טורניר היורו האחרון, בו הייתה רחוקה נבחרת הנוער של ישראל מרחק הארכה מזכייה היסטורית, גרם למאמן אופיר חיים להפוך לגיבור לאומי. חיים, שתואר כ"מאמן העתיד" ע"י שרון ניסנוב וסיים תקופה פחות טובה בהפועל ת”א ובהמשך בהפועל כפ"ס, עבר לאמן את נבחרות הנוער ופרח.
בשנה האחרונה, ההערכה אליו גדלה והוא הפך לאחד המאמנים המוערכים בכדורגל הישראלי. כעת, הוא שוב יובל את נבחרת הנוער לטורניר גדול, כשהפעם מדובר באליפות העולם לנוער – המונדיאליטו. רגע לפני, הוא התפנה להעניק ראיון מיוחד ל-ONE בו דיבר על הכול.
החיסרון של אוסקר גלוך ועידן טוקלומטי, העבודה בנבחרות ומתי יחזור לאמן קבוצה, הפתרון היצירתי שיזם ביחד עם אשתו אורלי לבנו אור אשר נמצא על הרצף האוטיסטי, בחירת הסגל לטורניר, החלום לשמח את המדינה והעתיד.
אופיר, איך ההרגשה לקראת הטורניר?
"התרגשות מאוד גדולה, אפילו עצומה. אנחנו יודעים שאנחנו בעצם עושים היסטוריה, כי זו הפעם הראשונה שנבחרת הנוער משחקת במונדיאליטו. אנחנו עם אמונה גדולה ומצפים מאוד ובקוצר רוח למשחק הראשון. המפגש האחרון שהיה לנו עם הנבחרת הזאת היה באליפות אירופה וההתכנסות האחרונה הייתה רק לפני כמה שבועות. יחסרו לנו מספר שחקנים שהיו איתנו באליפות אירופה בשנה שעברה, אבל אנחנו נבחרת ולא שחקנים יחידים. אנחנו נבחרת חזקה, עם צוות מקצועי וניהולי מדהימים שמציפים אותנו ואנחנו נוסעים כדי לעשות משהו גדול וחולמים בגדול".
כמה משמעותי חסרונם של אוסקר גלוך ועידן טוקלומטי?
"אין ספק שאלה שני שחקנים מצוינים ושמות גדולים, אבל התפקיד שלי בסופו של דבר הוא לפתח שחקנים לנבחרת הבוגרת. אם הצלחתי לגרום לאוסקר גלוך לשחק בנבחרת הבוגרת ולעידן טוקלומטי לשחק בנבחרת הצעירה, אז זה מבחינתי הסיפוק הגדול והאושר הגדול. הם יחסרו לנו, אבל בסופו של דבר, אנחנו נשחק 11 על 11 ואני בטוח שבטורניר הזה יתגלו שחקנים חדשים".
אוסקר גלוך בגמר היורו אשתקד. יהיה חסר לאופיר חיים (ראובן שוורץ)איך קיבלת את ההחלטה שנמסרה לך שהם לא יהיו איתך?
"למען האמת, מאוד מאוד רציתי שהם יהיו איתנו. אני לא יודע מתי נגיע שוב למונדיאל ואני מקווה שזה יקרה בקרוב, אבל כן רציתי שהם יטעמו מזה. אני גם חושב ששניהם מהווים תוספת כוח. אבל כמו שאמרתי, הסיפוק שלי הוא לראות אותם מתקדמים והופכים לשחקנים מצטיינים. בהתחלה התאכזבתי, אבל היום אני יודע שזה לטובת הכדורגל הישראלי וזה מה שחשוב".
איך שיתוף הפעולה עם מאמני הנבחרות השונות לגבי זה?
"יש היררכיה בנבחרות והבוגרת קודמת לכל. כמו שכשאני הייתי צריך שחקנים מנבחרת נערים א', פניתי לגדי ברומר והוא סיפק לי כמה שחקנים, אז כך גם פה. בסוף, המטרה העיקרית היא לפתח את שחקן הכדורגל הישראלי ובשביל זה אנחנו פה".
איך אתה רואה את יחסי הכוחות בבית?
"למען האמת, מדובר בנבחרות מצוינות. אמנם לא מדובר בשמות גדולים, אבל אלו נבחרות גדולות: סנגל היא אלופת אפריקה, ביפן הכדורגל מתקדם מאוד וכמובן קולומביה. שלוש נבחרות מצוינות, זה בית מאוד קשה. אמרתי מה שיבוא יבוא, אבל בכנות, היו בתים יותר נוחים. אני בהגרלות לא טוב ואם כדי להעפיל ולעשות משהו גדול נצטרך לעבור אותן, אז נצטרך לעשות את זה ונעשה את זה בע"ה".
