מארבעה יוצא אחד: סיפור העונה של באר שבע

1. הכוכבים של שלומי. כששלומי ארבייטמן חתם בהפועל באר שבע בקיץ, היה במועדון מי שסימן לו מטרה, "להגיע לכמות השערים של גליינור פלט". ההולנדי כבש אשתקד 11 שערי ליגה וסיים כמלך שערי הקבוצה. לבאר שבע לא היה סקורר ברמה של ערן זהבי ונטל ההבקעה התחלק בין פלט, מאור בוזגלו (10), דובב גבאי (9), אליניב ברדה (7), סיראז' נסאר ותומר סוויסה (6). 

בעיני רוחו, קיווה אלישע לוי לחלוקה דומה גם העונה. ראה את הסטארים שלו משתלבים יחד לחלק קדמי קטלני, יוצרים רביעייה בלית ניתנת לעצירה ובזכות הקבוצתיות נותנים פייט ל-EZ7 והפועלים שמסביבו במכבי תל אביב. הוא לא חיפש מארבייטמן את המספרים שזה נתן לו בעונה המשותפת שלהם במכבי חיפה, לפני שהחלוץ יצא לבלגיה. הוא ראה אותו כבורג נוסף במכונה.

ארבייטמן הבקיע בשבוע שעבר את שערו ה-11 העונה. בכלל, באר שבע מבקיעה העונה 1.81 שערי ליגה למשחק לעומת 1.55 בכל העונה שעברה. אז האם ארבייטמן הוא הצלחה? תלוי את מי שואלים. "שלומי חושב שהוא יכול היה להבקיע הרבה יותר והוא לא הראה מספיק העונה", אומר אחד מחבריו לקבוצה.

במובן מסוים, הסיפור של ארבייטמן הוא הסיפור של באר שבע העונה. החלוץ הבקיע חמישה שערי ליגה בשלושת המחזורים האחרונים ושבר בצורת של קרוב לחודשיים. הכושר שלו שומר על הדרומיים, אחרי ההפסדים לרעננה ומכבי חיפה, במרחק סביר של שש נקודות ממכבי תל אביב, זהה בדיוק לפער בין השתיים בשלב הזה של העונה אשתקד. 

שלומי ארבייטמן. הצלחה? (רדאד ג´בארה)

רק שבזמן שארבייטמן מבקיע, האחרים שובתים. מאז ה-0:3 בטדי ב-22 בדצמבר, בוזגלו, ברדה וגבאי (שמחלים מפציעה) שבתו מהבקעה ואילו נסאר תרם שער אחד. על מאור מליקסון כמעט אין מה לדבר, הוא עדיין לא חזר לישראל. החזון של אלישע לוי קרס.

כך נראית העונה באר שבע. ברדה פתח טוב את העונה, כבש שלושער נגד מכבי תל אביב ונעלם. בוזגלו תפס פיקוד, הבקיע את כל תשעת שעריו בין המחזורים 5-14 ובחודשיים האחרונים המספרים בירידה. עכשיו זה הזמן של ארבייטמן, אבל בשום שלב של העונה לא היו אפילו שניים מארבעת הכוכבים שבלטו יחד. "אם זה היה קורה", אומרים במועדון. "היינו היום במקום אחר".

אלישע לוי. לא מה שדמיין (מרטין גוטדאמק)

2. אין מקום לסיכה. ארבייטמן לא התאמן באופן סדיר השבוע. הוא סובל ממתיחה שמעמידה בספק את הניסיון שלו להמשיך את רצף ההבקעות. החלוץ כבר שלישי בטבלת המבקיעים בליגת העל ושני בטבלת המבקיעים פר דקה (שער כל 129.8 דקות, זהבי עם שער כל 90.9). ברמת המספרים, רק באותה עונה בחיפה כבש יותר.

