אחרי עונת החזרה של הפועל ת"א לליגת העל, שחר פיבן שזכה להכרה חמה מהאוהדים למרות עברו במכבי ת”א, מגיע לחלק השני של פודקאסט העלייה עם איציק כלפי ועמית לוינטל. הפעם הבלם חושף צד פחות מוכר בראיון כן ועמוק על חייו האישיים, סיפור ילדותו הקשה, רגעי השבר – והדרך שבה הפך לילד ללא גב לכדורגלן עם מטרה ברורה.
"עליתי בגיל שש מרוסיה עם אמא שלי ולא ידעתי עברית – לא קרוא ולא כתוב", מספר פיבן על ילדותו, “בשנה-שנתיים הראשונות נכנסתי לחוג כדורגל, וברוך השם – זה היה כור ההיתוך שלי. שם הכרתי חברים שמלווים אותי מגיל שבע עד היום. המשפחות שלהם לקחו אותי תחת כנפיהן. זה היה המסלול הכי נכון עבורי. אמא שלי הייתה פחות פעילה ונולד לי אח, יובל, שמשחק היום בבני יהודה. זה היה המסלול הכי נכון עבורי".
למה?
“התבגרתי נורא מהר בתור ילד, הביקורת העצמית שלי ברמה מאוד גבוהה ואני כל היום מחפש איפה להשתפר. אני בתחושה שאני לא מספיק טוב, בגלל הילדות שהייתה לי כשלא הייתה לי מעטפת. שחקן כדורגל מגיע הביתה, עוטפים ומפנקים אותך, כשאני הייתי בא הביתה זה היה כאילו לא היה לי משחק. בדיעבד זה היה הכי נכון עבורי. זה גרם לי להתקדם למשחק הבא. לא הייתי משנה שום דבר ממה שקיבלתי”.
שחר פיבן מדבר על הכל (פרטי)יש הרבה מאוד שחקנים שהאבות שלהם מגשימים את החלום דרך הילדים, איך זה היה לגדול ככדורגלן בלי דמות אב?
"זה היה מאתגר, מעניין, עכשיו אני רואה את זה ככה. כילד זה לא היה קל. אני זוכר כשהייתי ילד וזכינו בגביעים ובאליפויות, לא היה לי את החיבוק הזה. הצד הרע של העניין הזה הוא שלא חוויתי את זה, אבל הצד הטוב הוא שזה גרם לי להתבגר מאוד מהר. כל הזמן חיפשתי איפה להשתפר וכל הזמן בדקתי את עצמי. אף אחד לא היה אומר לי ‘צריך לשפר 1,2,3’. מבחינת בני משפחה, הייתי עושה את זה עם המאמן שלי בעיקר. ליוו אותי בעבר שני פסיכולוגים ספורט, דווקא בגיל 18 היה לי את חוסר הביטחון בגלל הילדות שעברתי. כל אחד יש לו את החבילה והאתגר שלו”.
"גם בגיל 21 היו לי מחשבות לגבי הכדורגל"
מה אנחנו לא יודעים עליך?
"גם בגיל 21 היו לי מחשבות לגבי הכדורגל והלכתי לעשות תואר. אף פעם לא היה לי ביטחון מההורים או המשפחה שהיו אומרים לי ‘אנחנו מאחוריך, תמשיך להתקדם’. זה היה חסר. החלום הכי גדול שלי – לעזור לדור הצעיר. להראות להם שאפשר לחלום בגדול למרות כל הקשיים. הרציתי לנוער בסיכון בכל מיני אגודות דרך חברים שמכירים את הסיפור שלי”.
מי עזר לך בילדות, דמויות כאלה ואחרות שעזרו לך להתפתח?
"הייתה לי בבית ספר רכזת שכבה שמאוד עזרה לי לסיים בגרויות, בצבא עזר לי סגן אלוף כי לא קיבלתי ספורטאי מצטיין. בילדות שלי היו לי מאמנים כמו יאיר אלמקייס שהיה המאמן הראשון שלי ולא נתן לי לשלם על החוג. היו לי אנשים בדרך שעזרו לי להגיע לאן שהגעתי, בלעדיהם זה לא היה קורה”.
