לאורך כל הקריירה שלו, דובר על הכישרון הבלתי רגיל של הקשר עלי חטיב, אך מנגד תמיד הודבקה לו, גם כשזה היה לא בצדק, התדמית הבעייתית. זה החל בקטטה בעונת 2012/13 בין מכבי פ"ת להפועל חיפה בה שיחק וספג מהלומה והמשיך במספר עזיבות של קבוצות.
אלא שחטיב כבר לא נאבק. בגיל 34, הוא מבין את התדמית הלא-הוגנת מבחינתו שצוירה עליו, אך בשנים האחרונות הוא מעט נעלם. מאז הקדנציה בהפועל חדרה עמה העפיל לליגת העל, הוא הספיק "לבלות" בליגה הלאומית ובשנים האחרונות בפרויקט של איחוד בני שפרעם. המועדון מהמגזר, שהחל את דרכו מליגה ג' לפני שנים בודדות, מנסה לפלס בימים אלו את דרכו בליגה הלאומית וכיאה לקבוצה חדשה (רק למנכ"ל אחמד יזבק יש ניסיון רב במכבי אחי נצרת) הפתיחה לא הייתה קלה כלל.
חטיב הגיע כבר עד לליגה ב' וכמעט נשכח, אך הכול במטרה לעמוד בהבטחה שהבטיח לראשי המועדון ולעיר בה גדל. כעת, הוא חזר שוב לליגה השנייה בטיבה, עם צמד שערים לרשתה של הפועל עפולה במחזור האחרון. בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד", הוא שובר שתיקה ארוכה.
עלי חטיב (דן יידוב)הקריירה המפוספסת, ההצעה שלא לקח ויכולה הייתה להפוך אותו ל"מסודר", התדמית שפגעה בו ומנעה ממאמנים לצרפו, הפרויקט המיוחד בשפרעם, השאיפה להמשך הקריירה וכמה שנים הוא עוד מתכוון לשחק.
חוויתם פתיחת עונה לא קלה.
"למען האמת, במשחקי האימון נראינו טוב, אבל בגביע הטוטו שיחקנו עם שחקני נוער וכמעט כל השחקנים לא עברו בבקרה. במשחק האחרון כל השחקנים עברו ופתאום אנחנו משחקים ביחד. אתה יודע איך זה, היה קשה להשתלב. אחרי זה הגענו נגד עפולה, שיחקנו מצוין ואני מקווה שנמשיך ככה".
אבל היה לחץ מפתיחת העונה המדאיגה?
"לא. 15-16 שחקנים לא עברו בבקרה והמשחק הראשון שלהם היה בליגה. אני חושב שעכשיו, כשעברנו כולם בבקרה והתחברנו קצת, זה ייראה יותר טוב. קיבלנו מכה על הראש בתחילת העונה, אבל מול עפולה נתנו את הנשמה ואני חושב שזה בא לטובה".
אוהדי בני שפרעם במשחק (חג'אג' רחאל)אבל מה המטרות? אנחנו מכירים קבוצות שעלו מליגה א' וישר נאבקו על העלייה לליגת העל.
"המטרה שלנו היא רק להישאר בליגה. יש לנו קבוצה לא פראיירית, שיכולה לנצח כל קבוצה, אבל נבוא צנועים. מדברים איתי על הגולים שלי מול עפולה, אבל זו מבחינתי היסטוריה ואנחנו חושבים כבר על המשחק הבא. ככה צריכה להתנהל קבוצה בליגה הלאומית".
אבל יש פה שחקנים עם רזומה מרשים: אתה, עידן שמש, אופק פישלר ויוסי גינזבורג. אולי צריך לחלום יותר?
"למען האמת, אנחנו רק חושבים על להישאר בליגה כרגע. יכול להיות שבאמצע העונה המטרות ישתנו. יש לנו שחקנים שמעבר לשחקנים טובים, גם אוהבים את המועדון ואכפת להם. אני מרגיש שהם משחקים כמו שחקני בית וזה הכי חשוב בשבילי".
מה המפתחות למועדון חדש בליגה הלאומית? בטח מועדון שקיים כמה שנים.
"זה מועדון שקיים ארבע שנים בלבד. רשמנו שלוש עליות ליגה ועלינו מליגה ג' לליגה הלאומית. יש דמיון קצת למסע שעברה ריינה. רק אם נבוא להילחם במגרש, נצליח ונעשה עונה טובה".
שחקני בני ריינה, "יש דמיון במסע" (עמרי שטיין)השאלה לגביך היא לאן נעלמת?
