יש משחקים שאתה יושב וצופה ורואה כדורגל מצוין משתי קבוצות, עם קהל אדיר שממלא את האצטדיון ו-3:3 נהדר. התפאורה בסמי עופר הכניסה את השחקנים לטירוף, העידוד משתי הקבוצות היה ברמה הכי גבוהה שיש, למרות שלמכבי חיפה אין סיכוי לקחת כלום העונה והיא שיחקה רק על הכבוד. לעומתה, לבית”ר ירושלים עוד יש את גביע המדינה להתמודד עליו. איך שבית”ר נראתה היום, אין ספק שכשאשר תפגוש את סכנין היא פייבוריטית להעפלה לחצי הגמר. משם, הדרך של בית”ר לזכייה בגביע תהיה קצרה, ויש לה עוד הרבה על מה לשחק.
מכבי חיפה במשך 30-35 דקות שיחקה מעולה – הקצב היה גבוה, התנועה ללא כדור מבריקה, שער היתרון מדהים, וארבעה מצבים של 100% גול מדין דוד. עד לא מזמן הכדורים היו ברשת, אבל איבוד הביטחון של דוד מול השער זועק לשמיים והוא פספס מצבים שלא מתאימים לחלוץ ברמתו. מכבי חיפה הייתה יכולה להבקיע רביעייה במחצית הראשונה, היא עשתה הכל נכון והשער השני פשוט לא נכנס.
כשאתה מוביל והכדורים לא נכנסים, בסופו של דבר תספוג. סייף עשה את טעות חייו עם האיבוד שהוביל לבישול של שועה לקאני שכבש בקלות. בית”ר ירושלים משום מקום השכילה להשוות, בזכות שחקן אחד שקוראים לו ירדן שועה שעשה כל מה שיפה בכדורגל – הוא הצטיין בחכמת משחק, הנעת כדור, מסירות מפתח, תענוג להסתכל עליו, הוא שחקן ענק וקבוצתי שלא מחפש לגנוב את ההצגה. בסוף בית”ר זכתה לפנדל משטות של חזיזה, שמרוב שהוא רץ על כל הקו נותר מבולבל, והפכה את התוצאה.
ירדן שועה, עשה כל מה שיפה בכדורגל (רדאד ג'בארה)בסוף מכבי חיפה קיבלה פנדל וקבעה שוויון בהפסקה, למרות שהוא היה קצת מפוקפק בעיניי, אבל אי אפשר להתווכח עם ה-VAR. בכל מקרה, זה לא היה העניין, צריך להתמקד בכך שקיבלנו את אחת המחציות הטובות שהיו בכדורגל הישראלי. אני לא מחפש לבקר פה כי קיבלנו הצגה – באגרסיביות, בהתלהבות, בתשוקה וכמובן בכדורגל, מגיע כל הכבוד לשחקנים משתי הקבוצות.
במחצית השנייה בית”ר ירושלים השתלטה על המשחק, עשתה מה שהיא רצתה והגיעה להמון מצבים ללא רגל מסיימת. השאלה שנשאלה באותם רגעים היא למה ברק בכר נשאר בשלושה בלמים? גיא מלמד היה צריך עזרה, דיא סבע התעייף וכל כדור ארוך הגיע לבית”ר ירושלים.
בסופו של דבר, משום מקום, בתום התקפה גדולה של מכבי חיפה, סברינה עשה מהלך ענק והוביל את הירוקים לשער יתרון גדול. זה השער השלישי שלו בקבוצה, כשהוא אף סידר שני מצבים טובים וכבר במשחקים האחרונים ניתן היה לראות ניצוצות של כדורגל. הפעם זה היה המשחק הכי טוב שלו, הוא היה פנטסטי, ואולי ברק בכר צריך לתת לו לשחק קצת יותר. מנגד, אנסימבה לא אמור לשחק בכלל. למגן הייתה אשמה ישירה ב-3:3, עברו אותו כאילו לא היה. ברק בכר מנסה בכוח לתת לו לשחק וזה עלה לו בניצחון הפעם.
שחקני מכבי חיפה חוגגים עם קסנדר סברינה, המשחק הכי טוב שלו בקבוצה (עמרי שטיין)בשורה התחתונה, ה-3:3 בין בית”ר ירושלים למכבי חיפה היה לפנתיאון עבור הקבוצות, האוהדים ביציע והצופים בבית, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לראות מהצמרת של הכדורגל הישראלי.