מדינת ישראל מציינת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, זכר לאירועי מלחמת העולם השנייה והשמדת 6,000,000 יהודים על ידי הנאצים בגרמניה וברחבי אירופה. 80 שנים חלפו מאז תום המלחמה כאשר דווקא בימים אלו הכדורגל הגרמני הוא זה שמזדהה יותר מכל עם מה שעוברת מדינת ישראל מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", בדגש על החטופים והנרצחים.
זכורים יותר מכל ארגוני האוהדים של ורדר ברמן, שהנציחו לא פעם את זכרו של הירש גולדברג פולין ז"ל, אוהד הקבוצה שנרצח בשבי חמאס: זה החל בתפאורה לכבודו במשחק הבית הראשון, לאחר היוודע הירצחו, במשחק הבית מול באיירן מינכן, המשיך בהנפת שלטים נוספים כמו "הירש לנצח" במשחקים נוספים (כשגם אוהדי קבוצות נוספות כמו אוגסבורג ומיינץ עשו דברים דומים) והמשיך בדגל קבוע שהונף מחוץ לאצטדיון הביתי, וסרסטאדיון, בברמן.
גם בורוסיה דורטמונד ובאיירן מינכן (בנוסף כמובן למועדונים נוספים) עמדו לצד ישראל ואף אירחו במספר משחקי הקבוצה, אוהדים אשר קרוביהם נחטפו, אשר שוחחו גם עם אנשי ההנהלה הבכירה במהלך שהותם, תוך כדי הבעת עמדה למען החזרת החטופים וזיכרון הנרצחים.
משפחתו של נטע אפשטיין ז"ל בזיגנאל אידונה פארק (בורוסיה דורטמונד)כלל הפעולות מאז מלחמת חרבות ברזל, מביעות המשכיות לתהליך אשר מתחולל בגרמניה מאז תחילת המילניום בסימן המאבק באנטישמיות במגרשי הכדורגל, דבר שמוביל יוזמות מקומיות ולאומיות לשים את התחום הזה בראש סדר העדיפויות.
בגרמניה, הכדורגל הוא הרבה יותר ממשחק. הוא מראה לתהליכים חברתיים, למאבקים פנימיים ולרוחות התקווה. אבל גם במשחק היפה מסתתרות לא פעם תופעות מכוערות. למרות מאמצים מתמשכים, אנטישמיות עדיין נוכחת בכדורגל הגרמני – לעיתים בקריאות גזעניות מהיציע, לפעמים בגרפיטי אנטישמי, ובמקרים חמורים אף בפוסטים מסיתים ברשתות החברתיות. מחקרים מוכיחים שצעירים רבים חווים אנטישמיות דווקא דרך תרבות הכדורגל.
טוביאס קאופמן ו-ויקטוריה הינדלאנג עובדים ביחד עם מנהלת הכדורגל הגרמני בנושא הקשרים החברתיים והאוהדים, עם דגש על הפן החברתי. שניהם ביקרו בישראל בחודש מאי בשנה שעברה והובילו קבוצת נציגים ממועדוני ספורט גרמניים שהוזמנו לטקס הזיכרון הרשמי לשואה ביד ושם, כאשר המסע כולו אורגן על ידי הקונגרס היהודי העולמי.
"מועדונים וארגונים רבים בספורט הגרמני בכלל, ובכדורגל הגרמני בפרט, שיחקו תפקיד שלילי במהלך השואה”, אומר טוביאס קאופמן ל-ONE, “במקום להעניק תמיכה ולהפגין סולידריות עם חבריהם היהודים, הם לעיתים לא רק איפשרו את הדיכוי, האפליה והרדיפה — אלא אף לקחו חלק פעיל בהוצאה של חבריהם מהמועדונים. לנוכח זאת, הכדורגל המקצועני הגרמני וההתאחדות הגרמנית מחויבים במשך שנים רבות למאבק באנטישמיות, והכדורגל הגרמני מקיים קשר הדוק עם ישראל בנושא".
תפאורה של אוהדי באיירן מינכן ליום השואה (רויטרס)ניתן למצוא לא מעט פעילויות אשר עורכים גם במנהלת הגרמנית, כאשר אחת מהן התרחשה בחודש פברואר האחרון: ארבע פעמים בשנה מוציאה המנהלת מגזין עדכני בנושאים מהותיים, כאשר במגזין שהופק ב-25.2.25, התבטאו שני מנכ"לי המנהלת, מארק לנץ וסטפן מרקל, בנושא וכתבו בין השאר על החשיבות הכלכלית והחברתית של הכדורגל: "הבונדסליגה, הליגה השנייה וכמובן גם הנבחרת הלאומית והליגה השלישית – מהווים מקור לחוויות מחברות, לרגש, להשתרשות אזורית ולהתנדבות חברתית.