אז למה הוא לא מרוצה? אולי בגלל שגם הרצף והמספרים הנאים עדיין לא קירבו אותו לסגל הנבחרת. השבוע העריכו גורמים בנבחרת שהסיכוי שארבייטמן, או כל שחקן התקפה חדש, יוזמן לסגל לקראת וויילס ובלגיה קלוש. אלי גוטמן, אומרים שם, ימשיך לתת הקרדיט לשחקנים שפתחו את הקמפיין ויחפש מינימום שינויים. בחלק הקדמי ההיצע גדול: דמארי, חמד, שכטר, דאבור, שהר, בן חיים, רפאלוב, ורמוט. אם ארבייטמן ימשיך להבקיע בשבועות הקרובים, יהיה כנראה לובי לזימונו, אבל המציאות היא שבהתקפה אין מקום להכניס סיכה וכל זימון יגרור אחריו ניפוי של אחד השמות ברשימה למעלה. וזה כנראה לא יקרה.  

לא ילד ארבייטמן. עבר הרבה זמן מאז אוהדי בית"ר ירושלים "חטפו" אותו כדי שלא יעזוב. במאי הוא יחגוג 30. מאחוריו קריירה לא רעה, אך חסרת מזל בבלגיה, שתי אליפויות, 87 שערים בליגת העל, אבל רק 10 הופעות בנבחרת. האחרונה שבהן, אגב, ב-2010. כדי שזה ישתנה משהו דרמטי צריך לקרות. דרמטי כמו אליפות של הפועל באר שבע.

עומר דמארי. החלק הקדמי מלא (יניב גונן)

3. הפלייאוף התחתון. ריח הפלייאוף כבר עומד באוויר, כל מחזור מביא איתו מאבקי מיקום קריטיים, הדד ליין שיתחוך עניינים בליגת ה-5-13 מתקרב, אבל לחלק מהקבוצות האסימון עדיין לא נפל. בהפועל תל אביב, למשל, יש עוד מי שמחשב את המרחק לפלייאוף העליון. גם באשדוד לא לגמרי מבינים את מה שעתיד לקרות. או בעצם את מה שכבר קורה. הפלייאוף התחתון כבר התחיל. מי שתפנים זאת במהרה, אולי תקבל כרטיס יציאה מהדבר האמיתי.

שנתיים אחורה. במחזור ה-21, מכבי נתניה ניצחה את הפועל תל אביב 0:3 בבלומפילד ופתחה פער של שבע נקודות מהפועל חיפה שהייתה מתחת לקו האדום. בקבוצה של טל בנין, שנבנתה לצמרת, פתחה את העונה באירופה ונקלעה לתחילת עונה איומה, דיברו על הפלייאוף העליון רק שעד סוף הסיבוב הם צברו שלוש נקודות בלבד והסוף ידוע.

לפלייאוף התחתון יש שני חוקים: מומנטום ומוכנות לקרבות תחתית. מי שבאה עם הסכין בין השיניים בדרך כלל נשארת. מי שחושבת על כישלונות כל העונה ולא מוכנה מנטאלית לדרמות הישרדות מתקשה להתעשת ברגע הנכון לפרטים: מכבי פתח תקווה, נתניה, בני יהודה והרשימה נמשכת עד הפועל כפר סבא של אלי אוחנה.

מומנטום לא קיים בליגת העל הנוכחית אפילו לא במכבי תל אביב. צפוף מדי בשביל לייצר משהו ובגלל הצפיפות, כל משחק כבר עכשיו מכריע. ומי שחיה בפנטזיות, עוד תמצא את עצמה במקום שהיא לגמרי לא מוכנה אליו. הפועל תל אביב למשל. קבוצה שלא רק שלא נבנתה למאבקי תחתית, בסגל שלה יש שלושה שחקנים שחוו מאבקי תחתית בחייהם: ישראל זגורי, בן רייכרט ודודו ביטון.

בן רייכרט. מהבודדים עם ניסיון בתחתית (משה חרמון)

4. אשדוד. המצב באשדוד לא הרבה יותר טוב. יש משהו נורא מעצבן באשדוד. משהו רדום. משהו לא אמיתי. קידום והשבחת צעירים זה מבורך, אבל כשזה בא על חשבון תחרותיות במועדון שמשחק בליגה מקצוענית, יש בעיה גדולה. ואשדוד של השנה היא כישלון. נקודה. פחות ממכבי חיפה והפועל תל אביב אמנם, אבל כישלון.

