בצל החתימה של מונס דאבור בהופנהיים, המועדון הגרמני רשם חיזוק נוסף בכחול-לבן בחלון ההעברות הנוכחי, חיזוק מבית. עילאי אלמקייס, נער ישראלי בן 19 שהתחנך במועדון הצמרת הגרמני ועבר את כל קבוצות הגילאים באקדמיה, זכה לקצור פרי ראשון מעמלו, וכפי שנחשף ב-ONE, חתם על חוזה הבוגרים הראשון שלו, שהבטיח את עתידו במועדון עד 2023 ולמעשה הפך אותו לשחקן מן המניין בקבוצה הראשונה של הופנהיים.
בניגוד לצירוף החלוץ שהגיע מסביליה תמורת 10 מיליון אירו ועם הרבה מאוד ציפיות להתחיל לחורר רשתות כבר מהרגע הראשון, במקרה של אלמקייס מדובר בסיפור שונה לחלוטין. אלמקייס אומנם פרץ לתודעה של אוהדי הכדורגל בישראל בתחילת העונה עם הידיעות על כך שהחל להתאמן עם הקבוצה הבוגרת ולאחר מכן עם הזימון והופעת הבכורה בנבחרת ישראל בקמפיין מוקדמות יורו 2020, אך גם עכשיו, כשהוא שחקן קבוצת בונדסליגה לכל דבר ועניין, הוא יודע שהעבודה הקשה עוד לפניו.
סבלנות זה שם המשחק
בישראל, כאשר שחקן מקבל את ההזדמנות בגיל צעיר בקבוצה הבוגרת ופותח בצורה טובה, מיד עולה הרף והוא נאלץ להתמודד עם הרים של ציפיות חסרות פרופורציה מצד התקשורת, האוהדים ובמקרים מסוימים גם מתוך המועדון, ציפיות שלרוב לא משפיעות באופן חיובי, כמו למשל במקרה של ירדן שועה. אז אם האוהד הישראלי מקווה שכבר בחצי העונה הזו הוא יראה את אלמקייס מככב לצידו של מונס דאבור והופך לשחקן הרכב בבונדסליגה, זה לא הסיפור – וטוב שכך.
אלמקייס, החל את דרכו בכדורגל הגרמני בשנת 2014, כשהיה בן 14, כאשר הצטרף לאביו דודו שהגיע למדינה בשל הזדמנות עסקית. הוא החל לשחק בקבוצה של זינסהיים אך בהופנהיים זיהו במהרה את הכישרון שלו וצירפו אותו לאקדמיה של הקבוצה. בשש השנים שחלפו מאז, עבר הקשר הצעיר בכל קבוצות הגילאים של המחלקה, עד שזכה לחוזה הראשון שלו בבוגרים.
למרות שעבר תהליך ארוך שכלל עבודה קשה ויומיומית כדי להגיע לרגע הזה, אלמקייס מבין שהוא נמצא בתחילת הדרך ושסבלנות היא המפתח להצלחה שלו. גם השחקן וגם הסביבה הקרובה לו מודעים לכך שהמעבר הקבוע לסגל הבוגר לא מבטיח דקות משחק מידיות ושיתכן שבמקביל לאימונים עם הקבוצה הראשונה, את דקות המשחק הוא עדיין עשוי לצבור בקבוצה המשנית. למרות זאת, מעתה אלמקייס הוא שחקן הופנהיים לכל דבר ועניין וביום שני האחרון הוא ביצע את המעבר הרשמי שלו מהופנהיים ב', כשפינה את הציוד שלו מחדר ההלבשה וקיבל את הלוקר הקבוע שלו בחדר ההלבשה של הקבוצה הראשונה, לצידו של דאבור. לאחר מכן הוצג על ידי המאמן אלפרד שרודר בפני החברים החדשים, וזכה ללא מעט פרגון מהם.
"עילאי הוא עדיין שחקן צעיר וכישרוני והחוזה הזה זה סימן שהוא יקבל הזדמנויות בעתיד. אני לא חושב שהוא יקבל אותן העונה, אלא בעונה הבאה", מסביר עיתונאי ה-'Kicker' שמסקר את הופנהיים, מיכאל פייפר. "עילאי יהיה עם הקבוצה הראשונה באופן קבוע ואולי גם ייכלל בסגל מדי פעם, אבל את ההזדמנות לשחק הוא אמור לקבל החל מהעונה הבאה. הופנהיים זה מועדון שנותן לשחקני הבית שלו הזדמנויות ומה שיקרה הלאה בעונה הזו יהווה מבחן עבורו לקראת ההמשך".
