אם תשאלו את האדם הפשוט ברחוב מיהו השחקן הכי חשוב של מכבי תל אביב לקראת משחק העונה הדרמטי (שני, 20:30, בלומפילד) מול הפועל באר שבע – ייתכן שתקבלו את השמות דור פרץ, ווסלי פטאצ’י, דור תורג’מן, ואולי גם ערן זהבי. גם אושר דוידה, גבי קניקובסקי ורוי רביבו יעלו לא מעט. אבל האמת? זו תשובה קלה מדי.
נתחיל דווקא מהסוף: רוי רביבו הפך העונה לחלק בלתי נפרד מסגנון המשחק של ז'רקו לאזטיץ’. תחילה שיחק כמגן שמצטרף לקישור בזמן שליטה בכדור, ובהמשך קיבל את הקו השמאלי כולו – וסיפק שני שערים, שלושה בישולים והרבה מסירות מפתח שפרצו בונקרים.
קניקובסקי הוא הדינמו של הקישור – מחדש ההתקפות הראשי, מלך הבישולים של הקבוצה עם 13, ולמרות שבאופן לא מובן יש מי שממעיט בערך העונה שלו, הוא היה אחראי על מהלכים קריטיים, כמו אלה שסייעו למהפך מול הפועל חיפה במחזור האחרון.
יחייכו גם בסיום? שחקני מכבי תל אביב וז'רקו לאזטיץ' (עמרי שטיין)אושר דוידה – עם דאבל-דאבל ראשון בקריירה (10 שערים ו-10 בישולים) – הוא ללא ספק פריצת העונה. מכבי ת"א כמעט לא מצליחה לייצר שער בלי התרומה שלו, שניכרת לא רק בנתונים, אלא גם ביכולת לרווח, לחדור וליצור עומק.
ערן זהבי, למרות שלא פתח בהרבה משחקים, כבר עם 10 שערים. דור תורג’מן סיפק 17 שערים ושבעה בישולים – והיה הלב ההתקפי של הצהובים בשלבים רבים. פטאצ’י, עם 12 שערים ושבעה בישולים, הפך לאיום קבוע במצבים נייחים. ומעל כולם – דור פרץ, עם עונת שיא נוספת: 17 שערים ושמונה בישולים.
אבל כל אלה צפויים. השמות הברורים. אז מי כן יכול להפתיע?
הבחירה הקלה. דור תורג'מן וגבי קניקובסקי קופצים על דור פרץ (עמרי שטיין)סימון סלוגה - ערב של גאולה?
השוער הקרואטי בכלל לא היה אמור להיות כאן. כאשר מכבי ת"א הכינה את העונה, מבחינתה, השוערים היו רועי משפתי ואופק מליקה. היא רצתה שהשוער הצעיר יקרא תיגר על מי שעמד בין הקורות באליפות של רובי קין, אלא שבשלב מוקדם של העונה, כבר בתחילת חודש אוקטובר, הוא שבר את הקרסול בזמן האימון המסכם למשחק מול מכבי נתניה והקבוצה הייתה חייבת להגיב עם החתמה של שוער נוסף בשל ריבוי המשחקים שחיכו לה. החוקים של אופ"א מאפשרים רישום שוער חדש במקרה של פציעת אחד משני השוערים הראשונים של הקבוצה, וכך מכבי ת"א הצליחה להביא את סלוגה.
עברו בסך הכל 11 ימים מרגע הפציעה של מליקה ועד ההחתמה של סלוגה, הקרואטי בן ה-31 היה שחקן חופשי באותו הרגע, ובן מנספורד את דומיניק פרייס עטו עליו במהרה. תחילה שימש כמחליפו של משפתי, אך אחרי ה-2:2 מול ב"ש בטרנר, הרגישו בצוות המקצועי כי השוער הישראלי איבד את הביטחון שלו והחליטו על שינוי. סלוגה רשם עד עכשיו 16 הופעות במדים הצהובים וספג 15 שערים. רק בחמישה משחקים שמר על רשת נקייה. הסטטיסטיקה לא לצידו וגם דברים נוספים לא עומדים לזכותו, כאשר לאחרונה נראה שהוא גם מרגיש כבר פחות בטוח בעצמו והשערים שספג מול בית"ר ירושלים והפועל חיפה לא הוסיפו.
