ההשלכות המורכבות של פינוי אוכלוסיה מאזורים סמוכי גבול לא פסחו על הכדורגל הישראלי. לא מעט מאמנים ושחקנים, שנאלצו להתפנות מביתם, מצאו את עצמם משתלבים בקבוצות באזורים מרוחקים. סיפור מרגש של סגירת מעגל נוצר כתוצאה מהמעבר שביצע שוער העבר, אייל וקראט, מקרית שמונה למלון בת"א.
וקראט (52), שמאמן העונה את קבוצות נערים ב' וילדים ב' של שמשון ת"א, המשתייכות למועדון בו החל את קריירת הבוגרים שלו, שנפרשה על כשלושה עשורים.
אייל וקראט גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה ובגיל נוער הגן על שערה של מ.כ נווה יוסף, החל את קריירת הבוגרים שלו בקבוצת הבוגרים של שמשון ת"א, ששיחקה בליגה הארצית (הלאומית של ימינו) לשורותיה השתייך משך ארבע עונות, בשלוש האחרונות שבהן היה שוערה הראשון של הקבוצה.
אייל וקראט מרחיק את הכדור (רדאד ג'בארה)לאחר מכן, שיחק בשורה של קבוצות בצפון, בעירוני קרית שמונה רשם פרק נכבד של מספר קדנציות, בהן היה שותף לעליית הקבוצה לליגה הלאומית והתבססותה בה והיה גם השוער השלישי בעונת האליפות ההיסטורית.
וקראט רשם בין לבין ארבע הופעות במכבי חיפה ועד לפני חמש שנים היה שחקן פעיל בקבוצות צפוניות מליגה ב' ובהן: הפועל צפת, בני טובא זנגריה ובני ממב"ע - עמה הגיע בשנת 2018 לשלב 32 הגדולות בו פגשה את מכבי ת"א, שעבדה קשה כדי להכניע את וקראט שלוש פעמים במהלך המחצית השניה בדרך לניצחון 0:3.
אייל וקראט עסק משך שנים באימון שוערים עצמאי ובמחלקות הנוער של עירוני קרית שמונה, בני ממב"ע ומ.כ גליל גולן - שנתנה לו בעונה שעברה בטרם החלה המלחמה את שרביט האימון של קבוצת נערים ב', שהייתה קרובה מאוד לעליה לליגה הארצית.
אייל וקראט ואיהם זהוה מאוכזבים (רדאד ג'בארה)המעבר הכפוי של אייל וקראט ומשפחתו למלון בת"א סלל דרך מחודשת. אחרי תקופת התקאלמות בעיר גדולה הגיעה הקיץ האחרון, שבו נוצר חיבור מחודש לשמשון ת"א, כ-30 שנים לאחר שנפרדה דרכו של השוער והמועדון התל אביבי.
אייל וקראט תפס פיקוד על קבוצת נערים ב', שלה הוצבה מטרה ברורה - לזכות באליפות ליגת מרכז ולהעפיל לליגה הארצית, כשבמקביל נטל את שרביט האימון של הנציגה של המועדון בליגת דן 1 בשנתון ילדים ב'.
קבוצת נערים ב', שניצחה בשבוע שעבר 0:3 את משחק הדרבי מול קבוצת המשנה של הפועל ת"א, מוליכה את טבלת המרכז בצוותא עם הפועל קרית אונו - כשלכל אחת מהקבוצות מאזן זהה העומד על 17 ניצחונות והפסד אחד. קבוצת ילדים ב' השתלבה בהצלחה בליגה בה היא משחקת.
על השלכות המעבר מהצפון, על הנוסטלגיה מהימים כשוער שמשון ת"א, על ההשתלבות במחלקת הנוער ועל העתיד, משתף אייל וקראט בראיון מיוחד שערכנו עמו.
אייל, אחרי כל כך הרבה שנים בצפון, האמנת שמתישהו תסגור מעגל עם שמשון ת"א?
