שבוע של חג לאוהבי הכדורגל בכפרי הדרוזים בגולן. ביום שלישי האחרון הגיע הגביע הנודד, הלא הוא גביע המדינה, לאצטדיון שבכפר בוקעאתא יחד נציגי ההתאחדות לכדורגל: אמיר כהן, מנהל אגף התחרויות בהתאחדות לכדורגל, קרן סלם - מנהלת אגף הנוער בהתאחדות ואחמד יזבק - מנהל ליגות חובבניות. נציגי ההתאחדות הביעו התרגשות גדולה והתרשמו מהאירוח הנפלא של המועדון. ילדים וילדות מרחבי הכפרים בגולן הגיעו להצטלם עם הגביע הנכסף והתרגשו מהמעמד.
מבני ממב"ע, המועדון המארח של האירוע, נמסר: "אנו מבקשים להודות מקרב לב להתאחדות לכדורגל על היוזמה המבורכת ועל הזכות הגדולה לארח את גביע המדינה כאן בגולן. האירוע הזה הוכיח שוב שכאשר הכדורגל והקהילה נפגשים, נרקמות חוויות יוצאות דופן שממלאות את הלב בגאווה ובשמחה. המועדון מחויב להמשיך לפעול יחד עם ההתאחדות ועם כל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לקדם את הספורט, החינוך והתרבות בחברה שלנו בגולן. זוהי דרכנו, וזוהי המורשת שאנו רוצים להנחיל לדור הבא של הספורטאים".
אחרי שגביע המדינה נחת בגולן הפנים לעבר חזרתן בסופ"ש הזה למשחקי הליגות השונות. קבוצת הבוגרים המשחקת בליגה ב' מושכת למשחקיה הביתיים מאות אוהדים, אך היא חופשית ממשחקים. לעומתה, קבוצות מחלקת הנוער, משנתון טרום ב' ועד הנוער, ייקחו חלק במשחקי הליגות השונות. קבוצת נערים ב', שמשחקת בליגה הארצית ובעצם יצרה שיתוף פעולה עם שחקנים מהפועל עירוני צפת, תארח כבר היום (שישי) את מכבי צור שלום/קרית ביאליק. מחר (שבת) חמש מהקבוצות הצעירות ביותר, מטרום ב' ועד ילדים ב', יארחו בזו אחר זו, החל מהשעה 12:00, את יריבותיהן באצטדיון בכפר בוקעאתא - הזדמנות גדולה לאוהדי הכדורגל במרחב להתרשם מדור העתיד.
בכפרי הדרוזים בגולן עדיין כואבים ומצולקים מהירצחם של 12 ילדים וילדות ופציעתם של עוד למעלה מ-30 אנשים, באסון נפילת הטיל במגרש הכדורגל בכפר מג'דל שמס. בין ההרוגים שלושה בנים, ששיחקו בקבוצות המועדון: ג'ון וודיע אבראהים ז"ל, הוא הצעיר מביניהם. ילד בן 12, נולד במרץ 2012. שחקן ילדים ג' של המועדון. חאזם אכרם אבו סאלח ז"ל, בן 15 בהירצחו. אמיר רביע אבו סאלח ז"ל, בן 16 בהירצחו. האסון הכבד והאכזרי מקנן עד היום בתושבי הכפרים, רבים מהם סובלים מחרדות ותופעות פוסט טראומתיות.
כשבוע וחצי לפני האסון, ווג'די אלקיש, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער ומאמן קבוצת הבוגרים, התגאה שבעונת 24/25 את המועדון ייצגו קבוצות גיל החל משנתון טרום ב' ועד הנוער וכן שתי קבוצות ילדות - כמות חסרת תקדים של קבוצות. האסון הכבד הטיל עננה כבדה על שאיפות הגדילה וההתפתחות של בני ממב"ע, אך החיים חזקים מהכל ובני ממב"ע החליטו, שלמרות הכאב וההשלכות הקשות של האירוע הקשה, למרות האתגרים הכלכליים, המתבטאים במיוחד בהוצאות על הסעות למשחקי החוץ ותחזוקת המגרשים בכפרים בוקעאתא, מג'דל שמס ומסעאדה, שדווקא בעת כזו מסגרת של כדורגל הכרחית לתהליך ההתמודדות של שחקני הקבוצות עם הטראומה הקשה. בראיון מיוחד ל-VOLE, משתף ווג'די אלקיש בתמונת המצב במועדון, בבקשה המיוחדת אותה הגיש להתאחדות לכדורגל ובתוכניות ארוכות הטווח.
ווג'די, ערב פתיחת העונה בקבוצות החטיבה הצעירה שלכם, עד כמה אתם מרגישים ביום-יום את ההשפעות של האסון המחריד?