לאחרונה היו כאלה שטענו שיש להחזיר את משפתי לעמוד בשער במחזורי הסיום ואם תפנית כזו אכן תתרחש זו תהיה הפתעה עצומה, אבל בהנחה שסלוגה ימשיך לעמוד בין הקורות, הערב יכול להיות משחק הרנסנס שלו. סלוגה כן מצליח בלא מעט משחקים לרשום עצירות טובות, לפעמים אף חשובות כמו הפנדל שעצר לירדן שועה בבלומפילד, ולאחרונה מכבי ת"א אף שינתה את צורת האימון שלו בכל הנוגע לנייחים ומציבה את משפתי כמי שמנסה להפריע לו בתוך תיבת החמש בזמן החימום לפני המשחקים. הופעה טובה שלו הערב יכולה לעשות את ההבדל, בטח אחרי שראינו מה קורה כאשר השוער של אחת הקבוצות תופס יום רע, כמו שקרה לב"ש עם ניב אליאסי במשחק האחרון בטרנר.
ישמור על שער נקי? סימון סלוגה (רדאד ג'בארה)נמניה סטואיץ' - הבלם ההתקפי צריך לספק חותמת הגנתית
בקיץ הוא כבר עבר לכוכב האדום בלגרד מבאצ'קה טופולה, אבל באלופת סרביה הכאוטית גם זה לא מבטיח לך שום דבר. ברגע שלאזטיץ' שמע שישנה אפשרות שהבלם שהלך איתו כברת דרך בליגה הסרבית יכול לעזוב, הקלפים התערבבו בקריית שלום. מי שהיה באותם הימים פסע מחתימה הוא בכלל פדראו, הבלם הברזילאי שנחת לבסוף במכבי חיפה אחרי שהצהובים החליטו ללכת עם החתמה של הסרבי. מבחינה כלכלית העסקאות היו זהות וזה היה רק עניין של בחירה מי מתאים יותר לסגנון של הקבוצה, והצהובים בחרו בסטואיץ'.
ההיכרות עם לאזטיץ' עשתה את שלה מן הסתם, אך בסגנון המשחק של המאמן, סטואיץ' הפך לחלק מרכזי. הכדורים הארוכים המדויקים שלו הם חלק בלתי נפרד מהשיטה. הוא מצליח להריץ לעומק שחקנים כמו דוידה, תורג'מן ופטאצ'י, ובגדול הוא מנהל את המשחק של מכבי ת"א מאחור. הבעיה היא שכל מה שנכתב כאן עד כה קשור לתכונות התקפיות ובסופו של יום מדובר בבלם. סטואיץ' טוב מאוד במצבים הנייחים, אך גם פה היתרון שלו הוא בעיקר התקפי. זה בא לידי ביטוי עם ארבעה שערים, אך פחות עזר לקבוצה להתמודד עם אחד הליקויים המרכזיים שלה העונה - הספיגות מהמצבים האלה.
סטואיץ' פתח בצורה מרשימה מאוד את הקדנציה במכבי, אך ככל שהזמן עבר התעוררו שאלות לגבי איכותו ההגנתית. אחד הליקויים הבולטים היה דווקא בהתמודדות מול חלוצים גדולים מימדים. בעיה נוספת נובעת גם מהשיטה. מכבי ת"א מניעה כדור עם שלושה בלמים וכאשר היא מפעילה "מכבש" בניסיון להשיג שער, ההתמודדות של שחקני ההגנה עם התקפות מעבר, היא קשה במיוחד. קרו לא מעט התקפות שהחלו כהתקפות מעבר והסתיימו עם כיסויים לקויים בהגנה ומעל הכל, חוסר אגרסיביות של הבלמים הצהובים שבהרבה מקרים פשוט מלווים את השחקן עם הכדור ונותנים לו לעשות מה שהוא רוצה עד רגע הבעיטה או המסירה.