לאשדוד יש 25 נקודות, 37.8 אחוזי הצלחה. רק בעונה אחת בהיסטוריה של ליגת העל היה לה אחוז נמוך יותר. לא מדובר אמנם בירידה חדה לעומת העונות הבינוניות האחרונות, אבל על רקע אותו כישלון של הגדולות, הציפייה מאשדוד הבריאה והשפויה הייתה להיכנס לחלל שנוצר, להיות יציבה, להיות במקום בו נמצאת מכבי פתח תקווה עכשיו.

בשנות ה-2000 אשדוד, אחת מחמש הקבוצות היחידות ששיחקו בכל 16 העונות של ליגת העל, סיימה חמש פעמים במקום השביעי ועוד חמש במקום השמיני. היא לא ממש נאבקה נגד הירידה מאז עונת 2000/1, אין לשחקנים שלה (למאמן דווקא כן) ניסיון במלחמות, אין לה אוהדים שייתנו גב וערך מוסף ברגעים קשים, אין מסביב למועדון אווירה של להתאבד למען הסמל וגם הנוכחות של שחקני בית לא בהכרח תעזור כשהמנטרה של המועדון היא: 'תהיה טוב ותימכר'. אז מה יקרה אם אשדוד תמשיך לקרטע ותסתבך? כנראה שהטלפון בביתו של יוסי מזרחי יצלצל.

אופיר מרציאנו. אם אתה טוב, תימכר (עמית מצפה)

5. במחזור ה-23 בעונה שעברה. מכבי תל אביב סוחטת 2:2 מול הפועל חיפה ובאר שבע מנצלת את המצב כדי לצמק את הפער לארבע נקודות אחרי 0:4 ברמת השרון. דוד מנגה סידר לקרית שמונה 0:1 קטן על בית,ר ירושלים. מכבי חיפה גברה 1:3 על הפועל תל אביב, רעננה הפתיעה באשדוד 1:2 עם שער ניצחון בדקה ה-90, ומהפך בתחתית, מכבי פתח תקווה עלתה מעל הקו האדום אחרי 0:2 בסכנין ואילו בני יהודה התרוממה מהמקום האחרון אחרי 0:1 על עכו. מזכיר לכם משהו?

6. קטנות לשבת:

מכבי נתניה - הפועל באר שבע: בסימן שלוש, נתניה לא ניצחה בשלושת המחזורים האחרונים, באר שבע לא הפסידה בהם.

במשפט: אם ארבייטמן אכן ייעדר, הסיוט הפרטי של נתניה, דובב גבאי, יוכל לחגוג מול ההגנה המאולתרת.

עירוני קרית שמונה - הפועל רעננה: מאז אוקטובר 2005 רעננה ניצחה רק פעם אחת את הקריה בכל המסגרות ומעולם לא כבשה נגדה במסגרת ליגת העל.

במשפט: אחד מהשניים שיעמדו על הקווים ייבחר למאמן העונה.

חיים סילבס. מועמד לתואר מאמן העונה (רדאד ג´בארה)

בני סכנין - הפועל פתח תקווה: בני סכנין - הפועל פתח תקווה: קבוצת החוץ הגרועה בליגה ניצחה העונה רק פעם אחת מחוץ למושבה, באשדוד כמובן. 

במשפט: הפלייאוף התחתון התחיל כבר אמרנו?

מ.ס אשדוד - הפועל עכו: השתיים נועלות את טבלת הסיבוב השני. עכו עם שתי נקודות בלבד וללא ניצחון מאז תחילת דצמבר.

במשפט: ריח של הפתעה באוויר.

ערן זהבי. חשש מאפקט בנין? (נעם מורנו)

הפועל חיפה - מכבי תל אביב: מאזן המשחק הראשון עם מאמן חדש - ארבעה ניצחנות, שתי תוצאות תיקו והפסד.

במשפט: הרוח של טל בנין במשחק בכורה כבר עבדה פעם אחת מול הצהובים, וזה גם הניצחון האחרון של הפועל חיפה במפגשים בין הקבוצות.