סערה תקשורתית ומשפטית התעוררה בלב מוסד הבוררות של התאחדות הכדורגל בישראל, כשמועדון הכדורגל מכבי תל אביב פנה בבקשה תקדימית לפסול את הבורר שמונה לדון בסכסוך כספי בינו לבין מועדון בית"ר תל אביב/בת ים. הסיבה: טענה לקשר אישי מובהק בין הבורר, עו"ד ליאור מזור, לבין מועדון מכבי חיפה — יריבתה הספורטיבית של האלופה.
לטענת מכבי ת"א, הבורר "אוהד פעיל ומושבע" של מכבי חיפה, ונוסף על כך פרסם ברשתות החברתיות התבטאויות פוגעניות כלפי אוהדי מכבי ת"א. בכך, לטענת המועדון, נוצר לא רק חשש ממשי למשוא פנים – אלא אף פגיעה קשה באמון הציבור ובמראית פני הצדק.
התגובה מהצד השני לא איחרה לבוא: בית"ר תל אביב טענה שמדובר ב"ניסיון טקטי שקוף" לסכל את הליך הבוררות. עו"ד מזור עצמו, בהחלטה מנומקת, דחה את הבקשה על הסף ועל פניו, תוך קביעות משפטיות חדות באשר למבחן הפסלות ולשאלת הניטרליות של בורר בעולם הספורט.
עו"ד ליאור מזור (צילום מסך)"אי אפשר לשפוט יריבה ספורטיבית מובהקת"
במוקד הבקשה שהגישה מכבי תל אביב עמדו שתי טענות עיקריות: האחת, אהדתו העמוקה והפומבית של הבורר לקבוצת מכבי חיפה — יריבה ישירה, כפי שתואר, של מכבי תל אביב; והשנייה, שימוש של הבורר בכינויים פוגעניים ברשת כלפי אוהדי הקבוצה.
"מי שבאופן אקטיבי ופעיל אוהד קבוצה מסוימת בליגת העל, ואשר מלווה אותה למשחקים בארץ ובעולם, מצוי באופן בלתי נמנע – במודע ושלא במודע – ביריבות כלפי קבוצות מתחרות, בוודאי יריבות מובילות כמו מכבי תל אביב", כתבו עורכי הדין של מכבי, עו"ד שלום מטלון ועו"ד גל מזרחי, ממשרד מטרי, מאירי ושות׳.
מכבי ת”א צרפה לבקשתה תיעוד נרחב: פוסטים של עו"ד מזור מצולמים ביציעים במשחקי מכבי חיפה, לרבות פוסט חגיגי עם הסמל הירוק תחת הכיתוב: "חג אליפות שמח". בנוסף, נטען כי השתמש בכינוי "גרמנים" כלפי אוהדי מכבי ת"א — ביטוי שטעון בישראל ברמיזות היסטוריות-אנטישמיות, ולטענת הצהובים, מזוהה במיוחד עם קבוצות יריבות המבקשות "לזלזל, לפגוע ולבזות את המועדון".
הפוסט של עו"ד ליאור מזור (צילום מסך)עוד נכתב בבקשה: "על פי דין, בישראל ובעולם, אדם בתפקיד שיפוטי אינו יכול לדון בעניין שבו מתקיים חשש סביר, אובייקטיבי, למשוא פנים... שימוש בביטוי 'גרמנים' כלפי אוהדי קבוצה הוא בבחינת חציית גבול אדום, קל וחומר כאשר הדברים נכתבים בידי אדם המכהן כבורר".
בית"ר תל אביב: "טענה מופרכת, בקשה טקטית"
מנגד, בית"ר תל אביב, באמצעות עורכי הדין יוסי גייר, דניאל לסרי, ועדי שניר ממשרד גורניצקי ושות', טען שמדובר בבקשה חסרת בסיס, המהווה "חלק מדפוס פסול בהתנהלות מכבי תל אביב": "הבקשה אינה מפתיעה. היא נדבך נוסף בטקטיקה שבה נוקטת מכבי ת"א כדי לתקוע מקלות בגלגלי ההליך", נכתב בתגובה. "זהותו של הבורר הייתה ידועה ממועד המינוי, ולא נשמעה כל הסתייגות מצד מכבי. העובדה שמגישים טענת פסלות תשעה חודשים לאחר מכן – מדברת בעד עצמה".