"דווקא היו לי עונות מטורפות, אבל בליגות הנמוכות. אני אסביר לך: עוד כששיחקתי בחדרה, היה לי חלק גדול בהקמת הקבוצה הזאת שנקראת איחוד בני שפרעם. התייעצו איתי אם להקים את המועדון הזה ואני המלצתי שכן ושילכו על כל הקופה. הייתי איתם בטוב וברע בהתחלה והחלטנו לפתוח את הקבוצה. אמרתי להם שאם הקבוצה תיפתח, אני אגיע לליגות הנמוכות ואקח את הקבוצה לליגה הלאומית. בסוף אני שחקן מוכר בעיר, הבעלים כיום הם חברים שלי ואני זה ששיגעתי אותם לפתוח את הקבוצה הזאת".
"אחרי שפתחו את הקבוצה וכשאני עוד הייתי שחקן בחדרה, אמרו לי שהנה הקבוצה נפתחה וזה המקום שלי להגיע. למען האמת, ישבתי עם עצמי וקיבלתי החלטה שאני יורד לליגות הנמוכות. אמרתי לעצמי: איעלם לשלוש שנים אבל לאחר מכן אחזור לליגה הלאומית. הגשמתי את המטרה שלי וחוץ מקבוצת הבוגרים אימנתי את קבוצת הנוער ולקחתי אותה לליגה השנייה-הליגה הלאומית".
הגעת לאמן נוער. מה עובר בראש באותם רגעים: לוותר על הכדורגל המקצועני?
"דווקא לא. עבדתי הכי קשה שיש. אמרתי לך, הקרבתי שלוש שנים ואלו היו שלוש השנים הכי קשות שהיו לי בחיים. הקאתי דם, עברתי ימים קשים אבל הבטחתי שאקח את הקבוצה לאן שרציתי ועשיתי את זה. היום, כשאני מסתובב בעיר, המשפט הראשון שנאמר לי הוא: "הבטחת וקיימת". אז זה בשבילי שווה מיליון דולר".
עלי חטיב עם הכדור (חגי מיכאלי)שילמת מחיר בקריירה שלך בשביל זה.
"זה היה הימור אבל ברוך השם ההימור עבד לטובתי. גם על הליגה הלאומית השנה היו ספקות, היו אנשים שחשבו שלא אשחק בליגה הלאומית. חצי עולם דיבר איתי כדי שאבוא למועדונים שונים ואקח את הנוער והבוגרים כפי שעשיתי פה. אבל חתמתי פה לעוד שלוש שנים, אני בן 34 ואני יכול לתת עוד שלוש שנים מעולות, אני מבטיח לך".
מבחינת כשרון אתה ברמות הגבוהות ביותר. מה המטרות שנשארו לך?
"אני אומר לעצמי שאהיה אחד השחקנים הכי טובים העונה בלאומית. אני אעבוד קשה, לא אפספס אימון ואמות במגרש. אעשה את הכול בגלל הסמל של המועדון, כי בנינו אותו מאפס ומגיע לו להיות מועדון גדול".
אתה מרגיש שליחות מסוימת כבן אדם שמזוהה עם העיר?
"למען האמת כן. כשאני יוצא לכביש אני רואה איך אנשים מחייכים ואומרים לי שהילדים מתעסקים רק בכדורגל ואומרים רק את השם שלי. אני לא רוצה כסף ולא כלום, רוצה רק לשמוע את הדברים הללו. לא היה כדורגל בשפרעם, פשוט אפס. פתאום אנחנו עושים כל שנה משהו חדש, פתאום אנחנו בליגה הלאומית".
עם כל מקרי הרצח במגזר הערבי, אתה מרגיש שאתה עוזר לילדים לשכוח מהצרות?
"בגלל זה אני אומר, עשינו טוב לילדים ולהורים. אם לא היה כדורגל בשלוש השנים האחרונות בשפרעם, שפרעם הייתה שונה. פתאום העיר התפתחה, מביאה שחקנים. אני חי עם גילאי הנוער כבר שלוש שנים וזה לא גיל פשוט. היום יש להם טלפון, יש להם כסף, בוא נגיד את האמת שהם מפונקים. קשה לייצר שחקנים במציאות הזאת, אבל הצלחנו להוציא שחקנים צעירים שחלקם שיחקו בנוער וכיום כולם משחקים בליגה א' כשחקני הרכב. זה בשבילי אומר לא מעט".
עלי חטיב (חגי מיכאלי)היית באמת מאמן נוער. זה משהו שקורץ לך?
"אני בחיים לא אתנתק מהכדורגל. יש לי כבר תעודות לאמן עד הליגה הלאומית בבוגרים, אבל אמשיך ללמוד ולעשות קורסים עד שאגיע לרמות הגבוהות. להיות מאמן מבחינתי זה כמו להיות שחקן. תמיד שואלים אותי ואני אומר שבשני התפקידים אתה חייב לחיות את המשחק. אני חייב לעבוד על זה ולהיות מאמן גדול".
הקריירה שלך היא פספוס?
