1. אלישע לוי. הכדורגל הישראלי רעד בבוקר יום חמישי. הסיר שבעבע עלה על גדותיו. וכך בפרק זמן קצר, אלונה ברקת הודיעה שאלישע לוי יסיים את תפקידו בהפועל באר שבע בתום העונה ואיזי שרצקי פיטר את המחליף המיועד, ברק בכר, שלושה מחזורים לסיום הליגה ובעיצומו של מאבק הסגנות. משם, השניים עברו למלחמת גרסאות והם כנראה ימשיכו להתכתש עמוק לתוך חלון ההעברות.
מלחמת הטיטאנים השכיחה קצת את מצבו של אלישע לוי. המאמן בן ה-57, מוותיקי המאמנים בכדורגל הישראלי, עלול לראשונה בקריירת האימון שלו לפתוח עונה בבית. כרגע, כל האופציות הריאליות מבחינתו נראות סגורות. והרי ברור שאחרי שבע עונות במכבי חיפה ובאר שבע, הוא לא צריך להסתפק בכל הצעה מכל קבוצה.
אלא שהדילמה של לוי אפילו מורכבת יותר. סביר שאיש מקצוע במעמדו יהיה האופציה הראשונה לכל משרה שתתפנה, לא מן הנמנע שיוכל להשיג לעצמו גם הצעות מקפריסין, אבל הוא צריך להחליט לאן הוא מכוון. לחשוב על האתגר שבאמת ימשוך אותו.
 |
אלישע לוי. דילמה (אורן בן חקון) |
|
|
לא קל לצאת מלופ של אימון גדולות. במצב כזה, אפשר להמציא את עצמך מחדש בקטנות כמו שעשה רוני לוי העונה או לשבת בבית ולחכות כמו שעשה השריף. לאלישע לוי יש הרבה שעות תחתית בקריירה. שנים לקח לו לצאת מסטיגמת "מאמן הקטנות". עכשיו לחזור אחורה? לדרמות עד הרגע האחרון או אפילו גרוע יותר, למאבקים משמימים של מרכז הטבלה?
באופק, אולי, מחכה משרה אחרת. נבחרת ישראל תסיים את הקמפיין שלה בחודש אוקטובר או בנובמבר אם תהיה בפלייאוף. קחו את הסצנריו הגרוע. ישראל מחוץ ליורו 2016. אלי גוטמן מסיים קדנציה שנייה ולא מקבל הארכה. קרב הירושה מתחיל לקראת סוף השנה. שוב עולה הדיון הקבוע: זר או ישראלי? צעיר או ותיק? קונצנזוס או הפתעה?
דבר אחד בטוח. בתוך כל הקולות השם של אלישע, מאמן עם כמעט 20 שנה בליגת הבכירה, שתי אליפויות, ארבע עליות, ארבעה גביעי מדינה וגמר גביע הטוטו, האיש הכי נחמד בכדורגל הישראלי, יוזכר. האם במצב כזה עדיף לו להיות פנוי או שהוא יצטרך לחפש להעשיר עוד קצת את הרזומה בתחנה אחרת? לא מעט תלוי במה שיקרה ב-20 במאי בסמי עופר. גביע יגרום ללוי לעזוב את ב"ש כמנצח ויאפשר לו להאריך את זמן החופשה בשקט.
פלאשבק: דצמבר 2011. אלי גוטמן ממונה רשמית למאמן נבחרת ישראל, חודשיים אחרי סיום הקמפיין של לואיס פרננדז. באותה תקופה, גוטמן ישב בבית מספר חודשים אחרי שהחליט לא להמשיך בהפועל ת"א. מה היה משחקו האחרון באדום? ניצחון 0:1 על מכבי חיפה בגמר גביע המדינה. נובמבר 2005. דרור קשטן ממונה רשמית למאמן נבחרת ישראל, בעודו מאמן הפועל ת"א. איך הוא סיים את אותה עונה? בדיוק, עם גביע.
 |
לוי גוטמן והגביע. להתראות בנובמבר (עמית מצפה) |
|
|
2. אלונה ברקת. המפסידה הגדולה של יום חמישי. ההחלטה שלה "לבצע רענון", כהגדרתה, לגיטימית. אבל ההתנהלות עלולה להוביל אותה לתוצאה לא רצויה. כי בסופו של דבר, עיתוי ההודעה - שישה ימים לפני גמר גביע המדינה - גרוע מאוד. הדבר האחרון שקבוצה צריכה לפני מעמד כזה, לפני מאבק להבאת תואר ראשון אחרי 18 שנה, הוא זעזוע שמוציא שחקנים מאיפוס. אקט שמפר את השקט. ברקת מבינה את זה. והיא מאוד כועסת.