הקבוצה אף עקצה את יריבתה: "כנראה שלא בכדי נוהגים אוהדי מכבי לקרוא: 'אני מכבי, מי אתם בכלל?'" בית"ר טענה כי האהדה לקבוצת כדורגל אינה עילה לפסילה, וכי תקנון המוסד לבוררות אינו אוסר על בוררים להביע זהות ספורטיבית כל עוד אין מדובר בניגוד עניינים מובהק.
יוסי גייר (נעם מורנו)בעניין השחיין סון יאנג שמכבי ת"א הביאה את עניינו כדוגמה לפסילת בורר כתבו על כך עורכי הדין של בית"ר ת"א: "הדמיון העיקרי לעניינו הוא הדרך שבה הצליח השחיין לגרור, לדחות ולהאריך את ההליכים המשפטיים בעניינו עד שלבסוף הורשע למעלה מ-3 שנים לאחר שנתגלה עושה שימוש בחומרים אסורים".
עו"ד מזור משיב: "בדיחה בין חברים – לא עילה לפסילה"
בהחלטה מפורטת, קבע הבורר, עו"ד ליאור מזור, כי דין הבקשה – דחייה, הן בשל עיתויה המאוחר, והן לגופה. "הבקשה הוגשה באיחור ניכר, מבלי שמכבי טרחה להסביר מדוע גילתה את עילת הפסלות רק כעת. על צדדים לבוררות חלה חובה לבדוק בשקידה סבירה אם קיים קשר או חשש לניגוד עניינים – דבר שלא נעשה כאן", קבע מזור.
עוד מציין עו"ד מזור כי הפוסטים שלו אותרו "על ידי מתמחה לשעבר במשרדי באי כוחה של מכבי". בהתייחסו לטענות הקשורות לכינוי "גרמנים", הבהיר: "שני הפרסומים אליהם מפנה מכבי נכתבו בהומור לפני מספר שנים, בהתכתבות ציבורית עם אוהד מכבי ת"א שהוא חבר אישי שלי. הדברים נאמרו כהלצה בין חברים, שנים לפני תחילת ההליך – ובשום אופן אינם בגדר ביטוי אנטישמי או מבזה".
בנוגע לאהדתו האישית לקבוצת מכבי חיפה, כתב: "מוסד הבוררות של ההתאחדות כולל שופטים ואנשי מקצוע הבאים מתוך עולם הכדורגל. אין בתקנון כל איסור על בורר להיות אוהד של קבוצה כלשהי, ואין בכך להצביע על ניגוד עניינים".
אוהדי מכבי תל אביב (ראובן שוורץ)מזור אף תקף את עצם הגשת הבקשה: "יש קושי ממשי להימנע מהרושם כי הבקשה באה לשרת מטרות טקטיות, במיוחד כשזו הוגשה ימים ספורים לפני המועד שנקבע להשלמת גילוי המסמכים בתיק. זו טקטיקה משפטית – לא טענה מהותית".
עוד מוסיף עו"ד מזור: "אני סבור גם, כי החלטת נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל למנות אותי כבורר במחלוקת בין הצדדים (קבוצות תל אביביות) נעשתה במודע, תוך שלא נחזה במינוי הח"מ כבורר אך מחמת שקבוצות הכדורגל החיפאיות מצויות לכאורה ביריבות ספורטיבית עם מכבי".
עוד מוסיף עו"ד מזור בעניין השחיין סון יאנג שמכבי ת"א טענה שבעניינו "נפסל בורר ונפסל פסק בורר, לאחר סיום הבוררות, בשנת 2022, בבית המשפט הפדרלי בשווייץ, משנודע שהבורר פרסם במדיה החברתית כינויי גנאי כלליים כנגד סינים, על רקע סברתו כי סין אינה שומרת במידה הראויה על זכויות בעלי חיים": "לא מצאתי כל רלוונטיות בהשוואה ו/או בהיקש שמכבי מבקשת להקיש בין נסיבות העניין לבין עניינו של השחיין סון יאנג. ובמלוא הכבוד הפערים בין האמירות שיוחסו באותו מקרה לבורר לבין אלה הינם עצומים".
החלטתו של עו"ד מזור נשענת על ההלכה המוכרת בישראל, לפיה לא די במראית פני הצדק או בתחושות סובייקטיביות של צד – אלא נדרש קיומו של "חשש ממשי" למשוא פנים. כך, למשל, נפסק בע"א 6332/05: "יש להבטיח כי יישמר אמון הציבור במערכת, אך אין מקום להרחיב יתר על המידה את תחום הפסילה – על אחת כמה וכמה כאשר אין לבורר אינטרס אישי בתוצאה".