בקיץ האחרון נדמה היה שכדורסל הגברים של מכללת מישיגן נמצא בשפל חסר תקדים. לאחר עונה עגומה של 24 הפסדים - אחת הגרועות בתולדותיה – פוטר המאמן ג'וואן הווארד וסגל השחקנים פורק כמעט לחלוטין. אך פחות משנה לאחר מכן, הוולברינס ודני וולף חוללו מהפך יוצא דופן עם ניצחון 79:91 על טקסס A&M שהעלה אותם לשמינית הגמר של ה-NCAA.
היה זה ניצחון שמעיד לא רק על שינוי כיוון דרמטי של התוכנית כולה, אלא גם על עלייתו לגדולה של וולף. הסנטר היהודי שהגיע למישיגן מייל, הפך לבורג מרכזי בתחייתה של מישיגן. העיתונאים האמריקאים לא הסתירו את התפעלותם וב’דטרויט פרי פרס’ נכתב לפני המשחק: “אין ספק שוולף הוא השחקן הטוב ביותר של הוולברינס”.
וולף, בגובה 2.13 מ' ובעל יכולות מגוונות, התבלט לאורך כל העונה. הוא רשם ממוצעים מרשימים של 13 נקודות, 9.9 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק - מספרים חריגים לשחקן פנים במכללות, במיוחד בכל הנוגע למסירות. יכולתו למלא את טור הסטטיסטיקה בכל הקטגוריות גרמה לפרשנים לראות בו את עוגן הקבוצה. אך סיפורו של וולף חורג הרבה מעבר למספרים: הוא שזור בנרטיב רחב יותר של התחדשות, נחישות ופרספקטיבה בינלאומית, כפי שנפרט בהמשך.
דני וולף מטביע מול טקסס A&M (רויטרס)מליגת הקיסוס לנבחרת ישראל והלאה
וולף נולד באילינוי להורים יהודים אמריקאים, ובזכות שורשיו מחזיק גם באזרחות ישראלית. בשנת 2023 הוא לבש לראשונה את מדי נבחרת העתודה וסייע לה לזכות במדליית כסף באליפות אירופה. את קריירת המכללות החל דווקא במסדרונות האקדמיה היוקרתיים של ליגת הקיסוס: וולף שיחק בשנתיים הראשונות שלו באוניברסיטת ייל, שם התפתח לכדי כוכב מקומי. בעונתו השנייה הוביל את ייל לאליפות ליגת הקיסוס כשהוא נבחר ל-MVP של הטורניר.
בטורניר המכללות של 2024 הוא כבר טעם טעמה של סנסציה: ייל, המדורגת נמוך, הדהימה את אובורן (המדורגת רביעית) בסיבוב הראשון, כשוולף תורם 13 נקודות וחמישה ריבאונדים לניצחון. למרות שייל הודחה בסיבוב הבא, וולף הראה שהוא מסוגל להתמודד כשווה בין שווים מול הגדולות ביותר.
אותו שילוב של מצוינות אקדמית וספורטיבית, ומשחק בנבחרת ישראל עיצב את וולף כרחב אופקים ובשל מנטלית. כאשר המאמן החדש של מישיגן, דאסטי מיי, יצא לבנות מחדש את הקבוצה בקיץ, הוא זיהה בוולף הזדמנות פז והסנטר הפך לאחד מ-11 שחקנים חדשים בסגל המשופץ.
עבור וולף, הקפיצה מליגת הקיסוס הצנועה אל בימת ה’ביג 10’ התובענית הייתה מבחן של ממש. האם יכול שחקן שפרח מול הרווארד ופרינסטון להתבלט גם מול מכללות בכירות כמו מישיגן סטייט ואוהיו סטייט? התשובה החיובית הגיעה מהר מאוד. וולף השתלב מיד בחמישייה הפותחת של הוולברינס והפך לבסיס שסביבו הקבוצה נבנית.
מבחן. וולף במדי ייל (רויטרס)הוא ניחן בסגנון משחק ישן-חדש: מצד אחד נכונות לעשות את העבודה המלוכלכת – מלחמה על ריבאונדים (כאמור, קרוב ל-10 למשחק בממוצע) ונוכחות הגנתית מרתיעה – ומצד שני מיומנויות מודרניות ככדרור, ראיית משחק ומסירה נדירה לגבוה. "וולף הוא ריבאונדר בחסד, ויחד עם זאת מוסר מחונן וגבוה עם ראיית משחק של רכז", שיבחו פרשנים טרום העונה. שילוב התכונות הזה איפשר לוולף להפוך לציר של מישיגן - הן במובן הטקטי על המגרש, הן כסמל למפנה שמיי החדיר בקבוצה: קשיחות לצד חוכמת משחק.