אתה אופטימי? מה ייחשב כהצלחה?
"אני קודם כל חושב על איך לעבור את שלב הבתים ולהגיע לשמינית הגמר וזאת המטרה העיקרית שלי. תמיד אני דורש, מצפה לטוב ביותר וחולם הכי רחוק. כמו שאמרתי לפני אליפות אירופה הקודמ, שאני רוצה לזכות בגביע ושנהיה במונדיאליטו, גם היום אני אומר: אני חושב הכי רחוק אבל המטרה הגדולה ביותר כרגע היא לעבור את שלב הבתים. אם נעבור את שלב הבתים, נמצא את המטרה
הבאה".
אופיר חיים (מיכה בננו)כל הסיפור עם האירוח באינדונזיה השפיע?
"זה לא באמת השפיע. הדבר היחידי שהפריע הוא שהייתה אי ודאות מה, איך וכמה. בסופו של דבר זה הפסד שלהם ולא שלנו: אם נצטרך לשחק בכל חור בעולם, נעשה את זה ונייצג את הנבחרת בכבוד. מי שהפסידה היא אינדונזיה, שהכניסה פוליטיקה לתוך הכדורגל. הכדורגל הוא משחק כ"כ יפה וגדול שלא צריך לערבב אותו עם פוליטיקה כי אלו שני דברים שונים. הפוליטיקה ניצחה, אבל הכדורגל הרוויח. אנחנו נוסעים לארגנטינה וזה החלום שלי ושל השחקנים, אני שמח מאוד".
חששת לנסוע לאינדונזיה?
"הדבר היחיד שעבר לי בראש הוא לנצח שם משחקים ולהרים את דגל ישראל כמו שאני אוהב. ממש לא חששתי, רציתי לשאוג את ההמנון שם וחבל שזה לא קרה. אבל אם זה לא קרה באינדונזיה, ישמעו את זה בארגנטינה: יש בארגנטינה קהילה יהודית אדירה שמחכה שנגיע כדי לשמוח איתנו ואני מקווה מאוד שנוכל לשחק את הכדורגל שאנחנו אוהבים ויודעים לשחק ונביא את זה לידי ביטוי. שנוכל לשמח את כולם ואת מדינת ישראל".
בטורניר הקודם עשיתם שמח למדינת ישראל בתקופת פיגועים...
"אז היה פיגוע כשהיינו בשלב העילית, ממש לפני ששמחנו והעפלנו לאליפות אירופה. אחרי זה היו עוד כמה דברים לא נעימים, אבל זה היה חלק כ"כ חשוב: הרגשנו שכל מדינת ישראל מאחורינו וזה נתן לנו אנרגיות והשפיע. זאת המטרה שלנו בעצם, לגרום שוב לכל האנשים במדינת ישראל לצפות במשחקים שלנו, להיות מרותקים למסך ולהחזיק אצבעות. זה מבחינתי הניצחון הכי גדול".
גם הפעם ישנה סיטואציה בעייתית במדינה...
“אם נצליח לגרום שמחה ולקרב את העם זה יהיה חשוב, העם הזה מפולג כרגע. תוסיף את התקופה הקשה של הטילים שהסתיימה זה עתה, אנחנו צריכים לשמח אותו ולעשות טוב לכולם. אין הרבה רגעים שמאחדים את העם הזה. עשינו את זה באליפות אירופה והרגשנו את זה ואנחנו רוצים לעשות את זה עוד פעם".
שחקני נבחרת הנוער של ישראל (ההתאחדות לכדורגל)לפני שאתה הולך לישון על מה אתה חולם?
"הדבר היחידי שאני חושב עליו עכשיו הוא לנצח את קולומביה במשחק הראשון כי זה מבחינתי הגמר שלנו והמשחק הכי חשוב. אני מקווה שנפתח את הטורניר טוב ונראה את היכולות שלנו. אני אומר שוב, הנבחרת הזאת היא לא רק אוסקר וטוקלומטי. יש פה שחקנים מצוינים שאחרי הטורניר הזה יישמעו עליהם הרבה".
נזכיר שאחרי הטורניר הקודם היו הרבה שחקנים שעלו לכותרות אבל בסוף לא שיחקו הרבה העונה...
