"זו ליגה מורכבת ואנחנו במצב מוזר כרגע. התוכנית שלנו היא לפעול בתוך אותה מורכבות, אז העבודה שלי היא להכין את הקבוצה, להיות מוכנים להתחרות ברמה הגבוהה ביותר. זה מה שאנחנו עושים, ואיך שאני מנסה לעשות את זה זה לא עניינכם. אתם מחפשים דרמה, אני מחפש שהקבוצה שלי תצא לשחק ברמה הגבוהה ביותר. שאלות טיפשיות כמו מה האווירה בחדר ההלבשה או איך כולם מרגישים, זה נשמע לי דרמטי מדי. אנחנו מקצוענים, אנחנו בסדר, אנחנו מוכנים וזה מה שחשוב. אם לא הייתי חושב שהקבוצה הזו יכולה להופיע בצורה הטובה ביותר תחת הנסיבות האלה, לא הייתי כאן איפה שאני עכשיו".
אריק ספולסטרה התמודד בצורה הכי טובה שהוא יכול בהופעה לפני התקשורת לקראת המשחק מול דנבר שבו ג'ימי באטלר חזר, לאחר שהושעה משבעה משחקים בשל "התנהגות מזיקה לקבוצה". אבל המציאות היא מה שהיא, וההיט החלשים (כעת במאזן 20:20, מקום 9 במזרח) לא היו יכולים להתעלם מזה מול הנאגטס, בחזרה על גמר 2023, שכעת נראה רחוק במיאמי שהפרויקט שלה הושמד. כל הצרות של ההיט היו ברורות (133:113) מול הנאגטס (16:25).
באטלר אמר לא מזמן שהוא רוצה ליהנות שוב מכדורסל ושהוא לא ראה איך הוא יכול לעשות את זה במיאמי. הרקע ידוע: התנגשות עם פט ריילי, הנשיא של הקבוצה מאז 1995, בשל הסירוב להציע לו הארכת חוזה מקסימלית של שנתיים ו-113 מיליון דולר. זו הייתה נקודת האל-חזור עבור באטלר, שבגיל 35 רצה לחתום על החוזה הגדול האחרון שלו בדרום פלורידה. מדובר בכסף וכבוד.
באטלר יודע איך לדחוף את הגבולות. היו לו בעיות בשיקגו, מינסוטה (בעיקר במינסוטה, שם הוא הראה כמה הוא יכול לדחוף את כולם לאי נוחות ולצאת מזה) ופילדלפיה. הפעם, לאחר עונש שהעלה לו יותר מ-2.3 מיליון דולר, הוא שלח באמצעות סוכנו הצהרה דומה לזו של מייקל ג'ורדן ("I'm Back") ב-1995 וחזר לקבוצה. הוא שיחק, בחצי הראשון כאילו הוא לא היה שם ובחצי השני היה יותר מעורב, קרוב יותר לעצמו. בסך הכל, 33 דקות ו-18 נקודות עם 7/15 מהשדה. אבל ההיט הפסידו שוב בעונה שנעצרה עכשיו באופן סופי בשום מקום.
לאחר מכן, באטלר (שהודה שהוא לא יגיב על השעייתו ועל חזרתו, אלא רק אמר "נמסר לי לא להגיב") ניצל את ההזדמנות להזכיר לכולם עם מי יש לו בעיות ועם מי לא: "היה טוב לחזור למגרש ולהתחרות. להיות שוב עם החבר'ה. למרות מה שכולם חושבים, הבעיה שלי לא איתם. הקרב שלי לא איתם ולא יהיה כזה". חזרתו, אגב, זכתה לכתבה ארוכה של רמונה שלבורן ב-ESPN, בה מצוין כי בחדר ההלבשה אולי לא היו בעיות עם באטלר לפני כמה ימים, אבל הם כבר עייפים מהמצב.
"החברים לקבוצה, המאמנים וכל הצוות, כולם כבר עייפים מהמצב הזה", אמרה העיתונאית, תוך ציטוט של גורמים מהקבוצה, שבה דברים ברורים לא מסתדרים עם כל פרשת באטלר: "אני לא יודע איך הוא יחזור לחדר ההלבשה הזה, אנחנו לא רוצים אותו כאן". השחקן המרדני מתוגמל על הבעיות והאווירה המתוחה והנסיבות החריגות. השאר לא, או כך נראה.
