“איפה סלים טועמה?”, שאל עומרי אפק בחדר ההלבשה, “רק סלים חסר וזהו, כל תינוקות קשטן פה”. בחלוף כמה דקות סלים הגיע והתחבק איתם. בפינת החדר ישבו גאבור הולמאי, אישטוון פישונט, סרגיי קלשצ’נקו ומילאן אוסטרץ והתלהבו ללבוש שוב את החולצות האדומות. לפתע נכנס שביט אלימלך ושולף את חולצת השוער איתה זכה בדאבל בשנת 2000: “זו אפודת השוער המקורית מהדאבל, הבאתי אותה במיוחד”.
במלאת שנה למותו של המאמן האגדי, דרור קשטן ז”ל, שחקני נבחרת הוותיקים של ישראל וקבוצת הוותיקים של הפועל תל אביב קיימו משחק לזכרו הערב (חמישי) בהיכל קבוצת שלמה בתל אביב. אירוע מיוחד שאיחד את כולם שוב על אותו המגרש בזכות ירון שילון מ”משחק השבת”.
המשחק אגב, הסתיים בתוצאה גבוהה של 5:13 לנבחרת הוותיקים של ישראל על קבוצת הוותיקים של הפועל תל אביב, זאת למרות שהאדומים הובילו תחילה 0:2. בין הכובשים היו – יוסי בניון, וגם צמדי שערים לפיני בלילי ואמיר שלח.
קשטן ז”ל, מגדולי המאמנים בתולדות הכדורגל הישראלי והמעוטר ביותר, זכה לכבוד משחקני העבר ואנשי הכדורגל ששיחקו תחתיו ועבדו לצידו. משה סיני, יוסי אבוקסיס, אלי אוחנה, אלי כהן השריף, “תינוקות קשטן” והשחקנים הזרים שהגיעו עם קשטן ז”ל לרבע גמר גביע אופ”א במסע הקסום.
פתאום הצבע האדום עם החולצות הישנות החזיר את החיוכים והניצוץ חזר לעיניים של שחקני העבר. שביט אלימלך התחבק עם יוסי אבוקסיס, שמעון גרשון, פיני בלילי ואילן בכר. שוער העבר אמר: “אי אפשר להסביר מה דרור קשטן עשה מאיתנו, לא היה מאמן כזה ומבחינתי הוא מספר 1. הוא בנה לי את האישיות, הפך אותי לאדם טוב יותר והיה הגדול מכולם”.
לפני המשחק, בנו תומר קשטן כינס את השחקנים מהפועל תל אביב בחדר ההלבשה. “לפני חודש דיברו איתי על ההיתכנות של הערב הזה וכמובן שאמרנו שנשמח לראות את כל אגדות הפועל שוב על המגרש”, נאם תומר מול השחקנים. “אתם חלק ממורשת ענקית ותודה רבה שבאתם, זה מרגש אותנו מאוד. לא פשוט לנו כי האובדן של אבא מאוד כואב, אבל חיממתם לנו את הלב”.
פישונט היה נרגש: “זה כיף להיות פה שוב, אבל אסור לשכוח למה אנחנו פה. לפני שנתיים חגגנו 100 שנה להפועל תל אביב והכל היה נראה מדהים, אבל כעבור שנה מותו של דרור הכה בי בתדהמה. היה לי קשה. הוא היה אדם חזק, זה גרם לי להיות מדוכדך. האיש הזה הקדים את זמנו בכדורגל, הוא הביא מהראש דברים שהיום המאמנים עושים. זה מדהים איך הוא השפיע על הכדורגל ואיך הפך אותנו לשחקנים טובים יותר”.