"השחקנים האלה ברובם מתאמנים ברמה של בוגרים וברמות הגבוהות. זה נכון שלא כולם משחקים באופן רציף, אבל אני חושב שבסופו של דבר עברנו על כל שחקן ושחקן ויש לנו את האיזון הדרוש. אנחנו יודעים מי בכושר יותר טוב ומי בכושר פחות טוב ובהתאם לכך גם בנינו את הסגל. יש שחקנים שלא שיחקו הרבה השנה, אני יודע שבטורניר קשוח כזה יהיה להם קשה לשחק את כל הדקות, אבל בגלל זה אנחנו יודעים לחלק את הדקות ונגיע עם מחשבה לגבי כל שחקן. אני מקווה שכולם יצליחו לעמוד בעומסים הכבדים. יש לנו סגל טוב, בריא ומאוזן".
איך אתה מסביר את זה שלא כולם שיחקו?
"יש קבוצות שנאבקו בתחתית ובכדורגל הישראלי אם אתה מפסיד שני משחקים, אז מעמד המאמן בסכנה. זה לא פשוט לתת לשחקן צעיר ולבנות עליו, אבל הייתי במשחק בין הפועל ת"א לקריית שמונה: רן בנימין, אור ישראלוב, סתיו למקין פתחו ואל-ים קנצפולסקי נכנס כמחליף. אלו שחקנים שמשחקים כמעט באופן רציף בליגה ויש עוד הרבה שחקנים בנוער שמשתלבים. אני חושב שתמיד אפשר להבין שיקולים כאלה ואחרים של מאמנים אבל יש כאלה שפרצו השנה ויש כאלה שיפרצו בעונה הבאה. לא סתם אמרתי שמדובר בנבחרת מיוחדת. תראה כמה שחקנים משחקים בליגת העל ובליגה הלאומית. אני לא חושב שהיה דבר כזה".
אל ים קנצפולסקי (רדאד ג'בארה)בוא נדבר על בחירת הסגל...
"יש הרבה שחקנים מצוינים והיו לי הרבה התלבטויות. אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל בסופו של דבר הלכנו עם מה שאנחנו מרגישים וחושבים. תאמין לי ששברנו את הראש במלא פגישות וישיבות, שעות על גבי שעות. הרבה לילות בלי שינה, התלבטויות רבות אבל אני שלם מאוד עם הסגל הזה ומאמין בו. יכול להיות שטעיתי, אני בן אדם בסופו של דבר, אבל אין מישהו שלא טועה. בסופו של דבר אני בונה פאזל, אני צריך למצוא איזונים ולדעת לחבר בין שחקנים, למצוא תלכיד".
מה הנחה אותך? קח לדוגמה את אושר אליהו, שחקן העונה בליגה לנוער שלא זומן...
"קודם כל, אושר אליהו הוא שחקן מצוין ומוכשר שעתידו לפניו. הוא אחד השחקנים הכי טובים בליגה לנוער, אבל אני צריך לעשות תמיד את החישוב. יש 18 שחקני שדה ושני שוערים בסה"כ ואני לפעמים צריך לבחור שחקנים שיכולים לשחק במספר תפקידים. אם יש לי מגן שמאלי, אני צריך שהוא גם יהיה בלם, כי אין לי מחליף לכל תפקיד. לכן עשיתי את הכפילויות הללו עם כמה שחקנים. אושר אליהו משחק בתפקיד שיש לי בו שני שחקנים טובים מאוד שבכושר מצוין. הייתה התלבטות ואני אפילו חושב שאם הייתי יכול לקחת עוד שניים או שלושה שחקנים, בטוח שהוא היה חלק מהם אבל אין מה לעשות. זו החלטה קשה, יש עוד כמה שחקנים מצוינים שהיו על הקשקש ולא נכנסו. זה לא סוף הדרך לאף אחד: אני לא שיחקתי אף פעם בנבחרות, אבל זה לא אומר שהקריירה נגמרת".
אושר אליהו (אורן בן חקון)בוא נדבר על הבן שלך, שכולנו נחשפנו אליו. יהיה לך מאוד קשה לעזוב אותו לכמעט חודש…
"וואו. לא הרבה יודעים שבשלב המוקדמות (לפני שלב העילית) כששיחקנו בקרואטיה עזבתי לפני כולם את הנבחרת, אחרי שנגמרו המשחקים. חזרתי ב-SOS מה שנקרא בדחיפות לארץ. אור לא היה במצב טוב, אבל אני באמת מודה לאשתי אורלי. היא מנסה כמה שיותר לתת לי את השקט להתרכז ולהתמקד במונדיאל הזה. כמובן שהיא תקבל עזרה יומיומית ותמיד יהיו סביבה אנשים. בלי עין הרע, אור מרגיש יותר טוב וטיפה יותר מאוזן. אני באמת מקווה ומרגיש אותו: הוא יותר רגוע וזה נותן לי הרבה שקט לדעת את זה".
