ההגעה של פרנזי פיירו למכבי חיפה בקיץ 2022 הייתה רגע מכונן במועדון. הרכש היקר בתולדות הירוקים הוא שחקן שונה ממה שהתרגלנו לראות בנוף של הכדורגל שלנו. הוא לא הכי מהיר, בעל לקות בטכניקה בסיסית ולו הייתם צריכים לבחור שחקן אחד שיעמוד באחד על אחד מול השוער במצב של אחד על אחד בדקה ה-94, כנראה שהוא לא היה הבחירה הראשונה שלכם. אבל החלוץ מהאיטי, שעזב את מכבי חיפה לא.א.ק אתונה, לימד אותנו שאפשר גם אחרת, ועם סגנון משחק שונה, כזה שטרם נראה כאן לפניו, הצליח להטביע את חותמו כאחד הזרים הגדולים של הקבוצה מהכרמל.
היחס בין התרומה של פיירו, לבין האופי שבו הוא נתפס על ידי הקהל, גם היום, היא אחד הדיסוננסים הגדולים שידע הכדורגל הישראלי מאז ומעולם. כשנרכש מגנגאן תמורת 1.6 מיליון אירו לאחר עונה של 14 שערים בליגה הצרפתית השנייה, הציפיות ממנו היו בשמיים, אבל הקהל הישראלי, ובדגש על זה של מכבי חיפה, לא ידע איך “לאכול אותו”, לפחות לא בהתחלה.
אחרי שנראה היה “לא מחובר” במשחקו הראשון באלוף האלופים מול הפועל באר שבע, בו גם החמיץ פנדל, הוא רשם גם מספר החמצות במשחק הבית מול אולימפיאקוס במוקדמות הצ’מפיונס, מה שהעלה בשלב מוקדם מאוד תהיות ולא מעט סימני שאלה לגבי ההתעקשות של ברק בכר דווקא עליו. וכן, היו כאלה שכבר הכריזו עליו כ”פלופ”.
פרנזי פיירו חוגג (רדאד ג'בארה)לאורך כל התקופה שלו כאן, התחושה סביב פיירו הייתה שהוא תמיד “צריך להוכיח”. גם אחרי שהעלה את מכבי חיפה לליגת האלופות כמעט במו רגליו (או ראשו, ליתר דיוק), עם יכולת אדירה וחמישה שערים במוקדמות שכבר כיסו את כל ההשקעה עליו והרבה מעבר לכך, כולל צמדים מול אולימפיאקוס והכוכב האדום, רבים עדיין התקשו להתחבר לסגנון המשחק ה”לא אסתטי” שלו. לכל זה לא הוסיף הגילוי על כך שבכלל הצטיין בצעירותו ככדורסלן והחלוץ הפך לעתים למושא ללעג, הן בקרב אוהדי מכבי חיפה והן בקרב קהלי קבוצות אחרות.
העובדה ששלושה מחמשת שעריו במוקדמות הובקעו בנגיחות, קבעו נראטיב לפיו הוא לא מסוגל לכבוש עם הרגליים ואכן, לעתים נדמה היה שסגנון המשחק שלו נותן לירוקים ערך מוסף גדול באירופה, שם הירוקים שיחקו איתו ועם דין דוד כצמד חלוצים, כשפיירו שימש כפיבוט שמרתק אליו את הבלמים, בעוד שדין דוד מספק יותר את אלמנט הריצה לעומק והבריחה לאגפים וזה עבד מעולה, אך דווקא במשחקים כאן בליגת העל, נדמה היה בהרבה מקרים שהוא יותר מפריע ומעכב את המשחק ממסייע.
פרנזי פיירו חוגג (עמרי שטיין)קיבל הגבהות מברק בכר
העונה הראשונה של פיירו לא הייתה קלה. למרות הקמפיין האירופי המרשים, בליגה הוא ציפה מעצמו להרבה יותר מתשעה שערים. הסגנון בליגת העל הקשה עליו ובהרבה מקרים, גם השופטים, כשכמעט כל עליה שלו לכדור גובה התפרשה כעבירה. ועדיין, למרות המספר הלא גבוה, פיירו היה בורג משמעותי מאוד באליפות השלישית בשושלת של בכר, כשארבעת מתשעת שעריו היו שערים שהיו שווים נקודות, אם זה פעמיים מול היריבה לצמרת דאז הפועל באר שבע, כולל משחק העונה בפלייאוף שחרץ את גורל האליפות, וגם שערי ניצחון נגד הפועל חדרה ובית”ר ירושלים.
