ערב יום העצמאות כבר כאן, כאשר היום (רביעי) חגיגות ה-77 למדינת ישראל נערכו ברחבי המדינה, כשבדר”כ טקס הדלקת המשואות המסורתי מוקרן בשידור חי, אך הפעם, בוטל הטקס בלייב בעקבות האירועים שקורים בארץ, הטקס בהר הרצל בירושלים הוקרן בשידור מוקלט, שהוא הועבר בשידור חי כאן באתר ONE
הטקס מציין את סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופתיחתו של יום העצמאות, זאת בהשתתפות נציגים מכובדים כמו יו”ר הכנסת, שרים, חברי כנסת, הרמטכ”ל ועוד. בנוסף לאלה, רשימת משיאי המשואות שנבחרה על ידי השרה הממונה מירי רגב, כוללת גם מספר אנשי ספורט ראויים.
אנשי הספורט הם: עומרי כספי – שייצג אותנו בכבוד כישראלי הראשון ב-NBA ואף עסק בהסברה ישראלית מוצלחת מאז 7.10. דני אבדיה – שממשיך את דרכו של כספי ועושה חיל במדי פורטלנד, אחרי עונתו הטובה בקריירה. אורן סמדג’ה – שהביא לישראל מדליות רבות הן כספורטאי והן כמאמן בתחום הג’ודו, ושכל את בנו עומר ז”ל במלחמה בעזה.
בנוסף, לא רק שלושת אלה הדליקו כמובן את המשואה, כאשר גם הספורטאית הפראלימפית, גל חמרני, השיאה משואה, כשבנוסף בן קרסו, הספורטאי הצעיר שנבחר לילד הצעיר ביותר שהדליק אי פעם משואה וכמובן גם אמילי דמארי, אוהדת מכבי תל אביב שנחטפה ב-7.10 ושבה במסגרת העסקה.
הטקס המסורתי עצמו, היה בהנחיית נטלי שם טוב וליטל שמש, בהובלת משמר הכנסת ותחת פיקודי של אלוף משנה שמעון דרעי, התקיים היום כשבמהלכו, השתתפה שורדת השבי אגם ברגר, שניגנה על כינור בן 130 שנים ששרד את השואה וזכתה למחיאות כפיים. בנוסף, זמרים הוסיפו: בניה ברבי, שמעון בוסקילה, נסרין קדרי, הראל סקעת, שמעון בוסקילה ועינת שרוף.
מהלך הטקס:
בנימין נתניהו דיבר: “הפלא של תקומת ישרל ממשיך להתקיים בזכות בנינו שנפלנו למעננו והיום חיבקנו את משפחותיהם והוא מתקיים בזכות הפצועים שרוצים לחזור לקרב, ביום העצמאות לפני שנה היו אלה שפקפקו בהצלחת מדינת ישראל, אבל השנה אף אחד לא מפקפק כי שינינו את מזרח התיכון.”
יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, אמר: “אנו זוכרים את מחיר העצמאות, המחיר הכבוד מכל אותו שילמו לאורך שנות תקומתה של המדינה, אלו שלחמו, הקריבו ומסרו את נפשם כדי שנוסיף להגשים את התקווה, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים. אנחנו מרכינים את ראשינו בפניכן, המשפחות השכולות, כמו המדינה כולה, שמורידה את דגלה לזכרם של אבויכם – אהובינו, מכירה בכך שבלעדיהם – לא הייתה לנו עצמאות.
אורן סמדג'ה (אורן בן חקון)“חיינו כך בזכותם, אנו יודעים שהגעגוע לא שוכח עם הזמן שעובר ועומדים לצדכן בכאבכן, תמיד. גם הערב הזה, מדינת ישראל אינה שלמה כי חמישים ותשעה מאחים ואחיותנו חטופים בעזה. אני פונה אליהם בתקווה שהם שומעים ופונה גם אל בני משפחותיהם, מדינת ישראל מחויבת להשבתכם, כל אחד ואחת מכם.
“כפי שידעה המדינה מאז פרוץ המלחמה להביא לשחרור מרבית החטופים, כך תדע להביא לשחרור כולם ולא תחדל מהמשימה עד שתושלם, וזה יקרה בעזרת השם במהרה בימינו ונאמר ‘אמן’. כעת, עם רדת החשיכה וצאת יום הזיכרן, הדגל כבר הונף לראש התורן, המעבר האישי והלאומי הקשה משכול לאושר גאווה ותקווה, מורכב, אולי מורכב מתמיד. החיים כאן בחלקה הקטנה והנושנה שנועדה לנו ואנו נועדנו לה, הם הכל חוץ מפשוטים, דומה שכל העת מעמידים אותנו במבחנים”.