"אך מהזכות לרגש ולהניע כה רבים, נובעת לדעתנו גם אחריות להשפעה חברתית. המנהלת הגרמנית ו-36 המועדונים החברים בה פועלים כך כבר שנים רבות – דרך קרנות, מעורבות התנדבותית והתחייבות ברורה לערכים חברתיים. בעינינו, אין כל ספק כי לכדורגל ולכדורגלנים יש תפקיד מובהק של דוגמה אישית. גם ברשתות שלא תמיד ‘חברתיות’, אנחנו עדיין מצליחים להגיע לאנשים שמפלגים, כנסיות, תקשורת מסורתית או איגודים שכבר לא מגיעים אליהם.
"מתוך ההבנה הזו, הביע ענף הכדורגל המקצועני את קולו למען הדמוקרטיה והלכידות החברתית בשבועות שקדמו לבחירות לבונדסטאג. הערכים הבסיסיים של הספורט שלנו, כמו משחק הוגן וכבוד – או, כפי שצוטט הנס-יואכים ואצקה (מנכ”ל דורטמונד לשעבר): ‘שיח דמוקרטי, סובלנות ומאבק בגזענות ובאנטישמיות’ – תקפים גם כאן.
"לרגל יום השנה ה-80 לשחרור מחנה הריכוז, אושוויץ, גיליון זה של המגזין מתמקד בנושא שאולי במבט ראשון אינו קשור ישירות לכדורגל – אך קשור מאוד לאחריות החברתית הנובעת ממנו. אנו גאים בכך שמועדונינו מקפידים זה שנים רבות על תרבות זיכרון פעילה. היוזמה ‘לעולם לא עוד’ הייתה חלוצה בתחום זה. בכל רחבי הליגות, ‘יום הזיכרון בכדורגל הגרמני’ הפך לחלק בלתי נפרד מהספורט שלנו. גם הצוות שלנו, במיוחד במחלקת התחרויות והאוהדים, עוסק בנחישות בזיכרון פעיל ובהתמודדות עם אנטישמיות. אנו רוצים להודות מכל הלב לכל העוסקים בכך”.
האנס יואכים ואצקה (הטוויטר של דורטמונד)יש לציין, שאותו מגזין, אשר מיועד לכלל חובבי הכדורגל הגרמני, כלל גם עדויות של ניצולי שואה וניתוח של הפעולות העוסקות בנושא אנטישמיות. לא סתם הוזכר בטקסט ואצקה. האיש החזק בדורטמונד לשעבר, שימש כנציג הקבוצות במנהלת וביחד עם מועדונו, הוא אולי חלוץ הדגל של המאק באנטישמיות.
לא מעט דובר על הקשר בין דורטמונד למאבק באנטישמיות, כאשר לפני מספר שנים, גם נבחן שיתוף פעולה עם מכבי נתניה ונציגי המועדון הגיעו לארץ לבחון את קיומו של משחק ראווה להעמקת הקשרים. בכל אופן, ואצקה נוהג לפקוד את מוזיאון "יד ושם" ולנכוח בטקסי השואה הממלכתיים, כאשר לפני מספר חודשים, הוא אף זכה בפרס "ליאו בק" ע"י המועצה המרכזית של יהודי גרמניה בטקס שנערך באצטדיון האולימפי בברלין.
פרס זה מוענק מאז 1957 לאנשים אשר תרמו לקהילה היהודית תרומה יוצאת דופן. ג'וזף שוסטר, נשיא המועצה, החמיא לוואצקה על פעילותה של דורטמונד, שמוציא בין השאר סיורים ל"יד ושם" ועובדיו עוברים סיורים באושוויץ נגד אנטישמיות, ואף הוסיף: "רבות מהיוזמות הללו מקורן בהנס-יואכים ואצקה. למועדוני כדורגל יש יכולת להגיע לקהלים רחבים, מעבר למה שאנחנו יכולים להשיג בדרכים אחרות".
ראש ממשלת מדינת נורדריין-וסטפאליה, הנדריק ויסט, אמר במעמד הטקס: "זו משימה לאומית להילחם באנטישמיות. הספורט, ובמיוחד הכדורגל עם מיליוני אוהדיו, יכול לשמש דוגמה לכך. ואצקה זיהה זאת מוקדם ופעל בנחישות אישית רבה נגד אנטישמיות. השפעתו חורגת מעבר לעולם הכדורגל". ואצקה עצמו אמר: "חוויתי בשנות ה-60 כיצד אצל אנשים מבוגרים רבים עדיין שררה אנטישמיות סמויה, זה טלטל אותי. באותו רגע, הבנתי בתוך עצמי שאסור שלעולם יקרה שוב סבל כזה לעם היהודי".
נוהג להגיע לטקסי שואה. ואצקה (שחר גרוס)“לא ניתן לאיומים לגבור עלינו”
במעבר חד: צעד נוסף המבטא את המלחמה באנטישמיות, ניתן למצוא בהיסטוריה הקטנה שנעשתה בעונת המשחקים הקודמת: קבוצת "מכבי ברלין" היהודית זכתה להשתתפות ראשונה בעונת 2023/24 בגביע הגרמני, שם הודחה ע"י וולפסבורג.