כמה זה מטריד אותך?
"זה לא עוזב אותי לרגע. לפני שלב העילית האחרון, היה לחץ מטורף אם לנסוע בכלל. עד היום האחרון המצב לא היה טוב ועד היום האחרון חששתי. דאגנו לזה שאורלי לא תהיה לבד, שתמיד תהיה עזרה סביבה וברוך השם זה עבר בסדר גמור".
אתה מכין אותו לעובדה שתיעדר חודש?
"את אור תמיד צריך להכין ואסור להפתיע אותו בשום דבר. אנחנו מכינים אותו ממזמן על המונדיאל הזה. הוא מדקלם את כל תאריכי המשחקים ואני חייב להכין ילד כזה שכל הפתעה או שינוי מזיזים לו את האדמה מתחת לרגליים וכל דבר אנחנו צריכים לתכנן".
התקדם הפתרון בעניין שלו? דיברת בזמנו בפודקאסט ב-ONE על כך שאתה מודאג...
"לא השתנה כלום, אור עדיין בבית. כואב לי מאוד לראות אותו כל היום בבית, בעוד הוא מלא יכולות ואין לו איפה להיות. אנחנו עכשיו בדיוק פותחים עמותה בראשון לציון (מקום מגוריו) ורוצים לפתוח ‘בית לחיים’ לאור ולעוד למעלה מעשרה בחורים ברמה שלו. זה מתקדם ובעזרת השם אני מקווה שזה יהיה בסדר. זו יוזמה של אורלי אשתי. החלטנו שאם אין מקום מותאם לאור, אז ניצור מקום כזה. לא יכול להיות שהוא יצטרך לשבת בבית ולא לעשות כלום. בחור בן, 22 שיושב ולא זז כל היום זה משהו שהוא קשה מאוד והוא יכול להשתגע. אורלי התחילה לכתוב ולהתעניין בפורומים ומצאנו עוד המון הורים עם בעיות כמו שלנו. אני מאמין שבקרוב נוכל לתת בית לחיים לילדים האלה כי מגיע להם. כמובן שהמדינה תעזור ונצטרך למצוא מקום פיזית בראשון לציון, למצוא דיור לבחורים האלה".
מה בחזון שלך אתה רוצה שיהיה שם?
"קודם כל לו"ז מסודר ותנאים טובים לילדים האלה. שיקבלו פעילויות בדיוק בהתאם לצרכים שלהם. שייצאו לעבוד, כי אני חושב שאור בקלות יכול ללכת לעבוד ולעזור במקומות מסוימים. צריכים רק לבוא לקראתם ולנסות וברגע שאין את העזרה הזאת, ככה זה נראה. בסוף, מגיע לילדים האלה מקום שיאפשר לכל אחד מהם להשתלב בקהילה בדרכו".
אופיר חיים (מיכה בננו)נחזור לנבחרות. יילה חוס עזב. כמה זה משמעותי?
"בסופו של דבר, בוני גינזבורג עבד עם יילה יותר משנה וחצי, כך שמבחינתי לא היה שינוי. צריך לזכור, שבהתחלה, אמרו לבוני לבוא ולהיות מנהל מקצועי לבד והוא סירב. נכון לעכשיו, למרות שכבודו של יילה במקומו מונח ולמדתי ממנו המון, בוני נכנס לנעליים הללו".
מה שונה העבודה עם בוני?
"שהיא בעברית (צוחק). בגדול, מהרגע הראשון שלו בנבחרות הייתי מחובר לבוני וגם למשה סיני והם מאוד עזרו לי. אלו אנשים שעזרו לי לעבור למסגרת הזאת וזה לא היה פשוט עבורי. אני נהנה מכל רגע וזה הרבה בזכותם".
התאהבת בתפקיד מאמן נבחרת אחרי כל החוויות כמאמן קבוצה?
"זה שונה, כי אין את האימונים היומיומיים ואת הלחץ וזה קצת חסר לי. אבל יש לי את הזמן ללמוד ולהתפתח בלי לחץ. אני לא רק מאמן נבחרת, אלא גם אחראי על מרכז הפיתוח בר"ג. אני בוחר שחקנים לאקדמיה בני 10-11 וזה כיף גדול. זה לא שאני מפחד מלחץ של קבוצה וזה אפילו רק עושה לי יותר טוב, אבל הראש שלי כרגע רק בנבחרות".