אמילי דמארי, אוהדת מכבי ת”א שנחטפה ושבה מהשבי, הדליקה משואה ואמרה: ”אני אמילי תהילה דמארי, בתם של אמליה ואביחי דמארי, משיאה משואה זו לכבודם של חמישים ותשעה החטופים שעדיין מוחזקים בשבי וצריכים לעשות הכל כדי להחזיר. ולכבודם של זיו וגלי ברמן שחיו איתי, אני מבטיחה לכם, עוד נראה שקיעות ורודות ביחד. לזכרם של שישים וארבעה נרצחי כפר עזה, ביניהם דניאל פלד ויובל סלומון זכרם לברכה. לכבוד כוחות הביטחון המדהימים, לכבוד היתומים והמשפחות השכולות ולכבוד הקדוש ברוך הוא, שנתן לי את הכוחות לשרוד את השבי ולשוב על רגלי למדינה. לכבוד היכולת לכאוב את שאבד, אבל בעיקר להתגאות על כל מה שיש”.
אמילי דמארי נואמת (אורן בן חקון)ענבר בן סימון: ”משיאה משואה זו לכבוד בנות ובני הזוג של אנשי הקבע והמילואים שעומדים על משמר הבית והמשפחה באומץ ובהכלה שאינה יודעת גבול. לכבוד הילדים שהם גיבורים, המחכים בלב פועם שאבא או אמא יחזרו הביתה, מתוך תקווה שההתגייסות תוביל את החברה בישראל לחוף מבטחים”.
פאיס פארס: “לכבוד הגיבורים, חיילי צה”ל ומפקדיו, על הנחישות, רוח הלחימה, והגבורה שגילו בשדה הקרב, לכבוד החברים והאחים שאיבדנו, אנחנו זוכרים אתכם. לכבוד העדה שלי, העדה הדרוזית, שהיא דוגמה ומופת, עדה המחנכת אותנו לערכים של נתינה, לכבוד החברה הישראלית שאני כל כך אוהב, המשפחות והנוער המיוחד שמגיעים לשערי הבקו”ם עם המסר הברור – יחד ננצח”.
חגית אלון: ”לכבודו של אמיתי אהוב ליבנו הנצחי ולכל חללי מערכות ישראל שנפלו במערכה. לכבוד ההורים השכולים שמתעוררים מידי בוקר לגעגוע, אך בוחרים להמשיך ולהאיר את דרכם של רבים, לכבוד חיילי צה”ל, במיוחד לאנשי הקבע, שותפיי לרעות ולדרך. לכבוד בעלי איציק וילדיי אמיתי, אוריה והדס, אתם הסיבה, אתם הניצוץ ואתם הלב”.
דני אבדיה (אורן בן חקון)שי גראוכר: ”לכבוד הלב הענק של העם הזה, יצאתי למשימת חיי, לשמח ככל הניתן אלמנות ויתומים שחרב עליהם עולמם. לכבודם של עשרות התינוקות שנולדו מתחילת המלחמה ולעולם לא יפגשו את האבות שלהם, לכבוד שורדי השבי היקרים לליבי, לכבוד התורמים היקרים שלא מפסיקים לתת ולכבוד העם בישראל שהלוואי ונצליח להתאחד לא רק ברגעי משבר”.
חיים טייב: ”נכד לניצול שואה של תוניס, הסבם והסבתות שלנו בנו את המדינה והם עשו את זה כדי שנהיה יחד, משיא משואה זו בשם כל עמיתיי ושותפיי לדרך הפועלים ברחבי העולם, שנתרמים למען המדינה האהובה שלנו ולכבוד האחדות בנינו”.
אורלי רובינזון: ”לכבוד המשפחות שבתיהן וליבן ספגו מכה קשה במלחמה והן מצמיחות בית חדש, לכבוד המתנדבים הפעילים בחזית הבית במסירות אין קץ, לכבוד ישרלים ויהודים מהתפוצות שמתגייסים כמו שרק העם הזה יודע ומעבירים מסר למשפחות – אתם לא לבד”.
נטשה האוסדורף: ”נכדתם של אלה שהיו ממקימי המדינה והלוחמים על הגנתה, משיאה משואה בשם ארגון הפועל בהתנדבות למען ישראל בזירה המשפטית ובשם כל מי שלוחם למען זכותה הצודקת של ישראל להתקיים לבנות ולהגן על עצמה”.
