הליגה הלאומית מצליחה בשנים האחרונות לייצר גם מאגר של שחקנים זרים לליגת העל, אשר מבצעים את קפיצת המדרגה ומצליחים להיטמע היטב בליגה הבכירה של הכדורגל הישראלי. הדוגמאות רק הולכות וגוברות בשנים האחרונות עם שחקנים כמו עלי מוחמד, דידייה קוגבניה וג’ורדן פושה שעשו את הקפיצה הזאת העונה ורושמים הצלחה כל אחד בגזרתו.
מי שעשוי להיות הבא בתור הוא ללא ספק, דייגו סליס. החלוץ הארגנטינאי של בני לוד, רק בן 26, נמצא בכדורגל הישראלי מ-2015, אז עזב את ולס סרספילד והגיע לקדנציה הראשונה שלו בלוד. הוא עבר גם בהפועל רמת גן והעונה חזר ללוד. בתקופה האחרונה היכולת שלו הפכה לכזאת שגם גרמה לקבוצות ליגת העל לפזול ובסך הכל יש לו כבר עשרה שערים העונה.
בראיון ל-ONE הוא מספר על המטרות שלו בתוך בכדורגל הישראלי וגם על החיים בארץ זרה. “החיים בישראל רגועים, חיים פה מאוד טוב, זה לא מה שחשבתי על המדינה הזו לפני שהכרתי אותה”, הוא פותח את דבריו. “זה הפתיע אותי מאוד ואני נהנה להיות כאן. האוכל טוב ומזג האוויר מצוין”.
דייגו סליס וסוכנו בעז גורן לאחר החתימה בבני לוד (דוברות בני לוד) “הגעתי לישראל בעקבות כמה בעיות עם המועדון הקודם שלי בארגנטינה, למזלי הלך לי מאוד טוב בשנה הזו בלוד, זו הייתה שנה חיובית עם כדורגל שונה, אולי קצת יותר איטי אבל אפשר להתרגל אליו מהר ולספק תוצאות טובות”, ממשיך סליס.
הארגנטינאי משחק בקבוצה מעורבת עם יהודים וערבים, אך עבורו אין בכך שום הבדל והוא חש את דו הקיום בלוד בצורה טובה מאוד. “מאיפה שאני מגיעה זו מדינה אחת שבה כולנו ארגנטינאים לדוגמה ואני מסתכל על הדברים באותה דרך גם פה. התרבויות שונות, אבל יש כבוד, חיים נהדר בדו קיום ויש פה קבוצה ענקית של מקצוענים (יהודים, מוסלמים ונוצרים)”.
באחרונה הכדורים נכנסים לסליס ובקצב. עשרת שעריו העונה בכל המסגרות, 9 בליגה הלאומית, עשויים להוביל לשדרוג בהמשך. “תודה לאל שאני בתקופה טובה, כמו הקבוצה. עבדתי מאוד קשה כדי להגיע למצב הזה, אז עכשיו אני נהנה ממנו. מן הסתם זה גם מה שאני מצפה שיקרה בעונה הבאה, אני כבר מכיר את הכדורגל בישראל ואני בטוח שאצליח. כן לפי מה שאמרו לי יש שני מועדונים בליגת העל שהראו התעניינות רצינית לגבי העונה הבאה וכבר התחיל מו"מ. אני מקווה שהפעם זה יצלח”.
דייגו סליס. שיחק גם בהפועל רמת גן (שחר גרוס)“האמת שאין לי העדפה לגבי הקבוצה בה ארצה לשחק בעתיד שלי בישראל”, הוא מוסיף, “כשהגעתי לכאן המועדון היחיד שהכרתי היה מכבי חיפה בגלל ההיסטוריה שלו. הם היו בתקופה ענקית. אם את שואלת אותי היום, אז באר שבע מדהימה בשנים האחרונות. כמובן נתניה שהגיעה מהלאומית והמשיכה עם הפרויקט שלה ועם המאמן, והיום רואים את התוצאות המדהימות שלה דרך רוב השחקנים בקבוצה”.
על החבר הטוב ביותר שלו סיפר: “פיליפ מנה, זה שעד היום אני בישראל זה הודות לו ללא ספק. בשנה הראשונה כשהגעתי לכאן הייתי לבד והוא היה כמו אח בשבילי, הוא ומשפחתו. אני לא יודע אם הייתי מצליח להישאר פה במשך כל השנה בלי העזרה שלו. הוא מהאנשים הטובים ביותר שהכרתי”.
ומה עם קצת מודלים לחיקוי? בניגוד לארגנטינאים רבים, סליס הולך דווקא עם מודלים אחרים: “עבורי רונאלדו הברזילאי היה הגדול ביותר. הוא פשוט היה הכי טוב שיש. עוד שחקן שאני מעריץ הוא תיירי הנרי, בגלל הסגנון האלנגטי שלו והעובדה שהוא היה סקורר בלתי רגיל”.