לאורך כל התקופה, במכבי חיפה מספרים כי פיירו, שהיה מגיע לאימונים עם צידנית שאיש לא ידע מה יש בתוכה, היה עובד ללא הפסקה על משחק הרגל והסיומת מול השער, כשבסיום האימונים, היה זוכה להגבהות מלא אחר מברק בכר, המגן הימני לשעבר של עירוני קריית שמונה למי שכבר הספיק לשכוח, שהיה נשאר איתו ועבד איתו באופן אישי, יחד עם שחקני הגנה שהקשו עליו. לחלוץ הפריע שהוא נתפס כמי שלא מספיק טוב עם הרגל, והוא היה נחוש לשפר את האלמנט הזה.
מעבר לפן המקצועי, במכבי חיפה מספרים על אדם עם גוף ענק, אבל לב ענק אפילו יותר. גם כשישב על הספסל בתקופות פחות טובות, הוא תמיד ידע להיות הראשון שיפרגן לחלוצים ששיחקו במקומו, ועל המחויבות שלו אין עוררין. סיפור אחד שמעיד על כך, הגיע בשלהי עונתו הראשונה. לירוקים היה משחק אליפות בחוץ מול מכבי נתניה, עת שפיירו שהה בבית החולים לצידו של בנו המאושפז שעבר ניתוח לא פשוט. במכבי חיפה אמרו לחלוץ שהוא לא חייב להגיע, אך הוא לא היסס לרגע, הגיע לאצטדיון בנתניה ורשם את אחד ממשחקיו הטובים במכבי חיפה, עם שער וצמד בישולים.
פרנזי פיירו כובש (שחר גרוס)חצי שנה חלפה, ומלחמת חרבות ברזל לא עברה לידו של פיירו. רבים אולי זוכרים את תקרית שלט החטופים בה היה מעורב עם יתר השחקנים הזרים במכבי חיפה, אך אם למישהו היה ספק עד כמה החלוץ מחובר לישראל, הגיע הרגע המרגש במשחק מול מכבי ת”א בעונה שעברה. אז, החלוץ שוב הראה עד כמה הוא קודם כל בן אדם, כשעלה עם חולצה לזכרו של דניאל לוי ז”ל, אוהד הפועל ת”א שפיירו הכיר ואף פגש מספר פעמים, שנהרג במהלך פעילות בעזה. דודו של לוי ז”ל גר ליד החלוץ בעתלית, והם היו נוהגים להיפגש לארוחות משותפות.
הפריחה תחת מסאי דגו
במעבר חד בחזרה למקצועי. בכר אמנם היה זה שהתעקש על פיירו ושכנע אותו להגיע למכבי חיפה אחרי מאבק עם מספר מועדונים באירופה באותו קיץ, אבל העונה המוצלחת ביותר של פיירו הייתה דווקא תחת מסאי דגו, כשבין החלוץ למאמן היה זה סיפור אהבה ממבט ראשון. הוא הכפיל את כמות השערים שלו בליגה וסיים עם 18 שערים ו-26 בכל המסגרות, אך מעבר לכך, נראה היה שהוא שיפור בצורה דרמטית את משחק הרגל שלו, מה שעזר לו גם לרשום בישולים בנגיעות רכות שלא התרגלנו אליהם קודם לכן, דוגמת הצמד שבישל לדין דוד בדרבי החיפאי בפלייאוף בעונה שעברה לאחר שעלה מהספסל.
פיירו נראה היה יותר קליל ומשוחרר והעובדה שדגו שיחק בלא מעט משחקים איתו ועם דין דוד ביחד, יצרה שיתוף פעולה פורה בין שני שחקנים שמשלימים אחד את השני בצורה הטובה ביותר שאפשר. פיירו הפך את השחקנים מסביבו, ובעיקר את דין דוד, לטובים יותר, כשיש לו לא מעט מניות בזכייה של חברו לחוד בתואר מלך השערים בצוותא עם ערן זהבי בעונה שעברה עם פרגון אדיר לכל אורך הדרך.
כל זה קרה גם בזכות הגב הבלתי נגמר שפיירו קיבל מדגו. אם יש דבר שחלוץ מפחד ממנו, זה לראות את המספר שלו מופיע על שלט החילופים לפני שהספיק לכבוש. אצל ברק בכר, בהרבה מקרים פיירו היה אחד החילופים הראשונים, כשרק ב-12 משחקים הוא לא היה אחד מחמשת החילופים. וכמה אצל דגו אתם שואלים? פי שניים; 24 משחקים בהם החלוץ השלים 90 דקות.