עמרי כספי לצד בן שפירו ונטשה האוסדורף (אורן בן חקון)רחל אדרי: ”לזכרו של בעלי האהוב דוד שצעד איתי לאורך כל הדרך ונפטר זמן קצר לאחר אותה שבת ואתם לא יודעים כמה הוא חסר לי ומתגעגעת אליו. לכבוד השוטרים הנפלאים, כוחות הביטחון וההצלה, לכבוד תושבי העיר אופקים הגיבורים, שהצילו חיים רבים”.
בן קרסו: ”לכבוד ילדי ישראל, שגדלים במציאות מורכבת, שאף ילד לא צריך להתמודד איתה ולמרות הכל אנחנו חזקים, גיבורים ואוהבים את המדינה, לזכרם של אריאל וכפיר ביבס וכל הילדים שנרצחו מאז השבעה באוקטובר, ילדים של זכו לגדול”.
גל חמרני: ”משיאה משואה זו לכבוד הספורטאים הפראלימפיים, בשם הספורט נכים בישראל ובשם הרוח שלא עוצרת, לכבוד השותפים שליוו אותי, המשפחה שלי, כלב הנחיה שלי דילן, בית חינוך עיוורים, לכבוד האנשים המדהימים שעומדים מאחורי הכל שבחרו לראות אותנו שווים גם אם שונים, לכבוד הנשים, האנשים והילדים שבחרו בספורט גם כשזה היה כמעט בלתי אפשרי ולכבוד כל כלבי הנחיה והשירות שמהווים מגן לכל כך הרבה אנשים”.
גל חמרני (אורן בן חקון)סמדג’ה ריגש וקרא: “אני, אורן סמדג’ה, בנם של מוריס זכרו לברכה וחיה תיבדל לחיים ארוכים, משיא משואה זו לכבוד העם המופלא הזה, שעמד מאחורי בכל זירה שבה התחריתי, בכל פודיום שעליתי עליו. וגם בשעה הכואבת מכל, שמשפחתי ואני חווינו אבדן כבד. לכבוד הספורט הישראלי, גשר של תקווה, ערכים והשראה, שעלינו לטפח ולשמור. ולכבודך, עומר, חייל גיבור שלי, אנחנו כל כך מתגעגעים אליך”.
אבדיה אמר: “אני דני אבדיה, בנם של זופר אבדיה ושרון ארצי, משיא משואה זו לכבוד כל מי שחולם ופועל בגדול ולא מפחד לגדול ולקום – כי ישראל היא ארץ של חלומות שמתגשמים בכוח הלב והנשמה. לכבוד לוחמות ולוחמי צה”ל, חומת המגן שלנו, שמזכירים לעולם כולו מהי גבורה אמיתית ואהבת הארץ. לכבוד משפחות החטופים שנאבקות להשיב את היקר להם מכל הביתה. לכבוד עם ישראל החזק, האוהב, והמאחד שמחבק אותי בכל מגרש ומדינה ומזכיר לי תמיד – גם כשאני רחוק, אני בבית”.
דני אבדיה אוחז במשואה (אורן בן חקון)ירין אילוביץ’: ”לכבודם של כל הקורבנות פסטיבל הנובה והמאשרום, וכל חבריי הרוקדים ששרדו את השבעה באוקטובר, הגבורה שלכם מעצימה את כולנו, לכבוד המוזיקה שתעצים, תלטף ותחזק, לכבוד ההבטחה שאנחנו נמשיך לרקוד, לשמוח ולשמח, להפיץ אור ואהבה ולעולם לא נפסיק”.
ג’ני סבידיה: ”שורדת הפסטיבל. לכבוד משפחות השכולות של כל הפסטיבלים, שליוו את יקירהם ושמעו אותם, שחלקם לא יודעים מה עלה בגורלם. לכבוד גיבורים שהקריבו את חייהם עבור אחרים, לכבוד העוסקים במלאכת החוסן ומעבירים את המסר – לעולם לא תשארו לבד”.
אלישע מדן: ”לכבוד אלה שמעניקים לנו כוח להתגבר ולהמשיך, לכבוד הצוותים המסורים בבתי החולים, ארגון נכי צהל ובתי הלוחם וכל מי שמסייע לנו, לכבוד קיבוץ כרמים, מקום שהוא גשר בין דתיים וחילוניים, אנשי שמאל וימין, לכבוד המסע המשותף של החברה הישראלי שגם היא, כמונו, זקוקה לריפוי ושיקום”.
אקריש יצחק: “לכבוד תתושבי אשקלון, שעמדו בגבורה אל מול התקפות המחבלים. לכבוד אלה שפועלים למען שילובם של בעלי מוגבלויות בחברה, חיילי צה”ל ובפרט עם צרכים מיוחדים, אתם שלא מוותרים ומשתלבים בצבא ומביאים גאווה למשפחות, לצה”ל ולמדינת ישראל”.