בינתיים, לא מגיעות הצעות משמעותיות, אבל שלבורן גם מצטטת מקורות הקרובים לשחקן ומזהירה את מה שמזכיר את עזיבתו המכוערת ממינסוטה ב-2018: "ג'ימי עוד לא התחיל בכלל". אז יש כמה פניות שעוד עשויות להגיע. כי מה ששני הצדדים מעדיפים כרגע, העברה, לא מתממשת. לבאטלר יש משכורת של 48.7 מיליון דולר עם אופציה לשנה הבאה של 52.4 מיליון דולר. הוא גם בן 35, רוצה לחתום על חוזה חדש מקסימלי או משהו דומה, סובל מבעיות פציעות לאחרונה, סגנון משחק שדורש כושר גופני מושלם ואופי תחרותי מאוד, אבל גם לא יציב אם התנאים סביבו לא אידאלים.
עם כל זה ועם הצורך הברור של ההיט, שירצו להמשיך הלאה, הצדדים המעוניינים משיקים הצעות זולות מאוד, בשווי נמוך. במיאמי, ריילי לא מתכנן אפילו למכור בזול והצד המעוניין העיקרי, פיניקס, לא יכול לארגן הצעה טובה. אז הימים חולפים, השוק נסגר ב-6 בפברואר וכולם נשארים בעמדותיהם. באטלר כבר הבהיר שהוא לא ישתמש באופציה שלו לשחקן ויעזוב, בסופו של דבר, בחינם בקיץ. אבל, ועוד יותר עם שוק שלמרות הכל כמעט לא מאמין בו יותר, לפחות לא ככוכב חשוב, אולי האיום הגדול ביותר שלו הוא ההיפך: לציין בפני ההיט שהוא יכול לנצל את אופציית השחקן שלו ב-52.4 מיליון דולר ולהאריך את הקשר הרעיל הזה מעבר לקיץ הקרוב.
לפי הכתבה של שלבורן, ריילי ובאטלר נפגשו לפני כמה ימים בעוד שהקבוצה הייתה בטיול במערב. אבל לא רק שלא היה קרוב יותר, אלא העמדות נשארו נחרצות ומנוגדות לחלוטין. "הם דמויות גאות, לוחמניות, שמתחרות יותר מהשטן". גם בביקור הייתה נוכחות של הבעלים, מיקי אריסון, שלא מתכנן לכופף את ידו של ריילי.
במובן מסוים, זה היה צפוי: ריילי התעמת בעבר עם כוכבים כמו שאקיל אוניל, דוויין וייד ואלונזו מורנינג. ובאטלר היה דוגמה לתחרותיות ומאמץ בכל הקבוצות ששיחק בהן, אבל הוא גם התרגל להיכשל בהן. עם עסקים לא גמורים, לפחות. זה גם יקרה עם ההיט, אותם הוביל לשני גמרים בחמש השנים האחרונות (שני הפסדים) ושבהם הרגיש שהוא התחיל להיחשב כחלק מהעבר מוקדם מדי. בגלל הארכת חוזה שלא הייתה אף פעם על השולחן, ובגלל שהוא האמין שהקבוצה שמה את עצמה בידיים של באם אדבאיו כמנהיג הרוחני החדש וטיילר הירו על המגרש. ההיט, מצידם, מגייסים הצהרות שנמסרו שאין להם ברירה בגלל כל המשחקים שבאטלר בדרך כלל מפספס.
הנקודה שהובילה לאל חזור היא בקיץ. הדברים הלכו רע כשההיט הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף האחרון, ללא סיכוי מול הסלטיקס, ונסגרה עונה בינונית ומאכזבת מאוד. באטלר, שעבר רגעים מדהימים, לא מצא איך להשתפר במהלך העונה.
לאחר סיום העונה הבעייתי, ב-2023, באטלר היה צריך לחשוב היטב על עתידו במיאמי. ההיט, שהפכו לאחד הצוותים הכי פחות חזקים במזרח אחרי אכזבה רצינית בסיבוב הראשון של הפלייאוף, לא הצליחו להימנע מהמחשבות על שינוי משמעותי. אבל למרות כל הבעיות שהתעוררו סביבו, באטלר לא הרים ידיים והמשיך להלחם על כל נקודה, על כל מסלול. עם גישה תחרותית מאוד, הוא נותר אחד השחקנים המובילים של הקבוצה.