"הלכתי לעשות תואר". שחר פיבן (חגי מיכאלי)איפה זה פגש אותך בשבעה באוקטובר?
"לא אשכח את זה. יום ראשון היה לנו משחק נגד מכבי תל אביב וביום שישי הלכנו לחגוג יום הולדת לאשתו של חבר. קמנו בשבת בבוקר ולא ידענו כלום ולאן זה הולך. בחודש הראשון הייתי דבוק לטלוויזיה, לא יצאתי מהבית. נכנסתי לדיכאון כבד במשך חודש וחצי. לא הבנתי מה קורה וגם לא ידעתי אם אוכל לחזור לשחק כדורגל”.
מה קרה בהפועל ירושלים? למה זה לא התחבר בחצי העונה הנוכחית?
“הקשר שלי עם זיו אריה מיוחד, גם כשנפרדנו זה היה בחיבוק. באותה נקודת זמן זה כבר לא התאים. כשאני הגעתי הקבוצה סיימה במקום הרביעי בפלייאוף העליון. היה רצון להמשיך את זה. החיבור היה מהיר והוא נתן לי את המפתחת, אבל בשנה השנייה הדרישות של המועדון השתנו ורצו להשקיע יותר בצעירים. להישאר בליגה הייתה המטרה העיקרית. הדברים בתחילת העונה פחות עבדו והצעירים קיבלו יותר צ'אנסים”.
התאכזבת מזיו אריה?
"התאכזבתי מאוד מזיו אריה".
פיבן התאכזב ממנו. זיו אריה (אורן בן חקון)למה?
"כי היו לי הצעות לפני הפועל ירושלים והלכתי להפועל ירושלים רק בשבילו. כשהיה קצת קושי הרגשתי שהוא לא עומד מאחוריי. אמרתי באחד הראיונות לאחרונה שעזבתי את הפועל ירושלים כי לא שיחקתי נגד מכבי ת"א, אבל זה לא היה ספציפית בגלל משחק אחד. היו לי המון רגעים שלא שיחקתי ושהייתי בספסל, גם בעונה הקודמת היו רגעים שלא הייתי בסגל או בספסל.
"זה לא העניין הזה. כשחזרתי מפציעה אני הראשון שנכנסתי לזיו ואמרתי לו ‘אל תחזיר אותי כל עוד הקבוצה רצה וההגנה לא סופגת’. אמרתי לו שאני שם בצד את האגו ולא רוצה להיכנס להגנה שלא סופגת, הוא ידע כמה המשחק מול מכבי ת"א חשוב עבורי ודווקא אחרי ההפסד 4:0 להפועל חיפה הוא ידע שאבוא בגישה אחרת והוא העדיף לשים אותי בצד.
"חשבתי שהוא יהיה מאחוריי בטוב וברע כי ידעתי שיהיו תקופות קשות ובתקופה הקשה הראשונה הוא לא היה מאחורי. זה היה הקש ששבר את גב הגמל ולא משחק כזה או אחר. זה הלעמוד מאחוריי. דיברנו, במועדון ניסו שנהיה בטוב, אבל אחרי מה שהיה אני ידעתי שזה הולך לכיוון לא חיובי".
"זיו אריה ידע כמה המשחק מול מכבי ת"א חשוב עבורי". שחר פיבן (אורן בן חקון)לפי הסיפור הזה, יש לך את הרצון להוכיח למכבי ת"א ועכשיו אתה בהפועל ת"א. למעלה מ-4,000 ימים ללא ניצחון של הפועל בדרבי, אתה מאוד מנוסה, איך עושים את זה?
“זה יהיה חדש עבורי לשחק מול מכבי ת"א במדי הפועל, לא סתם המון שנים זה ככה. אנחנו רוצים לשבור את הקללה הזאת. איך עושים את זה? זאת אחת המטרות הכי גדולות בעונה הבאה וכשנעשה אני אתראיין ואגיד איך עושים את זה. הדרך עוד ארוכה ויש לי קיץ שלם להיבנות".