תספרו את עומר: דמארי רוצה לשבור בצורת

"עומר דמארי כועס", סיפרו השבוע מקורבים לחלוץ. כועס על התקשורת, כועס שספרו לו ארבעה חודשים ללא שער ליגה ושכחו שהוא מלך שערי הקמפיין, כועס שמדברים על בצורת ויש כבר מי שקרא להדיחו מההרכב. כועס על תרבות ספירה של שערים ובישולים. "התקשורת כאן רק מזכירה שהוא לא כבש שער ארבעה חודשים, אבל שכחו שהוא לא שיחק כמעט שלושה מתוכם. ובזמן ששיחק בגרמניה, הוא בישל שלושה שערים וסחט שני פנדלים. בלייפציג מרוצים ממנו מאוד", אמרו בסביבתו.

ב-22 בנובמבר, קצת פחות משבוע אחרי שהרשית מול בוסניה את החמישי שלו בקמפיין (מתשעה שכבשה הנבחרת והוא מלך שערי כל הקמפיין בצוותא עם דני וולבק), פגש את הרשת כדור שאותו בעט או נגח עומר דמארי במשחק ליגה. זה קרה באוסטריה וינה. מאז הוא חלה במחלת הנשיקה, יצא לפגרת חורף ארוכה, נרכש בסכום שיא על ידי רד בול לייפציג, נפצע בשריר התאומים, חזר ולא הבקיע. ארבעה חודשים וחמישה ימים בלי אף כדור ברשת.

האם הדיבורים על כושרו, רגע לפני המשחקים הגורליים מול וויילס ובלגיה, רלוונטיים? האם יש משהו בקריאות לספסל אותו לטובת תומר חמד? הרי בסופו של דבר, דמארי הרוויח את מקומו של גוטמן ביושר. בתחילת הקמפיין הוא התגלה כחלוץ אימתני שהגיע למשחקי הנבחרת בכושר וכבש לפחות שער אחד בכל שלושת משחקיה של ישראל בקמפיין וגם סחט אדום בפתיחת המחצית השנייה מול בוסניה והכריע את המשחק. הוא החלוץ הבכיר של ישראל, הוא הוכיח שוב ושוב שיש על מי לסמוך, אז האם משהו השתנה? איך הוא מגיע הפעם למשחקים?

עומר דמארי חוגג מול בוסניה (יניב גונן)

"כשהוא הגיע, חתמנו לארבע שנים, אבל ידענו שלא נהיה התחנה האחרונה שלו. התכנית הייתה שיעזור לנו להילחם על תארים ועל כרטיס לאירופה ואחרי שנתיים נמכור אותו. הבעיה הייתה שהוא הצליח מהר מהצפוי. באזור חג המולד קיבלתי את הפנייה הראשונה מלייפציג. יש לקבוצת רד בול מנהל ספורטיבי משותף והוא מכיר אותו דמארי היטב מהמעקב אחרי זלצבורג. לייפציג היו אז שתיים או שלוש נקודות מעלייה והחליטו שהם רוצים להשקיע. כשהם באו עם הצעה, התגובה הראשונה שלי הייתה 'לא'".

מספר ימים לאחר מכן ניגש דמארי, שבאותם ימים כבר סבל ממחלת הנשיקה, לקראצ'מר וביקש לעזוב. "הוא אמר לי: 'הציעו לי חוזה יותר גבוה מהחוזה שלי ואני רוצה להתקדם'. כשהם יעלו, הוא יקבל יותר כסף. ניתחנו את המצב במועדון. המשא ומתן היה ארוך, שבועיים של טלפונים ומיילם בסוף מצאנו פתרון. מבחינתנו, עסקה כזאת הייתה הכרחית וחשוב שוב להדגיש שזה היה גם רצון השחקן".   

דמארי עזב. במחנה האימונים של לייפציג בדובאי עוד לא היה כשיר ואחר כך הגיעה הפציעה. מאז שחזר באמצע פברואר, שיחק שש פעמים בליגה ועוד פעם אחת בגביע. באף אחת מההופעות לא השלים 90 דקות.