גרסת שרצקי לאירועים טוענת שברקת חשפה בפניו את הקלפים ביום שלישי. גרסת ברקת לאירועים שונה בדבר מהותי אחד בלבד. לטענתה, לא נוהלו כל מגעים עם בכר. האקט הבא של בעלי ק"ש - בדיקה מי מטעם בכר הציע את המאמן לב"ש וההחלטה לפטרו מיידית - השאירה את ברקת עם שתי אופציות. לשתוק ולאפשר לתקשורת חישוב פשוט מאוד של אחד ועוד אחד או לכבד את אלישע לוי ולהיפרד יפה ממאמן שעבד במועדון שלוש שנים. ברקת בחרה באופציה המכובדת, אבל שתיהן היו רעות כמעט באותה מידה.
בעוד שתי האלטרנטיבות רבות על תשומת לב, באה מכבי תל אביב ושינתה סדר יום עם ההודעה על המשך דרכו של ג'ורדי קרויף שהמתינה במגירה כ-48 שעות. ראינו את זה בעבר בספרד, ריאל מציגה שחקן וברצלונה עונה עם הודעה דרמטית משלה. זו מלחמה לגיטימית על תשומת הלב והכותרות הראשיות באתרים. תחשבו על זה רגע, ברקת תמימה, שרצקי יורה וקרויף צוחק אחרון. מראה לכל מה שקורה בכדורגל הישראלי.
 |
ג´ורדי קרויף. קרב על הכותרות הראשית (יניב גונן) |
|
|
3. ברק בכר. 69 אחוז מגולשי ONE שהצביעו בסקר סברו שההחלטה של שרצקי לפטר את המאמן הייתה מוצדקת. שרצקי הוא איש עקרונות ומבחינתו, בכר תקע לו סכין בגב. שרצקי כאילו אומר: 'אני נתתי לו הזדמנות כשחקן ומאמן, אני בניתי אותו, אני סיכמתי איתו לפני חודשיים ואם הוא מחפש דרך החוצה, אני איתו סיימתי'.
קולו של בכר הוא היחיד שטרם נשמע בפרשה. גם שרצקי וגם ברקת טוענים שדודו דהאן הציע את בכר, באקט שבעצם מוציא את המאמן כאיש הרע בסיפור. האמנם? כלל לא בטוח. מקצועית, מערכת היחסים בין השניים שידעה עליות ומורדות נמצאת בירידה. בכר לא אוהב את הקו המקצועי שמוביל שרצקי לקראת העונה הבאה. הוא רוצה כסף לרכש, רוצה סיכוי אמיתי להיאבק על אליפות.
יש הבדל לא קטן בין ב"ש וק"ש, שבא למשל לידי ביטוי במעבר של שיר צדק מצפון לדרום - השאיפות. שרצקי לא מסתיר את העובדה שהוא רוצה להישאר שפוי. לקדם צעירים, לגדל מאמנים, לא להתפרע כלכלית, לבנות קבוצה מצליחה שתרוץ בצמרת, אבל לא תשתולל. מועדון שמתנהל בהתאם לקהל והמתקנים שיש לו. רוצה להישאר האנדרדוג.
אסור לשכוח, קריית שמונה הובילה את הטבלה במשך חצי עונה, אבל לא היה לה צ'אנס להיות קרובה מספיק כי היא לא הייתה עמוקה מספיק. ואסור לשכוח, קריית שמונה נמצאת איפה שהיא נמצאת בשנים שמכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב ירדו מגדולתן. לא מדובר בפיקציה, אבל כן בסוג של תקרת זכוכית. כשהגדולות יהיו גדולות, קריית שמונה תחזור למימדיה הטבעיים - מועדון בשיפולי הצמרת. מבחינת שרצקי זה בסדר, בכר רוצה יותר. כששני אנשים לא משדרים על אותו גל הפרידה, מכוערת ככל שתהיה, פשוט בלתי נמנעת.
 |
ברק בכר. עניין של שאיפות (עמרי שטיין) |
|
|
4. אשדוד. ב-13 באוגוסט 1999, באצטדיון בהרצליה, שוחק המשחק הראשון בתולדות ליגת העל. מ.ס אשדוד, בפעם הראשונה כקבוצה מאוחדת ובתלבושת תכולה-לבנה ששונה מאוד מהצהוב-כחול של עירוני והאדום של הפועל, התארחה אצל מכבי נתניה. הצהובים שבו אז מגלות של ארבע שנים בליגה השנייה. הקופסא המיתולוגית עוד לא אושרה, אבל האלפים נהרו לעיר השכנה וחזרו עם הפנים בין הידיים. 6:0 צורב במיוחד. סיפתח מושלם למועדון החדש שנולד.כמעט 16 שנה עברו מאז. ליגת העל עברה שינויים, אבל אשדוד נותרה קבועה. מדובר בקבוצה היחידה שלא ירדה מהליגה למעט ארבע הגדולות. בשיאה סיימה שלישית (2004/5) ולקחה כרטיס לאירופה. השפל היה המקום ה-12 (2010/11) ובתווך הקבוצה היא סיימה חמש פעמים במקום השמיני ועוד חמש פעמים במקום השביעי. היא גידלה ומכרה שחקנים, אבל לא הצליחה לייצר שלושה דברים: תחרותיות, הישגים וקהל.
