נבחרת ישראל תפתח השבוע פגרת נבחרות נוספת כחלק מהקמפיין הבין-לאומי. הישראלים של וילי רוטנשטיינר נאבקים על המקום השני בבית 6 עם 10 נקודות לעומת 11 של סקוטלנד ו-7 של אוסטריה, לפני משחק גורלי נגד הסקוטים ומשחק חוץ בעוד כחודש נגד אוסטריה.
הסגל למשחקים אלו כבר נקבע והנבחרת, כמובן, צריכה לעשות את המיטב כדי לנצח בכל סגל. השאלה שנשארה היא הכיוון של הנבחרת. בניצחון הגדול על אוסטריה ובתבוסה מול דנמרק בספטמבר לא שותפו כמעט שחקנים צעירים. להוציא את מנור סולומון בן ה-22, לא פתח שחקן אחד מתחת ל-28 בניצחון הגדול על האוסטרים, בעוד מול דנמרק פתחו שני שחקנים בני 25, דן גלזר ושון וייסמן.
קשה מאוד לעלות למונדיאל במבנה הנוכחי שלו, עם 32 נבחרות ו-13 בלבד שעולות מאירופה. גם אם ישראל תצליח לסיים במקום השני בבית, היא תעלה לפלייאוף מורכב ממנו יעלו רק 3 נבחרות ובו צפויות להשתתף גם וויילס, רוסיה, שבדיה, סרביה, שווייץ וצ’כיה. הסיכוי לא גבוה.
למרות זאת, הסיכוי ליורו 2024 אחרת לגמרי. בדומה ליורו הקודם ולזה שהיה לפניו, ביורו 2024 יהיו לא פחות מ-24 נבחרות שעולות מאירופה, כמות כמעט כפולה מהמונדיאל. ניכר שנבחרת ישראל מנסה לבנות דרך סדורה עם מערך שלושת הבלמים, אז למה לא להכניס שחקנים שיהיו במיטבם או קרוב לכך ב-2024 ולהניח את היסודות לדור הזהב הבא?
יש שחקנים צעירים וטובים מאוד שראויים למקום בנבחרת, חלקם גם זומנו על ידי וילי לסגל. מוחמד אבו פאני (23), ליאל עבדה (20), סוף פודגוראנו (19), ג’ואל אבו חנא (23), עידן נחמיאס (24), עופרי ארד (23) ורבים אחרים צעירים, משחקים ברמות גבוהות בחו”ל או בליגת העל וראויים למקום בנבחרת.
אחת השאלות הגדולות אצל כל מאמן היא שאלת קידום הצעירים. רונאלד קומאן בברצלונה מתמודד עם הלחץ ומנסה לשלב צעירים במועדון שמצפה ממנו לנצח כל משחק. בישראל הסיכוי לעלות למונדיאל גם ככה קלוש, אבל בהתחשב בדרישות הגבוהות והמוצדקות של האוהדים, יחד עם הרצון להתקדם בדירוג פיפ”א ולקבל הגרלה נוחה יותר בהמשך.
רוטנשטיינר מכיר את רוב הצעירים מהתקופה בה היה מנהל טכני. יש ערך לזימון צעירים לנבחרת, כדי שיהיו חלק מהשיטה והאימונים, אבל ההתקדמות הטובה ביותר היא דרך דקות משחק. עבדה, למשל, קיבל 6 דקות בשלושת משחקי הנבחרת בפגרה של ספטמבר בה אף אחד מהמשחקים לא היה צמוד עד לדקות האחרונות. אם הוא ובני דורו יקבלו ניסיון יותר משמעותי כבר עכשיו, הנבחרת רק תרוויח מזה.
מצד שני, קשה להאשים את וילי. אין לו חוזה ל-2024 והמטרה שלו היא להגיע לתוצאות הטובות ביותר כאן ועכשיו בשביל להבטיח את משרתו. לכן יכול להיות שהטעות עמוקה יותר ממנו – מאמנים אמנם באים והולכים, אבל הנבחרת נשארת. ראינו במדינות רבות באירופה ובעולם מאמנים שנשארים למשך שנים, מצב שבו אחרי 3 תוצאות רעות מדברים על פיטורי מאמן רע לנבחרת ישראל ולכדורגל הישראלי.
הכתוב הוא טור דעה.