גאבור הולמאי סיפר: ״האם יש לי עדיין את הטאץ’ בכדור? ברור. אני עדיין משחק קצת, בעיקר טניס-רגל, ואני בסדר גמור. האמת שזה מאוד שונה לחזור לתל אביב, כשהגעתי למסעדה וניסו לדבר איתי בעברית פתאום הרבה זיכרונות צפו. זה החזיר לי את אותה ההרגשה של הימים ההם, משהו שאין לי בבית בבודפשט. הגעתי לפה בגיל 28 וזו הייתה השנה הטובה ביותר בקריירה שלי, הצטרפתי לקבוצה מופלאה עם שחקנים צעירים והניסיון של דרור קשטן שהיה מאמן קשוח, הביא אותנו לכדורגל קבוצתי נהדר. הייתה אווירה מדהימה בחדר ההלבשה והוא ניהל את הכל ביד רמה. חדר ההלבשה פה שוב הזכיר לי את העבר, התגעגעתי לימים האלה”.
יוסי בניון, הקפטן של נבחרת הוותיקים של ישראל, נהנה לחזור לשחק. “זה מרגש לראות את כל שחקני העבר שבאו לכבד את זכרו של דרור והמשפחה”, ציין בניון. “הוא נגע בכולנו. למרות התדמית הקשוחה, היה לו לב ענק וזכיתי להיות תחתיו בנבחרת. יש פה שחקנים שמחזירים אותי לילדות, תמיד כיף להיפגש איתם וזו חוויה לכולם”.
אילן בכר, ששיחק תחת קשטן בבית”ר ירושלים ובהפועל תל אביב, שיתף: “הייתה לי הזכות לשחק תחתיו. הוא היה אדם מדהים, קשוח אבל גם אחד שידע לחייך, לכבד, לדבר, לגעת בשחקנים, וכשהיה צריך להיות קשוח הוא גם היה עושה את זה - והכל למען הצלחת הקבוצה. התקופה הכי יפה בקריירה של כולנו הייתה המסע של הפועל באירופה. זו חוויה שלא נשכח ודרור ז״ל היה האיש שהביא אותנו לשם”.
חלוץ העבר אוסטרץ סידר את הנעליים, עלה לשחק ואמר: “אומנם אני אחרי פגיעה במיניסקוס, אבל אני חייב לשחק. הגעתי לכאן כי אני מלא הערכה לדרור קשטן ולקבוצה שהייתה לנו. יש לנו הרבה מאוד זיכרונות טובים ממנו, הוא עשה עבודה טובה מאוד והיה הטוב ביותר עבורי”.
שלמה שרף, שאימן שוב את נבחרת ישראל, הוסיף: “דרור היה חבר, איש של ערכים וצדק. מישהו שהקדיש את חייו לכדורגל. הוא השאיר מורשת של מקצוענות, התמדה ואהבה לתחום. הוא היה אישיות שהותירה חותם על כל מי שהכיר אותו. במהלך השנים הוא היה דמות מופת ודמות משפחתית חמה ואוהבת. האובדן שלו כבד לכולנו אבל הזיכרון שלו ילווה אותנו תמיד”.
עומרי אפק ספד למאמן: “זכיתי להיות אחד מתינוקות קשטן, מונח שאומר שדרור היה רס”ר קשוח אבל גם אבא מלטף. הוא נתן לנו ערכים לחיים הרבה מעבר לכדורגל. גם סדרות החינוך היו מלאות בתוכן ובתובנות. הוא גרם לנו ליהנות מכל חיוך שלו אחרי עבודה קשה, להאמין שהקבוצה גדולה יותר מכל שחקן ושאין גבול לחלומות. דווקא בדרבי מול בלומפילד מלא, בתור ילד קיבלתי ממך הזדמנות. לקחנו דאבל, הגענו רחוק באירופה, זכיתי בזימון לנבחרת ישראל ויצאתי לשחק בספרד מול ריאל מדריד וברצלונה, מי האמין שהילד בן ה-17 מהפועל קרית אונו ששיחקה בליגה א’ יגיע לשם? זה בזכותו של דרור, הוא הותיר מורשת מפוארת”.