פיני מתנה, החלוץ בן ה-33, כבש בממוצע 14 שערים לעונה בארבע השנים האחרונות בהן הוא משחק במדי הפועל לוד ומשמש גם כקפטן הקבוצה. בראיון ל-ONE סיפר החלוץ: "אני חושב שהיום, בהסתכלות לאחור, לא באמת עשיתי הרבה בשביל להצליח. מאוד אהבתי את אזור הנוחות שלי ולא אהבתי לעבוד קשה".
"להפועל לוד הגעתי דווקא מהפועל קריית אונו, שזה בעצם המקום שבו גדלתי ושיחקתי בקבוצות הילדים", סיפר מתנה בראיון ל-ONE. “בקריית אונו הדברים לא הסתדרו כמו שרציתי ועזבתי די מהר. בדיעבד, זה יצא לטובה והגעתי באמצע דצמבר 2019 להפועל לוד. מקום שמהר מאוד הפך לי לבית. בהתחלה היו חששות כי לא הכרתי את המקום ואת הליגה והקבוצה הייתה במקום שיורדים ממנו ליגה, אבל משהו באצטדיון בלוד ובשיחה שהייתה עם אופיר רגב וגיא גרמו לי להשתכנע ולחתום".
"מהר מאוד הבנתי שעשיתי את הבחירה הנכונה בשבילי”, הוסיף החלוץ. “באותה עונה נשארנו בליגה וכבר אחרי העונה הזאת הפכנו להיות אחת הקבוצות החזקות בליגה. במשך שנתיים היינו נגיעה מעלייה והשנה עשינו עונה חלומית עם עליית ליגה חמישה מחזורים לסיום. זה נכון שהיום אני במקום אחר בחיים ואחרי ארבע עונות בליגה ב' זה לא כזה פשוט לשחק בליגה א', אבל זה לא משהו חדש בשבילי, ככה שאני רואה את זה כאתגר. אם הדברים יסתדרו, אמשיך עם לוד בליגה א' ואם לא, אז אני בטוח שאני אהיה במקום שהכי טוב בשבילי".
פיני מתנה בועט (יונתן גינזבורג)על העונה החולפת אמר מתנה: "היו הרבה רגעים בלתי נשכחים מהעונה הזאת. אני אישית הכי אוהב את משחקי המאני טיים נגד הקבוצות החזקות בליגה שגם רוצות לעלות. אז כל משחק כזה שאנחנו מנצחים וחוגגים אחרי המשחק בחדר הלבשה זה סיפוק גדול. וכמובן יש את משחק העלייה והנפת הצלחת".
"אופיר רגב זה משוגע. מ-1 עד 10? 100! הוא חי ונושם את הפועל לוד”, שיבח מתנה. “הוא כל היום נמצא במגרש ונראה שהקבוצה זה הדבר הכי חשוב לו. זה נכון שיש לו פיוז קצר אבל יש לו לב רחב. איפה שיש לו יכולת לעזור, הוא באמת עוזר ודואג וגם כשהוא עצבני, זה לא אישית נגד אף אחד. הוא מבחינתו רואה את טובת הפועל לוד".
“הליגה הלאומית? הכל אפשרי. אבל אני אישית במקום של ליהנות ולהתפרנס מכדורגל ופחות שואף לשחק בליגות בכירות יותר, ככה שאני שמח בחלקי ולא חושב על זה בכלל. אבל באופן כללי מבחינת כישרון יש בליגות א' ו-ב' המון שחקנים שיכולים לשחק בלאומית. "בית"ר תל אביב? זו באמת אחת הקבוצות שהכי נהניתי לשחק בהן. גם בנוער וגם בבוגרים. הם באמת נתנו לי את ההזדמנות הראשונה בקבוצה בוגרת וכמובן שאם לא אמשיך בהפועל לוד, גם בית"ר תל אביב זו אופציה. יצאתי משם לא מחוזק ולא פגוע. פשוט לא הייתי מספיק בוגר להבין שאני צריך להתמודד על המקום שלי וחשבתי שאני חייב לשחק תמיד בהרכב. אולי אם לא הייתי ממהר לעזוב לליגה א' אז הדברים היו נראים קצת אחרת, אבל אני מאמין שהכל לטובה".
אופיר רגב (יונתן גינזבורג)כשנשאל על רגעי האושר והשפל בקריירה ענה: "אני חושב שהרגעים שהכי שמחתי בהם זה הגול הראשון שלי במשחק הראשון שלי בבוגרים. היינו חייבים לנצח כדי להישאר בליגה לאומית והבקעתי גול בדקה ה-86 וניצחנו 0:1. וכמובן בעליית ליגה עם הפועל לוד. זה משהו שמאוד רציתי והצבתי לי למטרה. לגבי שפל, אני לא חושב שהיה לי איזה רגע שפל ספציפי. הכדורגל מורכב מאכזבות והצלחות ואני משתדל לקחת את הכל בפרופורציה".