 |
החולצה החדשה של הפועל אשדוד. פתרון (נעם מורנו) |
|
|
אם אשדוד תרד היום, זו לא תהיה הפתעה. רצף 14 המשחקים ללא ניצחון שהחל באמצע ינואר החל בשל אותה אפאטיות ונמנום שמאפיין את המועדון השקט שהתרגל להיות במרכז הטבלה, אבל כשאשדוד רצתה להתעורר, היא לא הצליחה. לא רק שלא הייתה לה את הדחיפה/התמיכה/הדרייב לצאת ממשבר כזה, האוהדים המעטים שלה פנו נגדה ויצרו סביבה עוינת. אשדוד ניצחה העונה פעמיים בבית.
אם אשדוד תרד היום, זו תהיה ירידה מוצדקת. וממש לא אסון. ירידה מנקה מועדון, מאתחלת אותו. לאשדוד יש מושאלים מצוינים שישמחו לחזור הביתה, יש לה מחלקת נוער משובחת ויש גם לא מעט אשדודים וותיקים (עידן שריקי ומשה אבוטבול למשל) שיראו בהחזרת הקבוצה כמשימה בעלת חשיבות עליונה. עונה מוצלחת בלאומית מחזירה את הקהל ומחייה את העניין סביב המועדון. ג'קי בן זקן יודע את זה.
כדי שאשדוד תחזור חזקה יותר, היא צריכה עוד מהלך. להחזיר את הזהות. לבטל את האיחוד. מחאת אוהדי עירוני הוכיחה מעל לכל ספק שהאיחוד נכשל, מת. הירידה היא הזדמנות מצוינת להתחיל מחדש תחת שם אחר ולהקים בסיס אוהדים נאמן. מי יודע? אולי תחת השם הפועל. ובחזרה לאוגוסט 1999. את השער הראשון של מ.ס (והראשון בהיסטוריה של ליגת העל) הבקיע יגאל זריהן. בשבת החולפת, בנו ניב הבקיע פעמיים ולא הושיע את הקבוצה. לזה חברים, קוראים סימן. תם עידן. זמן למשהו חדש.
 |
ניב זריהן. סימן (מרטין גוטדאמק) |
|
|
5. במחזור ה-34 בפלייאוף העליון בעונה שעברה: גארבג' טיים. מכבי ת"א מטיילת עם 1:3 על עירוני ק"ש, הפועל ב"ש שברה רצף רע עם 1:2 על הפועל ת"א בבלומפילד ואילו מכבי חיפה גברה 0:2 בחוץ על בני סכנין.
במחזור ה-33 בפלייאוף התחתון: אש ותמרות עשן. רמת השרון ירדה למרות 1:2 בעכו, רועי דיין השאיר את מכבי פ"ת בליגה כנגד כל הסיכויים עם שער ניצחון בפנדל בדקה ה-90 ב-1:2 על הפועל חיפה. בני יהודה ירדה לאחר 1:1 ביתי עם אשדוד.
6. קטנות לשבת:
מכבי חיפה - הפועל ב"ש: בחמשת המחזורים האחרונים סיימו שתי הקבוצות ארבע פעמים כל אחת בתיקו.
במשפט: בהכנה האחרונה לגמר הגביע אסור לבאר שבע לפשל.
 |
מליקסון מול קמארה. משחק קריטי לפני הגמר (רדאד ג´בארה) |
|
|
הפועל פ"ת - הפועל רעננה: המארחת ניצחה בביתה רק פעם אחת בעשרת המשחקים האחרונים. האורחת עם חמישה משחקים ללא ניצחון.
במשפט: אם נתניה לא תקבל אישור לשחק בליגת העל, הקבוצה שתסיים 13 תישאר בליגה.
הפועל ת"א - מ.ס אשדוד: ב-2015, האדומים הפסידו רק פעם אחת בבלומפילד. מאז הניצחון האחרון שלהם בינואר, האשדודים כבשו רק שני שערים בחוץ.
במשפט: משחקו האחרון של השריף בליגת העל?
הפועל חיפה - מכבי נתניה: ארבע שנים עברו מאז הצהובים השיגו ניצחון בעיר חיפה. הפעם האחרונה, אגב, הייתה מול מכבי.
במשפט: לא תהיה דרמה במחזור האחרון.
 |
שחקני הפועל חיפה. ספוילר (עמית מצפה) |
|
|
הפועל עכו - בני סכנין: עכו לא ניצחה את סכנין מאז ה-1:5 בספטמבר 2012 (שלושער לאוהד קדוסי).במשפט: יאניס פפאדופולוס שעבר בינואר מסכנין לעכו הוא אחד הזרים המוצלחים והפחות מוערכים בליגה העונה.