סימן שאלה על ההגנה. נמניה סטואיץ' (רדאד ג'בארה)מאידך, דווקא במשחקים מול באר שבע, סטואיץ' היה טוב יותר. אולי זה משהו במצ'אפ שלא מצריך ממנו לנהל את המשחק בניגוד למשחקים אחרים, אולי זה כי מכבי ת"א באופן טבעי עומדת יותר נמוך, אבל גם הערב הוא יהיה משמעותי במיוחד. גם בהתמודדות מול המצבים הנייחים של היריבה, גם באפשרות שהוא בעצמו יכול לכבוש בצד השני, אך מעל הכל - מכבי ת"א צריכה אותו טוב כבלם. אם לא תספוג, אירוע די נדיר בעונה הזו, סיכוייה לנצח הערב יעלו בצורה משמעותית מאוד.
איסוף סיסוקו - לשחזר את טרנר
קשר הנבחרת הצעירה של מאלי הגיע בקיץ לקריית שלום כי חיפשו שם שחקן עם מאפיינים שונים לקישור. הצהובים רצו מישהו יותר דינמי, שיכול לשרוף שטחים, לחלץ הרבה ולתת דרור לשחקנים כמו קניקובסקי ופרץ לעלות כמה שיותר למעלה בלי לחשוש ממה שקורה להם בגב. קשה להגיד שזה עבד לגמרי לפי התכנית ויש גם אפשרות שבסופו של דבר לאזטיץ' יבחר ללכת עם יוריס ואן אובריים למשחק העונה, אבל אם יש אירוע שעומד לזכותו של סיסוקו מעל הכל - אלו שלושת המשחקים הרצופים שהוא עשה לפני כחודש בהם היה נראה הכי טוב שהוא נראה העונה.
זה התחיל עם שני משחקים מצוינים מול הפועל חיפה והמשיך עם הופעה גדולה שלו בטרנר. זה היה אולי המשחק הכי טוב שלו מהיום בו הגיע לישראל. סיסוקו לא רק היה שם כדי לעצור את אליאל פרץ וקינגס קאנגווה, בשלבים רבים של המשחק הוא גם היה השחקן שקיבל את הכדור תחת לחץ של שחקן ולפעמים של שניים, והצליח לשחרר אותו על ידי מסירה נכונה שהובילה להתקפת מעבר. סגנון הלחץ המפורסם של רן קוז'וק נפרץ הרבה בזכות הקשר הצעיר ממאלי שגם הערב עשוי בסופו של דבר לשמש כדמות מפתח באירוע הזה.
איסוף סיסוקו שומר על קינגס קאנגווה (מרטין גוטדאמק)סיסוקו עדיין צעיר, אבל הפוטנציאל הגדול שם. יש לו עוד דברים לתקן, כמו שמירה על העמדה שלו, מיקומים בזמן התקפה ובעיקר בזמן הגנה, הבעיטה שלו לא מסוכנת מספיק לעבר השער, והמסירות - יש ימים טובים ויש ימים רעים. זה טבעי לגמרי עבור שחקן צעיר, בטח עבור שחקן זר שהגיע לסביבה שלא דוברת את השפה שלו לראשונה בקריירה. יש גם הבדל עצום בין להיות קשר אחורי בקבוצה בליגה השנייה בצרפת, לבין להיות הקשר האחורי של הקבוצה הגדולה בישראל שחייבת לנצח כל משחק וסבלנות היא לא מצרך מוכר. ועדיין, אם יש משחק העונה שסיסוקו יכול להיות גאה בו, זה ה-1:3 בטרנר בתחילת הפלייאוף. אם הוא יפתח ויצליח לשחזר את היכולת מהמשחק ההוא, הוא בהחלט יכול להיות שובר השוויון של הצהובים.
לסיכום, זהו משחק חריג, גדול כמוהו לא היה כבר הרבה זמן, ומה שקרה השבוע בליגת העל ללא ספק מדאיג את מכבי ת"א ואת הפועל ב"ש. מכבי חיפה בסחרור רציני, בית"ר ירושלים נראית פתאום אבודה, ואם הצהובים או האדומים עוד חשבו שהפסד במשחק העונה לא יכריע דבר, אז אחרי היממה האחרונה - ההערכות האלה כבר נחלשו בצורה משמעותית. הפסד הערב יכול להיות הרסני במאבק, בטח כאשר היריבות שעוד חשבו שיכולות לקחת נקודות משתיהן עד לסיום העונה, נראות כפי שהן נראות. ומכאן שהכל מתנקז לבלומפילד. 20:30. יהיה טירוף.
פרץ: "האינטיליגנציה של השחקנים תנצח"