"לא ראיתי את זה קורה, אבל יש הפתעות בחיים. כל עניין הפינוי מהעיר נחת עלינו כרעם ביום בהיר, איש לא ציפה שנמצא את עצמנו תקופה כל כך ארוכה מחוץ לבית".
"מצאנו את עצמנו בסיטואציה סבוכה מאוד. בדיעבד, אני מבין שהיה רמז מטרים לעניין: כשהגעתי עם משפחתי מקרית שמונה ונכנסנו לת"א, נסענו בשדרות רוקח לכיוון מערב, לפתע ראיתי זרקורים מאירים מהמגרש של שמשון ת"א".
"עצרתי את הרכב, חציתי את הכביש בריצה ובהתרגשות כדי לראות את מתחם המגרשים, שהפך למתחם מפואר ומודרני. היו לי דמעות בעיניים. לא שיערתי לעצמי באותו זמן, שנשאר כל כך הרבה זמן מחוץ לבית ואסגור מעגל במועדון שכל כך יקר לליבי".
אייל וקראט עם שוער העבר של נבחרת ישראל בוני גינצבורג (פרטי)מה אתה זוכר משמשון ת"א של פעם?
"יש המון זיכרונות טובים ונעימים. שמשון ת"א הייתה קבוצת הבוגרים הראשונה שלי. הביא אותי לקבוצה המאמן, שמעון שנהר ז"ל, שנחשב באותה תקופה לאחד מבכירי המאמנים בכדורגל הישראלי. בעונה הראשונה הייתי שוער שני, הייתי עדיין חייל בשירות סדיר והגעתי מדי יום לאימונים מהבסיס בעתלית".
בעונה שלאחר מכן, הוחתמתי כשוער ראשון, הקבוצה שכרה עבורי בית בשכונת יד אליהו, משך שלוש עונות הגנתי על שערה של הקבוצה בליגה הארצית. זכיתי לשחק לצד שחקנים שעשו קריירה מכבודת בכדורגל הישראלי ובהם: ירון פרסלני והאחים מנשה ואפרים שמעונוב".
"זכיתי לשחק לצידם של שחקנים, שעד היום נחשבים לסמלים גדולים של המועדון והיו עמו בימים יפים בליגה הבכירה ובהם: יפתח הלוי, אבינועם עובדיה, מומי מזרחי. לאורך השנים שמרתי על קשר עם הרבה שחקנים מאותה קבוצה. זה לא היה מועדון עם הרבה כסף, אבל מועדון עם נשמה וחמימות".
"התאמנו במגרש בוצי ומלא בורות, פיני צבי - האפסנאי המיתולוגי, הביא מעת לעת סוסים למגרש. מה שכן, בסיום האימון ביום חורפי תמיד ידאגו לך למרק חם ולתה וייתנו לך הרגשה של אכפתיות ואהבה".
"כשהיינו מסתובבים במעוז האוהדים - שכונת כרם התימנים ושוק הכרמל הסמוך, היינו מתקבלים באהבה גדולה ע"י האוהדים. מסעדת מגנדה המיתולוגית הייתה מארחת אותנו ביד רחבה".
שמשון תל אביב נערים ב (נזיה סולטאן)איזו שמשון ת"א גילית לאחר סגירת המעגל?
"אני מרגיש שחזרתי לבית חם. המועדון מנוהל ע"י אנשים שלא היו חלק ממנו בתקופה הקודמת שלי, אבל הצביון החם והביתי היה ונשאר. אנשי המחלקה בראשותם של המנהלים, האחים שי ודדי לוי, דואגים שכולם ירגישו בטוב במועדון״.
"מעבר לזה, מועדון שמתנהל בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, מאמנים איכותיים בכל שכבות הגיל, אנשים טובים, חבר'ה שכאן כדי לעזור אחד לשני, לכולם יש מה לתרום לאחרים. גם בתוך הקבוצות האווירה מאוד טובה בין השחקנים והמשפחות שתומכות בהם".