כזכור, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נאסרו על מועדוני ספורט יהודיים להתאגד. אז אמנם היא חזרה לפעילות, והשתתפה בגביע, אלא שלמרות זאת, מספר חודשים לאחר מכן, התרחש טבח השבעה באוקטובר, מה שהוביל להשהיית המשחקים של הקבוצות היהודית.
עם זאת, זמן קצר לאחר ההכרזה על השהיית המשחקים, מכבי ברלין הודיעה: "כקבוצה רב תרבותית שמאחדת גם מוסלמים וגם יהודים, אנחנו בהחלט רוצים להמשיך לשחק ולא ניתן לאיומים לגבור עלינו”. קבוצות מכבי ברחבי המדינה המשיכו לשחק תחת אבטחה מוגברת דווקא בשל האיום, ולא למרותו.
כשמדברים על המאבק באנטישמיות וזיכרון אירועי מלחמת העולם השנייה והשואה, ניתן גם לציין את יום הזיכרון אשר מציינים בכדורגל הגרמני מדי שנה, שהפך לאירוע מרכזי בכדורגל הגרמני. "ביום הזה נערכת גם חשיבה מחודשת על תפקידם של מועדונים וארגונים בתקופת הרייך השלישי. בנוסף ליוזמה השנתית הזו, מועדונים רבים וצוותי המנהלת, במיוחד במחלקת האוהדים, פועלים ללא לאות להנצחה פעילה ולמאבק באנטישמיות. קיימים פרויקטים רבים של המועדונים, המנהלת הגרמנית, ההתאחדות הגרמנית וקרנותיהם, העוסקים בנושא זה לאורך כל השנה", מוסיף קאופמן.
שחקני מכבי ברלין בחולצות כתומות למשפחת ביבס (מכבי ברלין)וכמובן, אי אפשר שלא לחזור גם לקשר ולהנצחה מאז השבעה באוקטובר. "במהלך כמעט ארבעה עשורים, ארגוני אוהדים, מועדונים ורשויות הכדורגל הגרמניות תרמו בדרכים שונות למאבק באנטישמיות ביציעים. מאמצים אלה הובילו לעיתים לקשרים בין ארגוני אוהדים כשגם מועדונים גרמניים שיחקו מול מועדונים ישראליים במסגרות אירופאיות במגוון הזדמנויות, מה שהוביל לעיתים ליצירת אותם קשרים. לעיתים ישנם קשרים רשמיים בין המועדונים, ולעיתים מדובר בקשרים אישיים בין אוהדים מגרמניה וישראל", מסבירה ויקטוריה הינדלאנג.
היא מוסיפה: "ולא נשכח כמה מקורבנות הטבח בשבעה באוקטובר היו אוהדים של מועדונים גרמניים. הירש גולדברג פולין ז"ל היה אוהד של ורדר ברמן ונטע אפשטיין ז"ל היה אוהד של בורוסיה דורטמונד. בשילוב עם המחויבות המתמשכת של מועדונים רבים למאבק באנטישמיות, ועם היחסים הכלליים בין גרמניה לישראל, התמיכה של מועדוני הכדורגל הגרמניים ושל גופי הכדורגל בגרמניה באלה שסובלים מהאירועים הנוראים הללו – היא טבעית והגיונית", מסבירה הינדלאנג.
אמצעי נוסף למלחמה באנטישמיות ובאפליה מצד המנהלת, היא תוכנית What Matters, מיזם חברתי המתמקד בנושאים חברתיים בשיתוף שכוללת בין השאר את בורוסיה דורטמונד והרטה ברלין, וכוללת גם את שימור וזיכרון השואה, שיתוף פעולה עם מוזיאון "יד ושם" ופעולות נוספות מתוך רצון לקידום סובלנות חברתית.
לסיכום, בגרמניה משוכנעים שהמצב בתוך ומסביב לאצטדיונים של הכדורגל המקצועני בגרמניה בטוח לחלוטין עבור אוהדים ישראלים או יהודים. המתח הפוליטי וההתעוררות של אנטישמיות, שהתרחשו גם בגרמניה – אם כי לא בעוצמה כמו בצרפת, הולנד או בריטניה – הם נושא מדאיג כאשר ואצקה, כאמור, הדגיש כי מדובר בחרפה שיתנגדו לה.
עם זאת, התחושה היא שאין איום אנטישמי ספציפי הקשור לכדורגל המקצועני בגרמניה. להפך – ישנה מעורבות חשובה מצד אוהדים רבים במאבק באנטישמיות במועדונים גרמניים רבים, כמו בורוסיה דורטמונד, ורדר ברמן ואחרים. יתרה מכך, ההתאחדות הגרמנית הרשמית גינתה את האירוע שהתרחש באמסטרדם, שם הותקפו אוהדי מכבי ת”א אחרי המשחק מול אייאקס.