דמארי מוצג בלייפציג

אלמוג כהן מבין בדיוק מה עובר על דמארי. הוא זוכר היטב את החודשים הראשונים שלו בגרמניה ואת השיחות עם איתי שכטר על אימונים קשים ואינטנסיביים גם יום לפני משחק ושרירים שכואבים גם כשאתה עולה בשבת על הדשא. "הליגה השנייה בגרמניה מאוד קשה מבחינת קצב, כוח, אגרסיביות וצפיפות הליגה השנייה", מסביר קשר אינגולשטאדט.

"עומר די חדש וצריך להתרגל לאימונים ולקצב. אתה לא בא ויכול להביא את עצמך למצב שאתה עולה בשבת למשחק 'פרש', בלי כאבים ובלי פציעות. עכשיו הוא  בזמן התאקלמות ומגיע למשחקים קצת עייף ולא 100 אחוז כי הם עובדים מאוד קשה במשך השבוע והוא לא ציפה לזה. העבודה פה קשה. בגרמניה אתה קודם כל צריך לשרוד את האימונים וברגע שאתה שורד אתה יכול להחזיק הרבה זמן. אם אתה לא שורד את האימונים, אתה תמצא את עצמך מאוד מהר משחק בליגות שהעוצמה של האימונים בהם פחותה".

מבחינת כהן, דמארי נמצא כרגע בשלב ההישרדות ולכן המספרים טרם הגיעו. עם כל הכבוד לאוסטריה וינה, שאגב לא ממש מסתדרת בלעדיו עם שני ניצחונות משבעת המשחקים האחרונים, האינטנסיביות והפיזיות הן לא משהו שדמארי היה לגמרי רגיל אליו, בטח לא אחרי שהחלים ממחלת הנשיקה ומפציעה בשריר התאומים במהלך מחנה האימונים בדובאי.

"עומר עבר תקופה לא קלה", מספר מקורב לשחקן, "הוא הגיע לקבוצה חדשה, מדינה חדשה וקצב אימונים חדש. זה שהוא נפצע כבר בהתחלה לא עבד לטובתו, אבל לאט לאט הוא נכנס לעניינים וגם השערים יגיעו. הכי חשוב כרגע זה שעומר יבקיע במדי הנבחרת, אלו משחקים קריטיים".

דמארי במדי לייפציג

גם אלמוג כהן יודע שדמארי עדיין לא מביא את מה שהוא יכול ללייפציג. "אני בטוח שהוא לא מביא את כל היכולות שלו לידי ביטוי, אבל זה לוקח זמן. אי אפשר לצפות ממנו לעשות מה שהוא עשה באוסטריה מהמשחק הראשון והוא יודע את זה. הכל צפוף, משחקים חזק, מרביצים וכל משחק זה מלחמה של חיים ומוות בכל מגרש. לאט לאט הוא יודע מה מצפים ומרגיש שהוא נכנס לקצב, אבל צריך לתת לו זמן. עד סוף השנה הוא ילמד את הקצב וילמד לשלב בין האימונים האינטנסיביים והמשחקים. בשנה הבאה הוא יהיה אחד השחקנים הבולטים בליגה השנייה".

קארצ'מר מסכים: "הסגנון בבונדסליגה השנייה שונה לחלוטין מאוסטריה. קשה לו ובטח אחרי מה שהוא עבר עם המגעים, המחלה והפציעה. זו ליגה חזקה וצריך לתת לו זמן להתאקלם לכדורגל שם. הקבוצה גם לא הצליחה והחליפה מאמן וזה גם משפיע. הסיטואציה קשה, אבל אני משוכנע שהוא יצליח שם. גם כשרוברט לבנדובסקי הגיע לגרמניה אף אחד לא הבין מה יש בו והיום הוא החלוץ המוביל בליגה. לפני שעושים צעד קדימה, צריך להתאקלם".   

אז הסברים יש, אבל השורה התחתונה זהה – דמארי לא כבש בכמות לא מבוטלת של משחקים, מה שגורם לכולם לתהות לגבי כושרו. השאלה היא: האם דרך הבחינה של חלוץ לפי כמות השערים מספיקה או שאנחנו מפספסים את התמונה הכללית? "בגרמניה הכל תחת סטטיסטיקה. בודקים אינטנסיביות, כמה רצת, באילו מקומות רצת, אחוז דיוק במסירה, מספר נגיעות בכדור, פסים אחורה וקדימה", עונה הקשר כהן.