ההחלטה להיות מאמן נבחרת הצילה לך את הקריירה?
"כך או כך אני חושב שהייתי מתקדם. לא אעיד על עצמי, אבל גם אם זה לא היה דרך הנבחרת, בסופו של דבר אנשים היו רואים את היכולות שלי. גם בכפ"ס שאימנתי ראו, גם בעפולה וגם בנוער של הפועל ת"א. זה לא שהייתי בקריסה, אלא להיפך, הייתי בהתקדמות. דווקא כשהגעתי לנבחרת בהתחלה זה נעצר, אבל אחרי הטורניר הגדול שעשינו, אני מברך על זה".
למה החיבור בין אופיר חיים לנבחרת כ"כ עובד?
"אני לא חושב שזה קשור בעיקר לעבודה בנבחרת. פשוט בנבחרת אתה מאמן את השחקנים האיכותיים והטובים ביותר וזה מקל עליך מבחינת הרעיונות שאתה רוצה להעביר והתכנים שאתה רוצה להעביר. כשאתה מאמן קבוצה שאין בה תקציב גדול, לפעמים אתה מתפשר מבחינת רמה של תכנים. אני חושב שאיפה שלא הייתי, הצלחתי. אין מאמן שמצליח בכל עונה, זה לא קורה".
אבל מאז שאתה מאמן נבחרת, זכית להכרה שלא זכית בעבר…
"תשמע, אני סגן אלוף אירופה, אז באופן טבעי אתה מקבל הכרה. אני אחד שמכניס מצלמות לחדר ההלבשה ועשיתי את זה בכיף. אנשים פשוט נחשפו לאישיות שלי ולמאמן שבי. בסוף, ההישג הגדול הזה הביא להכרה. כמובן שזה יכול להגיע גם דרך הליגה, אבל לא בעוצמה כזאת כמו בנבחרת שכל המדינה איתך".
בוני גינצבורג. עבודה בעברית (איציק בלניצקי)הייתה חסרה לך ההכרה?
"אני לא אחד כזה שהולך ומחפש את התקשורת או את הרעש. כשאתה מקבל את ההערכה של האוהדים והתקשורת זה סבבה, אבל המטרה שלי היא בסופו של דבר להצליח עם הקבוצה או הנבחרת, לפתח שחקנים ולשבור שיאים כל פעם מחדש. ההד התקשורתי פחות מעניין".
ומה הלאה?
"אני באמת שלא יודע. יוצא לי לחשוב על אימון קבוצות, אבל אני במקום כ"כ טוב שכדי לשנות אותו צריכה להיות הצעה מפתה מאוד. אני לא רואה את עצמי מפסיק לאמן את הנבחרת בקרוב כי אני פשוט מאושר מהמקום שאני נמצא בו וזה כיף גדול. כמה שירצו אותי, אני ארצה להישאר. זו סביבת העבודה הכי כיפית בעולם, אנשים נחמדים וטובים. הטופ של המקצוענות והתנאים הכי טובים ואני לא חושב בכלל ללכת לשום מקום אחר".
העובדה שאלון חזן עשה את הדרך ממאמן נבחרת הנוער לאמן את הבוגרת זה עובר בראש?
"זה חלום לאמן את נבחרת ישראל הבוגרת, חלום של כל מאמן בישראל אני מאמין. בעתיד, מי לא ירצה להיות שם? אבל יש לי דרך כ"כ ארוכה ואני עסוק במונדיאליטו. לגרום לכל המדינה הזאת לשמוח, כי מגיע לה. זה שמקדמים מאמנים בהתאחדות זה מדהים ואחת השאיפות של ההתאחדות היא לגדל מאמנים שעושים את כל הדרך והתהליך. זה שאלון חזן שהוא מאמן אדיר מאמן את הנבחרת הבוגרת זה מדהים בעיניי. זה כן נותן לי תקווה, אבל זה כ"כ רחוק ממני אז אני לא חושב על זה. המטרות שלי הרבה יותר צנועות".
מה בכל זאת יחזיר אותך לקבוצה?
"שאוכל להגשים את האני מאמין והדרך שלי כמו שאני רוצה. אני עושה את זה בנבחרת ואני לא אעשה את זה בשביל בינוניות. אני אוהב שיש שאיפות, מטרות ויעדים גבוהים".