הגעתו של באטלר ב-2019 שינתה את פניו של המועדון. מאז שעזב דווין ווייד, האגדה הגדולה, לשיקגו אחרי משבר שקשור בחוזים האחרונים שלו ובניהול מסגרת השכר לאחר עזיבתו של לברון ג'יימס, במיאמי רצו לוודא שעם הבא בתור לא יקרה דבר דומה. "ווייד מת כך שבאטלר יוכל לחיות", נאמר במאמר של ESPN, שמוסיף כי הגעתו של באטלר כללה את החתימה על מאמן אישי שלו, דבר שההיט לא נהגו לעשות עד אז, ועוד ויתורים, כמו להתעלם אם הוא מדלג על מסיבות חג המולד או מגיע ליום המדיה עם תסרוקות מוזרות כדי להציג את המופע שלו; טיסות פרטיות ומלונות שונים מהקבוצה.
אפילו בגמר 2023, ההיט היו במרכז העיר דנבר ובאטלר היה באחוזה בבולדר, כמעט 50 קילומטרים משם: "לבאטלר הותר לעשות דברים שווייד, לברון או אלונזו מורנינג לא הותר להם לעשות".
הסיטואציה הזו עוררה רעש, ספקות לגבי איך הדברים מנוהלים ובכמה כוח באטלר אוחז. אבל ההעפלות לגמרים וההצלחה הספורטיבית, השתיקו את הכל. בינתיים, השחקן התלונן מאחורי הקלעים שריילי לא מצליח למשוך כוכבים נוספים (קווין דוראנט, קיירי אירווינג, דמיאן לילארד ועוד) ושהקבוצה לא עושה את הקפיצה הנדרשת כדי לזכות בטבעת האליפות. הייתה הארכה ראשונה, לארבע שנים ו-184 מיליון דולר בקיץ 2021, אך לא הייתה הארכה נוספת מאז, אפילו לא הצעה שניתן היה לנהל משא ומתן עליה לאחר עונה רעה מאוד, ובאטלר שכבר נמצא בשלב הסיום של הקריירה שלו.
ההתפרצות של ריילי תפסה את באטלר בהפתעה, כך טוען המעגל הפנימי שלו. בגרסת ההיט, כבר היו הרבה שיחות קודמות בין השניים. לפני חג המולד, המצב הפך לבלתי נסבל ועמד להפוך לציבורי. באטלר עזב את המשחק נגד הת'אנדר ב-20 בדצמבר בגלל בעיה בקרסול ואמר שהוא גם חולה. בגלל זה, הוא לא שיחק נגד המג'יק ביום שאחריו, ולא נגד ברוקלין ושוב נגד המג'יק כמה ימים אחר כך. ההיט לקחו את זה בעיקר כהיעדרות לא מוצדקת. אבל הצד של באטלר טוען כי הכל הוסבר ותוקשר בצורה מושלמת דרך סוכנו, ברני לי. בזמן שהוא הוכרז מחוץ למשחק עקב מחלה, צצו ברשתות סרטונים בהם נראה משחק כדורגל עם פול פוגבה (הוא אחר כך אמר שהסרטון צולם ימים קודם לכן) או משחק דומינו עם לי עצמו.
ההיט, עד אז, כבר הרגישו שבאטלר הולך להתחיל לסבך את העניינים כדי להפר את הסטטוס קוו ולכפות את יציאתו. וכך היה, אחרי כמה משחקים שבהם באטלר בעיקר בילה את זמנו בצפייה במשחק מהפינה, הגיעו דבריו אחרי המשחק נגד אינדיאנה והשעיה, שהסתיימה ללא התקדמות כלשהי. הוא רוצה לעזוב, אבל לא סתם לכל מקום. ההיט רוצים לתקן את הדברים ולהיפטר מהבעיה, אבל לא בכל מחיר. מדובר בעניינים עסקיים, אבל נראה עכשיו שגם בכבוד. אז, לעת עתה, הם ממשיכים לסבול אחד את השני, וכולם מחכים לראות מה באטלר יעשה בהמשך, כדי להדק את החבל עוד יותר. השוק נסגר ב-6 בפברואר. ובינתיים, ההיט ממשיכים להפסיד משחקים.