"אני חושב שכן. אני פספסתי חוזה בסין שהביאה הסוכנת שלי ויקי וקנין במשכורת של 800,000 דולר לעונה. הייתי בן 22, זה היה כששיחקתי במכבי נתניה. החוזה כבר היה חתום מצידם, זה היה תלוי בי ואם הייתי חותם הייתי משחק שם במשך שלוש שנים. לקחתי החלטה לא נכונה ולא הגעתי. היו לי הרבה הצעות מהקבוצות הגדולות בליגת העל וגם לא הלכתי לשם. בחרתי בנתניה על פני מכבי חיפה והפועל ת"א שהיו בשיא שלהן. זה הפספוס, אבל עשיתי קריירה לא רעה ואני שמח ממנה".
אבל איפשהו, כשאומרים עלי חטיב, לצד הכישרון הגדול שלך, מדברים על אותו אירוע במושבה. זה עשה לך כתם?
"למען האמת, אני לא חושב שזה פגע בי. זה משהו שקרה, אני סלחתי לשני האנשים שרבתי איתם במכבי פ"ת ועשינו סולחה. אם התקרית הזאת לא הייתה מתרחשת, הפועל חיפה היו יורדים ליגה. אז קרה מה שקרה, מכבי פ"ת ספגה עונש שהוריד לה שלוש נקודות והיא ירדה ליגה. ככה הפועל חיפה, המועדון שגדלתי בו, נשאר בליגה. התחילו להגיד עליי סטיגמה שאני בעייתי ומי כמוך יודע איך זה עובד בתקשורת. זה כן פגע בי שאמרו ‘עלי בעייתי’ או ‘עלי ככה’. אני שלוש עונות בשפרעם, לא היה לי תאקל אחד ועשיתי רק טוב".
עלי חטיב באירוע המושבה (משה חרמון)אבל התדמית שהצטיירה כלפיך לא פגעה בך במהלך הקריירה?
"פגעה לי בקריירה. הרי גם בחדרה עשיתי עונה טובה מאוד, עלינו לליגת העל וגם באחי נצרת הגענו גם לחצי גמר גביע המדינה והבקעתי לא מעט גולים. היו לי הרבה עונות טובות, אבל בסוף בסוף כל מאמן ששומע שרוצים להביא את עלי חטיב, הוא מתחיל להגיד שהוא בעייתי. אני לא בעייתי ולא כלום, זו רק סטיגמה".
אבל אומרים שאין עשן בלי אש.
"היו מקרים, כי אני תמיד מתעצבן שאני מפסיד. אני הכי ווינר בעולם ולא אוהב להפסיד אפילו באימון או בשכונה. יש לא מעט שחקנים שלא אכפת להם: אם הם יפסידו, אם הם יעשו תיקו. אני לא כזה, אני אמות במגרש ואם אפסיד אני יומיים לא אצא מהבית. אז בגלל שאני חם מזג אמרו את זה. אני לא יכול לשחק עם שחקנים שאין להם את האש הזאת ואם צריך לבחור שחקנים, אבחר את אלה שיש להם את האש על פני כאלה שהם מוכשרים או טובים יותר".
עברת שינוי מנטלי בשנים האחרונות?
"כן. עשיתי שינוי ואמרתי לעצמי שאחשוב רק על ההצלחה של בני שפרעם, על הבוגרים, על קבוצת הנוער שעלתה שתי ליגות. עבדתי הכי קשה שיש, באתי לכל אימון ולא פספסתי אימון אחד אפילו בארבע שנים. ברוך השם, מי שעובד קשה, אלוהים ייתן לו את הברכה. אמרת לי קודם שלקחתי סיכון שבאתי לפה. אז אמרתי לעצמי שאם אני לוקח את הסיכון, אני חייב לעשות סוויץ' בראש ולעשות רק טוב כדי שאצליח. כי אם הייתי נכשל והיינו נופלים, הייתי מאבד את עצמי ואת הקריירה שלי".
עלי חטיב חוגג, "עשיתי שינוי" (אחמד מוררה)כמה אחוזים מהפוטנציאל שלך מימשת במהלך הקריירה?
"לא הגעתי ל-50%. לא לקחתי את ההזדמנות שהיו לי לשחק בגדולות ולשחק עם קבוצות עם שחקנים גדולים וקהל גדול. לקחתי את ההזדמנויות בקבוצות שנלחמות על חייהן".
אתה בן 34. אמרת שאתה רוצה לשחק לפחות עוד שלוש שנים. יש עוד משהו מרכזי שאתה רוצה להגשים?
"חד וחלק. להיות בליגת העל עם איחוד בני שפרעם. אני חושב שזה משהו שיכול לקרות כי גם אף אחד לא האמין שנגיע מליגה ג' לליגה הלאומית. אני אומר לך ותזכור את זה היטב: אתה תתקשר אליי בעתיד ותגיד לי שאתה מוריד בפניי את הכובע כשנעלה ליגה. לא השנה, אני מדבר תוך שלוש שנים כפי שאמרת לי. ברגע שאעלה ליגה עם שפרעם, אוכל לשחק שם ואז להגיד שעשיתי את שלי".