ניצחון על טקסס A&M: וולף ותצוגת הכוח של מישיגן
אם במשחק הראשון של הטורניר מישיגן עוד התקשתה וניצחה בדוחק (65:68) את סן דייגו, הרי שבמשחק האחרון מול טקסס A&M ראינו קבוצה שמתחילה להאמין בגדול, ובמרכז אותה אמונה ניצב וולף, שמגלם בגופו את השינוי כולו. המשחק עצמו היה רצוף מפנים: מישיגן (המדורגת חמישית) פגשה קבוצה עיקשת - טקסס A&M מדורגת רביעית - שנודעה כטובה במדינה בכדורים חוזרים בהתקפה.
המחצית הראשונה הייתה הפכפכה, כשההובלה עברה מצד לצד מספר פעמים ולאף צד לא היה יתרון גדול משש נקודות. וולף היה כבר במחצית עם שש נקודות, שישה ריבאונדים וארבעה אסיסטים כשהוא תורם בכל דרך אפשרית, אבל התמודד עם פיזיות רבה, כולל כשנדחף בחוזקה בזמן ניסיון לייאפ ללא שריקה. מישיגן עצמה נקלעה לפיגור 39:35 בהפסקה לאחר רצף החטאות מתחת לסל בדקות האחרונות של במחצית הראשונה.
בפתיחת המחצית השנייה, טקסס A&M ברחה ליתרון 10 הפרש (38:48) ונראתה שולטת בקצב, אבל אז הגיע הקאמבק של מישיגן עם ריצה שנשענה, כמאמר כתבי ‘The Detroit News’, "על הגב של הגבוהים שלה". וולף ושותפו לקו הקדמי, ולדיסלב גולדין (גובה 2.16 מ'), החלו להשתלט על הצבע בשני צידי המגרש, ובמהלך אחד, הסנטר היהודי השיג סל ועבירה שהוציא את העוקץ מההגנה הטקסנית.
החל להשתלט על הצבע. וולף (רויטרס)מישיגן צימצמה פערים כשוולף תורם גם בנקודות מהזדמנות שנייה שנגסו בפער, ובמקביל סיפק מסירות חכמות. באחד הרגעים היפים של המשחק, וולף קיבל כדור בצבע, משך אליו את ההגנה ובמקום לכפות זריקה, מצא בחיתוך את רודי גייל ג’וניור, שהטביע. היה זה רגע שסימל את תרומתו של וולף – לא רק קולע, אלא גם מניע את חבריו לבלוט.
רודי גייל ג’וניור עצמו התפוצץ במחצית השנייה עם 26 נקודות בסך הכול (21 מהן בחצי השני) וגולדין הוסיף 23 נודות' ו-12 ריבאונדים משלו. הצמד גייל-גולדין קיבל את מרבית הכותרות, אך בקבוצת כדורסל מצליחה תמיד יש את "האיש שעושה את הדברים הקטנים". וולף גילם תפקיד זה בשלמות: הוא סיים עם 14 נקודות, תשעה ריבאונדים, ארבעה אסיסטים ושלוש חסימות - שורה סטטיסטית מרשימה המעידה על תרומתו הרב-גונית.
מעבר למספרים, נוכחותו בצבע סייעה למישיגן לנצח את טקסס A&M בנשק החזק שלה: הריבאונד. כנגד כל הציפיות, הוולברינס השתלטו על הלוחות עם 48 כדורים חוזרים לעומת 39 בלבד של הטקסנים. וולף וגולדין גבו מחיר כבד מהיריבה בריבאונד ההתקפה – 16 כדורים חוזרים בהתקפה למישיגן, אפילו יותר מהיריבה שהובילה את המדינה בקטגוריה זו. "זה הכול עניין של גישה מנטלית", הסביר גולדין כשנשאל כיצד עקפו את הטקסנים בתחום שבו הצטיינו כל העונה. אותה גישה - קשיחות, הקרבה ומשמעת – מאפיינת גם את וולף, שכמו שאר חבריו, שיחק ללא לאות לאורך כמעט 35 דקות. בדקות הסיום, במצב של 79:82, הצליחה מישיגן לשמור על קור רוח, וולף סייע להרגיע את המשחק באמצעות הנעת כדור סבלנית, עד שטרה דונלדסון קלע סל אקרובטי, מישיגן רצה 0:9 וניצחה.
