פינת "ליגת האלופות" - פינת ההצדעה שלנו לקבוצות, שזכו באליפות רשמית בליגות הנערים והנוער, שמחה לפתוח עונה 15 ברציפות של פרגון לאלופות. הפעם, את הפינה אנו פותחים עם זרקור על קבוצת הנוער של שמשון "פזטל" ת"א - שזכתה באליפות ארצית דרום, הישג שמזכה את המועדון התל אביבי בחזרה לליגה הלאומית אחרי שתי עונות.
שמשון "פזטל" ת"א נבנתה בעונה הזו על בסיס משולב עם מספר שחקנים שהמשיכו לעונה נוספת בקבוצת הנוער, חלק נכבד של שחקנים שהיו שותפים בעונה שעברה יחד עם המאמן אביב ריין לזכייה באליפות ליגת מרכז בשנתון נערים א' ועוד חיזוק נקודתי של שחקנים, שהגיעו מקבוצות באזור המרכז. מתחילת הדרך המטרה שהוצבה הייתה ברורה - לסיים את העונה עם חזרה לליגה הלאומית. הקבוצה פתחה את העונה בפורמה מצוינת, בתום הסיבוב הראשון מאזנה היה נטול הפסדים ועמד על 12 ניצחונות ותוצאת תיקו אחת - מה שהעניק לה מקום בפסגת הטבלה עם יתרון של תשע נקודות על פני המקום השלישי בו ניצבה מכבי עמישב פ"ת.
בחלק הראשון של הסיבוב השני חלה ירידה משמעותית בהישגיה של הקבוצה. בשבעת המשחקים הראשונים לצד שלושה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו נוספו להם שני הפסדים, שהורידו את הקבוצה למקום השני וצמצמו את הפער מהמקום השלישי בו דורגה מכבי עמישב לארבע נקודות בלבד. בששת המחזורים הנותרים השמשונים שינסו מותניים, לצד תוצאת תיקו אחת צברו חמישה ניצחונות - מהם ניצחון טכני 0:3 על צעירי רהט, נועלת הטבלה, שלא התייצבה למשחק בין הקבוצות שני מחזורים לפני תום העונה - מה שהביא את שמשון לחגוג את הבטחת העליה על כר הדשא, אך לא לאחר משחק.
את העונה שמשון סיימה במקום הראשון בטבלה עם יתרון של נקודה אחת על פני מכבי באר שבע - שעלתה ללאומית גם היא, ו-11 נקודות מהמקום השלישי בו דורגה מכבי שוהם. בטור משחקי הדרבי סימנה שמשון וי על שני המשחקים מול בית"ר ממרכז הטבלה - עם ניצחון 1:2 במשחק החוץ בסיבוב הראשון ועם ניצחון 1:3 ביתי בסיבוב השני.
את העונה הזו שמשון "פזטל" ת"א סיימה במקום השני בטבלת הספיגות ובמקום השלישי בטבלת ההבקעות. הגנת הקבוצה בראשות השוער שי פאור (2006) - שהגיע ממכבי נתניה והבלם חריג הגיל, יובל דעבול - שכבש שלושעה שערים, ספגה 25 שערים ב-26 משחקי ליגה. התקפת הקבוצה הבקיעה 82 שערים - על 32 מהשערים חתומים שני שחקנים חריגי גיל: מלך השערים, עילאי מוצפי - שעל פועלו תוכלו לקרוא בהרחבה בכתבתו של יונתן גינזבורג , חתום על 20 שערים. על 12 מהשערים חתם דין בקר.
את הקבוצה הוביל להצלחה הגדולה אביב ריין, שלא ימשיך במועדון התל אביבי בעונה הבאה, שמשתף בדרך שעשתה הקבוצה ובתהליכים שעברה בדרך להשגת המטרה.
עילאי מוצפי (יניב רז)אביב, מהם האתגרים הגדולים ביותר, שעמדו בפניכם בעונה הזו?
"הקבוצה שלנו הייתה עם הסגל הכי צעיר בליגה – רוב השחקנים היו משנתון 2007, עונה ראשונה בנוער. אמנם אלו שחקנים שלקחנו בעונה הקודמת אליפות בליגה המחוזית, והם שחקנים איכותיים מאוד, אבל ההבדלים הפיזיים והמנטלים לפעמים באו לידי ביטוי. הצלחנו בעבודה קשה - מול קבוצות בוגרות ומנוסות יותר, להביא משהו אחר – להביא בגרות, משמעת, ובעיקר רצון לנצח דרך עבודה קשה ולא רק דרך הכישרון שלנו. התמודדנו עם פציעות ממושכות של מספר שחקנים משמעותיים. מדובר בשחקנים שבנינו עליהם גם מקצועית וגם מנהיגותית, והיעדרותם אילצה אותנו לבצע התאמות מיידיות – גם ברמת ההרכב וגם בהובלת הקבוצה מהשטח. בזכות סגל שחקנים איכותי שנלחם בכל שבוע על ה – 11 וגם על כניסה לסגל, הצלחנו למלא את החוסר של השחקנים הפצועים וחסרונם כמעט ולא הורגש מבחינת צבירת הנקודות".