"בשלושה-ארבעה החודשים הראשונים קשה לך להביא את עצמך למשחק כי האימונים קשים ואתה לא מרגיש רענן ברגליים. הוא בא הביתה והרגליים כואבות והשרירים כואבים. בישראל מדברים על שערים ובישולים, אבל כשהוא יבוא לנבחרת אחרי מה שהוא עבר לאימונים יותר קלילים – פחות כושר ויותר טקטיקה – הוא יוכל להגיע רענן למשחק וייתן משחק מצוין. הוא יגיע חד ומאוד ממוקד כי האימונים בלייפציג הביאו אותו לרמה מקסימאלית של פיזיות ויכולת. מבחינה גופנית, הוא מגיע ב-100 אחוז".

דמארי באימון הנבחרת (רז אמיר)

חרזי, שבימים אלה מאמן חלוצים במחלקת הנוער של הפועל רמת גן ועסוק בלימודי נטורופטיה, חווה את דעתו על התקופה שעובר החלוץ ועל מה שעשה עד כה העונה וגם במדי הנבחרת: "אין ספק שזה עומד לזכותו. הוא הציג יכולת נפלאה במשחקים הראשונים וגם הצליח באוסטריה וינה. לאחר מכן מחלת הנשיקה השפיעה עליו והייתה איזו ירידה. לפיכך, כששחקן אולי פחות בכושר ולאו דווקא בגלל גורמים שתלויים בו, יש למאמן הלאומי את הפריבילגיה לבחון את המצב ולבחור".

"התקופה הזו של הנבחרת, להבדיל מהתקופה שלי במדים הלאומיים, ברוכה בהרבה חלוצים טובים", מסביר חרזי. "בעשור שלי חוץ ממני ומהאווירון אני לא זוכר עוד שחקנים בולטים בהתקפה. אם היינו פצועים, חיים רביבו היה משחק בהתקפה. בדור הזה, החלק הקדמי ממש טוב. אם יש לך שישה או שבעה חלוצים שהם ברמה גבוהה ואפשר להפיק מהם הרבה, המצב מצוין. חמד, דמארי, ברדה, ברק יצחקי, בן בסט, אלירן עטר, איתי שכטר, יש התקפה מרשימה ולא מתבססים רק על חלוץ אחד כמו בתקופתי כי יש תחליפים לכולם. יכול להיות שדמארי יעלה גם ביחד עם חמד. יכולות יש לדמארי ואין ספק בכך, אולי גוטמן יגיד 'הוא הביא אותי עד לפה, אז אני אתן לו לפתוח'. זה לגיטימי".

אלא שהתחרות הלכאורה בריאה הזו היא שגורמת לקולות המפקפקים לגבור וגם למתח הרב אצל השחקנים. כשהמבחר גדול, קשה יותר לבחור. כשיש הרבה אופציות, קל מדי לבטל שחקן ולדרוש לספסל אותו בגלל מצב נתון. יחד עם זאת, חובה להדגיש שבכל אימוני השבוע תורגל דמארי בהרכב ומבחינת גוטמן מדובר בחלוץ שעושה תנועה לאגפים ומפנה שטחים. המספרים לא מעניינים אותו. כמו יתר שחקני השלד, המקום של דמארי נראה מובטח על עוד הוא בריא. גוטמן מאמין באנשים שהביאו אותו למצב הזה. מבחינתו, דמארי צריך להיות קונצנזוס. על חלוץ כזה, לא מוותרים גם אם הוא עובר תקופה פחות טובה.

"דמארי חייב לפתוח", מסכם מנכ"ל אוסטריה וינה. "באוסטריה אנחנו קוראים לשחקנים כמוהו נחשי רחבה. הוא לא חלוץ שצריך חמישה מצבים כדי להבקיע. את הביטחון שלו הוא ירוויח דרך הנבחרת. אין שום סיבה לדאגה מהמצב שלו. הוא יצליח בגרמניה ולייפציג לא תהיה התחנה האחרונה שלו".