בסיום, פרץ אושר גדול מצד שחקני מישיגן ואוהדיה – רגע שכבר זמן רב לא נראה באן ארבור. המאמן דאסטי מיי שהגיע ממכללת פלורידה אטלנטיק יחד עם גולדין, עמד בצד בגאווה כאשר שחקניו, בהם וולף במרכזם, התחבקו על הפרקט. "זו הרגשה מדהימה, במיוחד אחרי כל מה שעברנו", סיכם גייל בהתרגשות את התחושות.
וולף בדרך לסל מול טקסס A&M (רויטרס)מבט סטטיסטי: העקביות של וולף והשלכותיה
מעבר להתרגשות, הניצחון על טקסס A&M הצטרף לרצף הצלחות של מישיגן בתקופה האחרונה, ובעיקר הציב זרקור על עקביותו של וולף בשלב הקריטי של העונה. אם מחשיבים את חמשת משחקי הנוקאאוט האחרונים של הוולברינס – שלושת משחקי טורניר ‘ביג 10’ ושני הסיבובים הראשונים של טורניר ה-NCAA – וולף מתגלה כעמוד תווך יציב באופן מעורר השתאות. בטורניר ה’ביג 10’ הוא נבחר לחמישייה שלו, לאחר שתצוגות השיא שלו כללו בין היתר 21 נקודות ו-14 ריבאונדים בגמר מול מרילנד.
בשני משחקי ה-NCAA עד כה, וולף רושם ממוצעים של 11.5 נקודות ו-10 ריבאונדים – למעשה הדאבל דאבל כמעט מובטח מדי ערב - לצד שלושה אסיסטים ו-2.5 חסימות. בסיבוב הראשון מול סן דייגו הוא אמנם הסתפק בתשע נקודות, אך הוריד 11 ריבאונדים וחסם פעמיים, כולל הטבעה עוצמתית במתפרצת שקבעה את הטון בתחילת המשחק.
בסיבוב השני, כאמור, וולף העלה הילוך בכל הנוגע לקליעה. עבור שחקן בעונתו הראשונה בבמה הגדולה של המכללות, יציבות שכזו היא יוצאת דופן. לשם השוואה, גם כוכבי מכללות ותיקים לעיתים מתקשים לשמור על אותה רמה ממשחק למשחק באווירת הנוקאאוט של חודש מרץ. וולף, לעומת זאת, מפגין קור רוח ובשלות שמעידים על ניסיונו – בין אם זו טבילת האש אשתקד עם ייל ובין אם המשחקים הבינלאומיים עם נבחרת העתודה.
תרומתו של וולף ניכרת לא רק בנקודות ובריבאונדים, אלא גם בדברים שקשה לכמת במספרים: שמירה, חילופים על גארדים מהירים ואפילו הקרבת הגוף בעזרה כדי למנוע סלים קלים. במובנים רבים, הוא הפך למצפן הטקטי של מישיגן על המגרש – השחקן שדרכו עובר הכדור ברגעי הלחץ, ושניתן לסמוך עליו שיקבל את ההחלטה הנכונה. לא במקרה החמיץ וולף רק שנייה אחת משני המשחקים הראשונים של הטורניר, כשהוא יוצא לרגע קצר ממש לפני הסיום כדי לקבל תשואות מהקהל.
לא רק נקודות וריבאונדים. וולף (רויטרס)"אנחנו פשוט מרגישים שיש לנו מישהו מיוחד שם בפנים", אמר אחד מעוזרי המאמן לתקשורת לאחר הניצחון בסיבוב הראשון. לדבריו, הסטטיסטיקה של וולף מדברת בעד עצמה, "אבל גם זה לא מספר את כל הסיפור. הנוכחות שלו משנה את חוקי המשחק עבורנו".
הקשר היסטורי והמשך הטורניר: חלומות גבוהים עם "הזאב"
העפלתה של מישיגן לשמינית הגמר היא לא אירוע זר לחלוטין עבור המכללה – זו הופעתה ה-19 במעמד הזה לאורך ההיסטוריה והשישית בתשע העונות האחרונות, אך השנה היא נצבעת בגוון ייחודי. לאחר שנתיים של היעדרות מהטורניר, חזרת הוולברינס לבמה המרכזית מרגישה כמו סיפורה של גאולה.