התחלתם את העונה בעוצמה, אך הסיבוב השני היה פחות טוב מבחינת צבירת נקודות. מה הסיבות לכך?
"במהלך העונה חווינו רצף של 3–4 משחקים פחות טובים – תקופה שיכולה לטלטל כל קבוצה. אבל דווקא שם בלט האופי של החבורה הזו. ידענו לעצור, לנתח, לגבש מסקנות – ולחזור חדים יותר. במבט אחורה, אני קונה בכל עונה תקופה של 3-4 משחקים לא טובים וקצב כזה של צבירת נקודות כמו שצברנו. הצלחנו לייצר סיבוב ראשון כמעט מושלם של 12 ניצחונות ותיקו אחד. ידענו שלאורך העונה יהיה קשה לשחזר סיבוב נוסף כזה. מתוך 26 מחזורים, הצלחנו לשמור על המקום הראשון ב21 מחזורים. זה מעיד על האופי החזק של השחקנים".
איך היה הפייט מצד היריבות, ככל שהתקדמה העונה?
"קבוצות רבות בחרו להסתגר מולנו, מתוך ידיעה שאנחנו שולטים בכדור ברוב הדקות. זה חייב אותנו לחשוב אחרת, לעבוד באימונים על פתרונות מגוונים מול קווים נמוכים – תבניות התקפה חדשות, תנועה ללא כדור, סבלנות והבנה מתי להאיץ את הקצב. ההתמודדות הזו הפכה אותנו לקבוצה יותר שלמה, יותר יצירתית ויותר מסוכנת. במהלך העונה עברנו בהרבה פעמים למשחקים יותר ישירים ומהירים קדימה כדי לפתות את הקבוצה היריבה לצאת לתקוף אותנו במקום להסתגר. שדרגנו מאוד את משחק המעברים שלנו בעיקר מהתקפה להגנה ובכך מנענו מהיריבים לצאת למעברים נגדנו".
אביב ריין (פרטי)בשונה מקבוצות אחרות, לכם לא היה בית קבוע. עד כמה זה פרמטר משמעותי בליגות נוער?
"במידה לא מבוטלת. שיחקנו במתקנים שונים. אירחנו בשלושה מגרשים שונים את המשחקים הביתיים שלנו. בלי תחושת "בית" אמיתית – ובכל זאת סיימנו את העונה לא רק כאלופים, אלא גם כקבוצה עם המאזן הביתי הטוב בליגה. זו עדות לאופי, למקצועיות וליכולת להתעלות בכל תנאי של השחקנים שלנו. השיא - למדנו שמכל הקשיים שהיו לנו בדרך אנחנו יכולים לצמוח או לבכות על מר גורלנו, בחרנו לקחת את כל הקשיים ולצמוח מהם. סיימנו את העונה עם מספר הנקודות הגבוה ביותר בליגה הזו ב-15 העונות האחרונות.אליפות כזו לא זוכים בה רק עם כישרון – זוכים בה עם דרך".
למה אתה מייחס את הזכייה באליפות?
"אני מייחס את ההצלחה של הקבוצה למספר גורמים שמשתלבים יחד ליצירת קבוצה מנצחת – וזה מתחיל באנשים. השחקנים שלנו – צעירים ככל שיהיו, הראו העונה בגרות נדירה, מחויבות בלתי מתפשרת, ורצון ללמוד ולהתקדם בכל אימון ומשחק. לא משנה מול מי עמדנו – הם האמינו בעצמם ובקבוצה, והיו מוכנים לעשות את העבודה השחורה בשביל החברים שלהם. מעבר לכך, יש כאן צוות מקצועי שמחובר לשטח, שמתאים את עצמו לקבוצה – לא להפך. מצאנו איזון בין דרישות מקצועיות גבוהות לבין רגישות אנושית.
ידענו מתי ללחוץ ומתי לחבק, מתי להעביר מסר ומתי לשחרר – והאיזון הזה הפך אותנו למערכת אחת עם מטרה אחת. אני מייחס את ההצלחה גם לתהליך שעברנו – לא רק לתוצאה. לכל אורך הדרך הייתה מחויבות לערכים: עבודה קשה, אחריות אישית, קבוצתיות, והתמדה. גם כשנפלו שחקנים בגלל פציעות, גם כשהגענו למאני טיים בלי מגרש ביתי קבוע, גם כשנאלצנו להתמודד מול קבוצות שהסתגרו מולנו – תמיד חיפשנו פתרונות, לא תירוצים. בסופו של דבר, זה הסוד בעיניי – קבוצה שמורכבת משחקנים טובים יכולה לנצח משחק. אבל קבוצה שמורכבת מאנשים טובים – יכולה לזכות באליפות".