"יש השלכות משמעותיות לאסון הזה, ובכלל לתקופה הביטחונית הקשה של השנה וחודשיים האחרונים. זה לא רק שאיבדנו שלושה שחקנים, יש מעל 15 שחקנים שהם פצועים גופנית ועדיין לא במצב של כשירות לשחק כדורגל. יש עדיין הרבה שחקנים ושחקניות, ששרויים בפחדים. יש הרבה מאוד פצועים נפשית, שהיו במגרש באותו זמן ומתמודדים עם סיוטים ופוסט טראומה. כולנו משתדלים להתגבר, לחבק אחד את השני, לתמוך כהורים, כמאמנים וכשחקנים, אבל הכלים שלנו מוגבלים - כי אחרי הכל, אנחנו לא פסיכולוגים, אנחנו אנשי כדורגל. בשביל לטפל בצלקות הנפשיות, צריך אנשי מקצוע. מי שנזקק לעזרה מחובר דרך בתי ספר והמועצות למרכז החוסן שנפתח. אנחנו ברמת המועדון עשינו סדנאות להורי השחקנים ולמאמנים, על מנת שיקבלו כלים להתמודדות עם הפחדים של ילדיהם. אנחנו זיהינו כבר מקרים של ילדים עם קשיים, העברנו פרטים על כך לבתי הספר, שעושים עבודת קודש באמצעות יועצים ופסיכולוגים ובשיתוף עם מחלקות הרווח, כדי לעזור לילדים בהתמודדות הקשה".
אפשר בסיטואציה כזו לכוון למטרות הישגיות?
"הילדים באים מתוך אהבה. הם יודעים שזה לא חוג. כל קבוצה היא הישגית והשחקנים יודעים מה המטרות. אנחנו מתחשבים בכל מיני סיטואציות של השלכות המצב. אני עדיין מקווה, שההתאחדות לכדורגל תיעתר לבקשתי כחבר בועדת הנוער, להחריג את קבוצות נערים ב' ונערים ג' שלנו מירידה מהליגות הארציות. אנחנו הגשנו בקשה להקפיא ירידות, קיבלנו המלצה חיובית מועדת נוער. בעקבות האסון. המלחמה השפיעה קשות על הרבה מועדונים בצפון. אנחנו חלילה לא עושים תחרות מי נפגע יותר, אבל אף מועדון לא איבד שחקנים ובני משפחה ולא עבר טראומה כמו המועדון שלנו. זו מכה קשה מאוד. עצם העובדה שאנחנו קיימים, נושמים ובועטים - זה הישג. אני לא אחד שמתבכיין ולא אחד שמחפש הנחות, אבל במקרה הזה מוכרחים להבין את המצב שלנו ולגלות הבנה".
בעונות הקודמות הייתם עם 3-4 קבוצות ליגה והעונה הכפלתם את הכמות. ביצעתם גם שינויים ארגוניים?
"המצב חייב אותנו לעשות שינויים. גייסתי מנהל מקצועי לחטיבה הצעירה, מחמוד אבו סלאח - רופא שיניים במקצועו, איש כדורגל מאוד מוכשר. הגדלנו את סגל המאמנים שלנו, שניים משחקני הקבוצה הבוגרת מאמנים במחלקת הנוער: באסל קדמאני כבר רץ איתנו כמה עונות והוא מאמן את קבוצת נערים א', אסעד עמאשה (האח של וויאם) הצטרף כמאמן קבוצת ילדים ב'. בנוסף, סגרנו את בית הספר לכדורגל והתחלנו לעבוד בשיתוף עם בתי ספר לכדורגל בכפרים. יש חיבור מאוד טוב עם המנהלים.
מה המטרות של המועדון לשנים הבאות?
"אנחנו רוצים לגדול לא רק בכמות, גם באיכות. העונה יש לנו שתי קבוצות ליגה לבנות, אנחנו שואפים שבעוד כמה שנים תהיה לנו מחלקה עם קבוצות נערות וקבוצת נשים. שואפים שהקבוצות שלנו יהיו תחרותיות בליגות שבהן הן ישחקו ומהן יגדלו שחקנים לקבוצת הבוגרים, שאנו שואפים שבעתיד הרחוק יותר תעבור את מחסום ליגה ב'. שואפים גם שהקבוצות ישחקו בליגות גבוהות יותר מהדרג המחוזי. אני שואף עם הזמן לזוז יותר הצידה ולהתמקד בצד הניהולי, לכן אני מכשיר בתוך המחלקה מאמנים, כדי שיוכלו לתפוס את המושכות עם הזמן. לשמחתי, יש גם יותר הבנה מהמועצות של הכפרים בכל מה שקשור לתמיכה כספית ויש הבנה שצריכים לעבוד יחד. אני מאוד מקווה שכל הנוגעים בדבר יבינו את החשיבות שבתמיכה כספית, מאחר ואנחנו מועדון שמייצג קהילה: קבוצת בוגרים עם קהל גדול, מחלקת נוער שנותנת מסגרת למאות ילדים וילדות. הכדורגל עושה טוב לכל הסביבה שלנו".