד מתוך עצמו על כך שההחלטה התקבלה בחסר עובדתי מובהק (שאחרת – מה פשוט וקל יותר מאשר למסור את אותם מסמכים, שממילא המשיבות מחזיקות כנאמן הציבור?”).
עוד נכתב: "התוצאה היא כי החלטת המשיבות לוקה בכך שהיא נשענת על תשתית עובדתית חלקית עד לא קיימת. תשתית עובדתית רעועה, כאמור, אף עמדה במוקד ההתקשרויות מול מכבי בעבר, ושהיא אף ניצבת ברקע ההסכם מול מכבי שלטענת המשיבות קיים בעניינה. די בכך כדי להביא לבטלות החלטת המשיבות, שתוצאתה פגיעה חריפה בשוויון שבין שתי הקבוצות. אם לצורך כך נדרש כי יבוטל הסכם ההרשאה האחרון והתקף שנחתם מול מכבי – הרי שכך יש להורות.
“בהקשר זה יצוין כי ככל שאכן קיים הסכם כאמור, הרי שהסכם מסוג זה הוא הסכם בלתי סביר באופן קיצוני ואף בלתי חוקי, באשר הוא מפלה את מועדון הפועל תל אביב. חזקה על הסכם זה כי הוא נחתם ללא תשתית עובדתית מניחה את הדעת (ממש כשם שנקבע בדו"ח מבקר המדינה, ומשלא הוצגו נתונים אחרים על ידי המשיבות, המביאה בחשבון את היקף השקעתה ההיסטורית והזניחה של מכבי בעבר לעומת התועלת הכלכלית שכבר נצמחה לה). המסקנה היא לפיכך, כי יש להורות על בטלותו של הסכם זה, ולמצער חלקיו הבלתי חוקיים. הלכה למעשה – הרשות האצילה את סמכויותיה והתפרקה משיקול הדעת שלה לטובת מכבי.
“העובדה היא כי משך שנים נהג בין המשיבות לבין מכבי הסדר, שבמסגרתו נהגה מכבי בתאי הצפייה מעין מנהג בעלים. ברצותה, מסרה את התאים; ברצותה, גבתה תמורה בגינם. לא רק במשחקי הקבוצה: גם כאשר דובר באירועים מאורגנים אחרים (למשל, הופעות זמר הנערכות בהיכל), התנהגה מכבי כ’בעל הבית’ ממש (ברשות ובסמכות המשיבות) – ודרשה מהמארגנים להסדיר עמה את התשלום בגין התאים האמורים.
“בכך הפכה עצמה מכבי למי ששולטת בתאי הצפייה בהיכל מנורה – כזכור, נכס עירוני ומשאב ציבורי מובהק. לא רק שליטה בכוח, אלא שליטה בפועל, תוך השאת רווחים.
אלא שבכך לא הגיעו הדברים לכדי מיצוי. עד כדי כך החליטו המשיבות להיטיב עם מכבי, שכעת הן לא רואות עצמן כמי ששולטות במשותף בתאי הצפייה בהיכל, אלא כנעדרות שליטה לחלוטין ביחס לנכס".
תגובת העירייה: “מכבדים הסכמים”
ב-29 בדצמבר עיריית ת"א פנתה לעו"ד בועז בן צור על ידי עורכי הדין אלון גלר וישראל טפר, וציינה בין השאר: “בהסכם הקיים עם מכבי ת"א נקבע כי ראשות השימוש בתאי הצפייה האחרים שבהיכל, אשר בהסכמת כולם השקיעה מכבי, תהיה נתונה למכבי ת"א, זאת למעט ארבעת תאי הצפייה שהשימוש בהם הוגדר בהסכם באופן זהה ושוויוני לזה שניתן גם למכבי. העניין מדבר מדבר בעד עצמו, מרשתנו מכבדת הסכמים ועברה את כל ההליכים הנדרשים".
כזכור, מבקר המדינה שערך בעבר דו"ח ביקורת קשה על כל ההתנהלות בהיכלי הספורט עם שיפוץ ההיכל, כתב בזמנו: "עוד עולה כי בתקופת הסכם ההרשאה נתנה החברה למכבי זכות בלעדית לשימוש בחלקים מההיכל (תאי אירוח לצפייה) בכל האירועים שמתקיימים בו, אף שמדובר בנכס בבעלות עירונית האמור לעמוד לשימוש כלל הציבור".
יש לציין שבמכבי ת”א דרשו מהפועל ת”א לשלם כ-150 אלף שקל עבור שימוש שנתי בכל תא צפייה בהיכל. מדובר בסכום עצום אם לוקחים בחשבון את כמות התאים ובהפועל ת”א נדהמו מהדירשה.