כאמור, גם אלמקייס עצמו מבין מצוין את הסיטואציה ויודע שזו הדרך האופטימלית עבורו כדי להפוך לשחקן הרכב בקבוצה בסופו של דבר. לא סתם הקשר, בעצה עם סביבתו הקרובה, החליטו שכדאי לו להמשיך בהופנהיים על אף שזכה לעניין מקבוצות נוספות ביבשת, חלקן מאנגליה. מספיק להביט על הסגל הנוכחי של הופנהיים כדי להבין באופן ברור את התהליך שעוברים חלק ניכר משחקני האקדמיה שלה - כריסטוף באומגרטנר (20) ודניס גייגר (21) משמשים דוגמא נהדרת למעבר ההדרגתי של שחקני הבית מהאקדמיה לקבוצה הבוגרת.
גייגר, הפך לשחקן בסגל הבוגר בעונת 2016/17 אך בעונתו הראשונה רק התאמן עם הקבוצה ובמקביל המשיך לצבור את הדקות בהופנהיים ב'. ב- 2017/2018 כבר רשם 21 הופעות ליגה לצד חמש באירופה. באומגרטנר חתם על החוזה הראשון שלו, בדומה לעילאי, באמצע העונה (ינואר 2019) ולאחר ששותף לראשונה רק בשני המחזורים האחרונים אשתקד, העונה כבר זכה לתשע הופעות בליגה ואף רשם שער ובישול. התהליך ברור – השחקנים הצעירים מקבלים את ההזדמנות אך לא נזרקים למים העמוקים בבת אחת, ובסופו של דבר, שני הצדדים קוצרים את הפירות.
"הצוות המקצועי רואה ומכיר את הכישרון של השחקן שהתפתח אצלו ויודע לנתח האם יש לו את הפוטנציאל לעזור לו, ומתי הוא בשל לחלוטין, ובהתאם לכך מקבל את ההחלטות", מוסיף פייפר שמסביר גם על התחרות הרבה איתה צפוי להתמודד אלמקייס במרכז המגרש: "המקום בסגל הבוגר התפנה עבור עילאי אחרי שלוקאס רופ עזב ובמועדון החליטו שהגיע הזמן להכניס אותו למשבצת שנותרה כדי שיתחיל להשתלב בקבוצה. כמו שאמרתי, זה סימן טוב לקראת העתיד אבל כרגע להופנהיים יש הרבה שחקנים במרכז המגרש ולכן העמדה שבה עילאי משחק היא סוג של 'בעיה' עבורו בכל מה שנוגע לדקות משחק כבר העונה”.
עילאי התאמן כמה פעמים עם הסגל ואני חושב שזה סימן שהוא הולך לקבל את הצ'אנס, אבל שוב, זה ככל הנראה יקרה החל מהעונה הבאה. יש במרכז המגרש את פלוריאן גריליטש, סבסטיאן רודי, גייגר ובאומגרטנר, שהגיע גם כן מהקבוצה הצעירה ומקבל לא מעט הזדמנויות".
מהליגה הרביעית לנבחרת
לפני שערך הופעה אחת בקבוצה של שרודר, באופן די נדיר, אלמקייס כבר זכה לרשום שלוש הופעות במדים הלאומיים. אבל אם מישהו חשב שהזימון הזה פתח לקשר את הדרך לחוזה בהופנהיים, ההפך הוא הנכון. "להופעה של עילאי בנבחרת ישראל לא הייתה השפעה על ההחלטה להעניק לו את החוזה", הבהיר פייפר בפשטות.
ואכן, התפתחות הדברים הייתה הפוכה. על אף שאלמקייס טרם רשם הופעה אחת בבוגרים של הופנהיים, הרצוג שוחח עם שרודר, שהתרשם מאלמקייס עוד בתום העונה שעברה כשראה אותו בהופנהיים ב', והדברים ששמע מהמאמן הגרמני גרמו לו להבין שהקשר בין ה-19 בשל לקבל את הזימון. ב-3:1 לאוסטריה הוא כבר ישב על הספסל, מול לטביה ופולין נכנס כמחליף ונגד מקדוניה הצפונית כבר ערך בכורה בהרכב. בנבחרת האולימפית אגב, יש לו הופעה אחת בלבד.
גם במקרה של הנבחרת, הזימון וההזדמנות שקיבל לא מבטיחות לאלמקייס דקות מול סקוטלנד בפלייאוף. בדיוק כמו בהופנהיים, הקשר יודע שיש לפניו לא מעט עבודה וששום דבר לא יגיע בקלות, על אף העובדה שזכה לטעום מה זה להיות שחקן נבחרת לאומית וקיבל חוזה בקבוצה מאחת מחמש הליגות הבכירות באירופה כבר בגיל 19. עבודה קשה, מנטליות חזקה וסבלנות הם ערכים עליהם התחנך אלמקייס בכדורגל הגרמני ונראה שגם אם יצטרך "לחזור אחורה" ולצבור עוד ניסיון בהופנהיים ב' ובנבחרת האולימפית של ניר לוין, הוא מבין שמדובר בעוד צעד בדרך שלו. עד עכשיו לפחות, נראה שהוא לקח את כל הפניות הנכונות.