פרנזי פיירו חוגג מול גנט (רויטרס)"אני תמיד מדבר קודם כל על הלב שלו” אמר דגו על פיירו לאחר שהבקיע רביעייה מול מ.ס אשדוד, כולל שער בעקב, מי היה מאמין. “הוא תמיד רוצה את טובת הקבוצה. הוא שחקן התקפה ברמה מאוד גבוהה, קבוצתי ואני אוהב את האיש הזה, הוא מאוד צנוע. הקבוצה אוהבת אותו ואנחנו שמחים מאוד בשבילו. אצלנו בארץ, אם הוא היה ישראלי, היו מהללים אותו. ברגע שזה שחקן זר, אז יותר מזלזלים”.
המילים הללו, אגב, הגיעו פחות מחודש אחרי שדגו זעם על פיירו, לאחר שקיבל כרטיס אדום שלא קשור לכדורגל במשחק הקריטי מול הפועל באר שבע בטרנר, מה שעלה לירוקים בנקודות בסופו של דבר בדרך להפסד 2:1. המאמן הודה שכעס מאוד על החלוץ, אך נדמה שהוא ידע מתי “לתת לו את הסטירה” ומתי “ללטף”, וזו אחת הסיבות שגם הניב ממנו כל כך הרבה פירות טובים ומתוקים לאורך התקופה.
ענאן חלאילי, פרנזי פיירו ועילי פיינגולד חוגגים (רדאד ג'בארה)גם פיירו עצמו נשמע הרבה יותר בטוח בעצמו אחרי אותה רביעייה, אך עדיין נשאר צנוע: "לא משנה כמה אני מחמיץ, אני יודע שאצליח לכבוש שוב. אנשים צריכים להבין לחלוצים יש עליות וירידות. חלק מהמשחקים יהיו טובים ובחלקם לא תגיע למצבים. אבל כשהזמן יגיע, אתה צריך עד אז פשוט להמשיך לעבוד".
באותו החודש, פיירו היה בכושר שיא. עוד לפני ההצגה באצטדיון הי”א, הוא העלה את הירוקים לשמינית גמר הקונפרנס ליג כשכבש פעמיים בצמד המפגשים מול גנט בדרך ל-1:2 בסיכום הכללי, מה שהבטיח למועדון מענק בסך 600 אלף אירו. אם לוקחים בחשבון את כל ההכנסות שהביאו שעריו של פיירו למכבי חיפה, כולל ההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות וצמד שערים מול סלובן ברטיסלבה שהובילו את הירוקים לפלייאוף עונה לאחר מכן, הוא כנראה הכפיל בערך פי 30 את המחיר ששולם עליו. הוא כבש 43 שערים ובישל עוד 18 ב-106 הופעות בירוק, כולל 14 שערים באירופה, שמציבים אותו במקום השני בטבלת הכובשים הירוקים במפעלים האירופים, מרחק שער אחד בלבד מיניב קטן ואלון מזרחי.
אז נכון, פיירו לא ייזכר כאחד הכדורגלנים המבריקים ששיחקו בכדורגל הישראלי וגם לא במכבי חיפה, אבל הוא ללא ספק אחד המשפיעים שבהם. מעבר לאפקט על המגרש, פיירו עיצב לאוהדי הכדורגל הישראלי את התפיסה מחדש סביב עמדת החלוץ, וכדורגלן בכלל.
יש שחקנים שרק כשהם לא נמצאים, מבינים עד כמה הם היו משמעותיים. נדמה שפיירו הוא כזה. הוא גרם לנו להבין שמה שהתרגלנו אליו הוא לא בהכרח ה”הנכון” או ה”אידאלי”. הוא הגיע עם סט יכולות שלא הורגלנו אליו בכדורגל הישראלי, אך כזה שלימים יותיר תחושה שאולי אפשר למצוא טוב ממנו, אבל קשה יהיה למצוא טוב כמוהו. מכבי חיפה עוד תתגעגע, ופרנזי? הוא ימשיך להרים את שפופרת הטלפון בחגיגות השערים ביוון ולסחוף אחריו שוב קהל שלם שיתאהב בו על המגרש, ומחוצה לו.
פרנזי פיירו חוגג (רדאד ג'בארה)