"מתחם האימונים החדש ברמה הגבוהה ביותר, יש מנהל מקצועי לכל חטיבה, מאמני העשרה, פיזיותרפיסט, לא מחסירים בכלום. ברגע שיורשה לקבוצות גם לארח משחקים - המחלקה תעלה עוד מעלה. אין לי ספק, שהעבודה הברוכה שנעשית במחלקת הנוער, תחזיר בבוא הזמן גם את קבוצת הבוגרים למקום הראוי לה - בליגות הבכירות של הכדורגל הישראלי".
לאורך השנים התמקדת באימון שוערים. בעונה שעברה ביצעת הסבה לאימון קבוצה. מה הביא אותך לעשות את השינוי ולמה אתה מתחבר יותר?
"בעונה שעברה הוצע לי במועדון שבו עבדתי, מ.כ גליל גולן, לאמן קבוצת נערים ב' עם שחקנים שרובם לא שיחקו במסגרת ליגה קודם. החלטתי ללכת על האתגר״.
"פתחנו את העונה בצורה טובה בליגת צפון, אך המלחמה גרמה לי לפרידה כפויה מהקבוצה. בפרק הזמן הקצר שבו אימנתי קבוצה הרגשתי שאני מתחבר מאוד לזה ואני רוצה לעסוק בזה. אני מאוד נהנה מזה ורואה את עצמי ממשיך באימון קבוצה, אם כי לא פוסל חזרה או שילוב של אימון שוערים בעתיד".
קבוצת נערים ב' תחת הדרכתך עם אחוזי הצלחה אדירים, אך למרות זאת מוליכה את הטבלה בזכות יחס שערים. מה תצטרכו לעשות כדי לסיים את העונה הזו עם אליפות והעפלה לליגה הארצית?
"יש לנו קבוצה עם חבר'ה מאוד מוכשרים, שעד לעונה הזו הכישרון לא התפרץ בהם. אני שמח שיש לי את הזכות לעבוד עם חבר'ה כל כך איכותיים, שהיו צריכים ליטוש והכוונה כדי לעלות על המסלול הנכון. ב-18 משחקי ליגה הפסדנו רק במשחק אחד מול כפר שלם - במשחק שהיינו צריכים לנצח, אבל מעדנו״.
"אנחנו בקרב מאוד צמוד מול קרית אונו, יריבה עיקשת ומוכשרת, שידענו לנצח בתצוגת כדורגל מצוינת.. אני מקווה שנצליח לשמור על המקום שלנו. בשביל זה נצטרך להמשיך לעבוד קשה. אני תמיד אומר, לא משנה, אם מדובר בגילאים צעירים או בוגרים, אסור לזלזל באף יריבה".
"מניסיוני אני יודע, שלשמור על המקום הראשון יותר קשה מלהגיע אליו. עלינו לבוא דרוכים לכל משחק, לבוא במוכנות שיא. אסור לבוא שאננים. אין מגיע בכדורגל, צריך לתת מאה אחוז מאמץ ולעמוד במשימות".
בימים אלה נראה שהחזרה של המפונים צפונה קרובה מתמיד. מה הכיוון של משפחתך ושלך?
"אני מרגיש הכי נוח והכי בבית בצפון. עם זאת, בסיטואציה שנוצרה כרגע אנחנו במעין חישוב מסלול מחדש, הבת הגדולה שלנו משרתת בצבא קבע ביחידה מובחרת במרכז הארץ. בת הזקונים שלנו אוטוטו מתגייסת. נשארנו רעייתי, אני וכלבנו".
"נכון שהצפון הוא הפינה החמה והנעימה, אבל אם אני רוצה להמשיך ולהתקדם בכדורגל, המקום האידיאלי לעשות את זה הוא מרכז הארץ. בתקופה שלי בת"א הספקתי להיות בהרבה השתלמויות, במהלך הזמן הזה זכיתי להכיר אנשי מקצוע מדהימים - חלקם זכרו אותי מהתקופה ששיחקתי. אני עדיין לא יודע בוודאות לאן פנינו, אבל מקווה שנעשה את הבחירות הטובות ביותר לנו".