מישיגן של 2025 היא קבוצה "מרובת זהויות": מאמן חדש (שמזוהה יותר עם סינדרלת העבר, פלורידה אטלנטיק), כוכב עולה שהגיע מליגת הקיסוס (וולף), גבוה דומיננטי מרוסיה במקור שהגיע בעקבות המאמן (גולדין), וקלעים שהגיעו מהעברות ממכללות אחרות. ייתכן שדווקא הבליל הזה, של שחקנים עם משהו להוכיח, הוא שהפך את מישיגן לכוח מסוכן במרץ הזה. "הם בדיוק בפיק בזמן הנכון", צייץ נשיא האוניברסיטה, סנטה אונו, לאחר הניצחון, כשהוא מהלל את הכימיה הקבוצתית שהתפתחה.
ואכן, מישיגן נראית כמו חבורה מלוכדת שמשחקת בהרמוניה – דבר שלא היה ניתן לומר עליה בתחילת העונה. כעת ניצב בפני מישיגן אתגר גדול אף יותר: בשמינית הגמר הלילה (בין שישי לשבת, 4:39, שידור חי בערוץ ONE) ממתינה אובורן, המדורגת ראשונה בטורניר, ועבור וולף זה מפגש עם המכללה שאותה הדיח במדי ייל רק לפני שנה, ומפגש פיקנטי עם ברוס פרל, המאמן היהודי של היריבה. פרל, אוהב ישראל ידוע בהסברה הרבה שלו ברחבי ארצות הברית לאחר ה-7.10 כשהוא לא מפסיק להתראיין בנושא ולהזכיר את ישראל ואת החטופים כמעט לאחר כל משחק של אובורן.
לאן תגיע מישיגן? וולף (רויטרס)אלא שהפעם וולף אינו אנדרדוג אלמוני, אלא שחקן מפתח במכללה בעלת מסורת עשירה. אפשר לדמיין את חדר ההלבשה של מישיגן: המאמן מיי ודאי לא צריך להזכיר לשחקניו כמה נדירה ההזדמנות להתקדם עוד צעד – אולי אל הפיינל פור הנכסף. וולף, במזגו השקט, צפוי לתדרך את חבריו מניסיונו הצנוע: אובורן אולי מגיעה כמדורגת בכירה, אך שום דבר אינו מובטח במרץ המשוגע. יתרה מכך, להבדיל מייל הקטנה, מישיגן אינה סינדרלה – זו תוכנית שיודעת דבר או שניים על לחץ ושלבים מכריעים.
מבחינה טקטית, מול אובורן צפוי וולף להתמודד עם קו קדמי אתלטי ומהיר. הוא יצטרך להמשיך ולהיות גורם מייצב: למשוך ריבאונדים מול יריבים אתלטים, להוציא אותם משיווי משקל ואולי אף לנצל את השלשות שלו אם ההזדמנות תבוא (וולף הראה העונה שהוא מסוגל לקבור שלשות כשהוא פנוי). מומחי ‘ESPN’ ציינו לפני הטורניר כי וולף הוא "הדבק שמחבר את מישיגן משני צידי המגרש" - מחמאה גדולה לשחקן שהיה אלמוני יחסית לפני שנה.
האם הסיפור המופלא של דני וולף ומישיגן 2025 ימשיך להיכתב בשלבים הבאים? מוקדם לדעת. אך דבר אחד כבר כעת ודאי: וולף הצליח להפוך את עצמו ואת קבוצתו למשהו שאף אחד לא דמיין לפני חודשים ספורים. מבחור צעיר עם חלום גדול בגלנקו, אילינוי, דרך פרקטי ליגת הקיסוס הצנועים ועד לבמות המוארות של טורניר ה-NCAA – וולף מוכיח שמשהו מיוחד קורה כשכישרון, עבודה קשה והזדמנות נפגשים. מישיגן שוב רלוונטית במרץ וה"זאב" הישראלי-אמריקאי שלה עומד במרכז הבמה, מוכן לעוד טרף מפתיע בדרך.
וולף לא יהיה הנציג היחידי שלנו בטורניר הלילה כשעוד נציגה מספר 1, יוסטון עם עמנואל שארפ תפגוש ב-5:09 את המדורגת 4, פרדו בשלב הסוויט 16 ותנסה להעלות אל רבע הגמר.
עוד הצגה של דני וולף בדרך לסיבוב הבא