קבוצת ילדים ג' של הפועל פרדסיה, המשחקת במחוז דן, פתחה את העונה ברגל ימין, עם הצלחות בכל המסגרות - בדגש על שתי השבתות האחרונות, באחת היא ניצחה 0:1 את משחק החוץ מול גדנ"ע ת"א במסגרת גביע המדינה, משער שכבש דילן לוי, בעוד שבשבת האחרונה ניצחה 3:5 בביתה את משחק הליגה מול הפועל ר"ג צפון, כשעל השערים חתומים: אלמוג כהן - צמד, דילן לוי, עמית נחום ורותם דמרי.
הפועל פרדסיה קלטה בקיץ האחרון מספר שחקנים חדשים, אך גם מאמן שהגיע מיעד גאוגרפי ומקצועי מרוחק, בדמותו של אילן עזריה - שאימן משך 15 שנים במחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה , ברוב הזמן בשנתוני ה-11, תוך שהוא מוביל קבוצות להישגים בגביע המדינה ובליגות ובדרך תורם להתפתחותם של לא מעט שחקנים, שעלו לקבוצת הבוגרים.
עם תחילת מלחמת חרבות ברזל אילן עזריה, אב לארבעה וסב לנכדה אחת, בחר להתפנות יחד עם משפחתו מביתם, שבהרחבה של קיבוץ כפר בלום - שאינו נחשב לקיבוץ מפונה. המשפחה התמקמה בביתה של אמו המנוחה של אילן, שהלכה לעולמה מספר חודשים קודם לכן. אילן עזריה המשיך לאמן את קבוצת נערים ב' של עירוני קרית שמונה. עזריה, שייחל לכך, שמחלקת הנוער של קרית שמונה תשוב בעונה זו למשכנה, אך כשראה שהחזרה הביתה אינה באופק בחר בהחלטה אמיצה לעבור למחלקת הנוער של הפועל פרדסיה ולתפוס פיקוד על קבוצת ילדים ג' - מה שיצר סיפור אהבה בין הצדדים.
אילן עזריה (באדיבות המועדון)
אילן עזריה משתף בתהליכים שעבר בשנה האחרונה ובסיבות למעבר לפרדסיה: "מאחר ועברתי להתגורר בנתניה יחד עם ילדיי ורעייתי, שהיא אחות בבית החולים בצפת, מצאתי את עצמי בסיטואציה שבה אני צריך להיות יותר לרשות ילדיי. היה קשה מאוד עם הגעה לעפולה מספר פעמים בשבוע ולהיעדר מהבית. בקיץ הבנתי שהמחלקה לא תחזור לפעילות בקריית שמונה, הבנתי שעלי למצוא אלטרנטיבה קרובה יותר לנתניה. היו לי הצעות מקבוצות נערים במרכז, אך בסיטואציה הזו העדפתי אתגר פחות תחרותי ויותר לימודי וחוויתי. לשמחתי, בהפועל פרדסיה הבינו את הסיטואציה בה אני מצוי, הציעו לי להצטרף למחלקה עם אפשרות לחזור לביתי במהלך העונה, תוך הודעה מראש. זה לא מובן מאליו, אני מודה למנהל המקצועי, יניב מדר, שבא לקראתי והבין את הסיטואציה המורכבת בשבילי ומודה לו על הזכות להתחבר לקבוצה ומועדון עם אנרגיות כל כך טובות".
על החיבור עם הקבוצה והמועדון, אילן עזריה לא חסך בשבחים: "הקבוצה שלי מורכבת מילדים מאוד אינטליגנטים ומוכשרים, הורים תומכים. סביבת העבודה מאוד נעימה. לא היה לי קל בהתחלה להסתגל לעבודה עם ילדים, מה גם שלא אימנתי בשנתוני התשיעיות, אבל נכנסתי מהר לעניינים ואני בא לאימון בחיוך, מתמקד עם הילדים בלימוד כדורגל, הקניית יסודות משחק נכונים. אין את הלחץ לניצחונות ולמיקום בטבלה. התאהבתי בקבוצה ואני נהנה מכל רגע. אין לי ספק שמהקבוצה הזו יהיו הרבה שחקנים שיגיעו רחוק ויהיו כאלה, שיובילו בעתיד את קבוצות השנתונים הבאים להישגים".
על אף החזרה למגורים בעיר נעוריו, אילן עזריה משתוקק לחזור לצפון: "אני מאוד אוהב את נתניה, אבל התרגלתי לחיים השלווים ולירוק של של הצפון. הגעתי בשנת 1991 לשחק בהפועל קרית שמונה ומאז לא עזבתי את הסביבה, כולל בתקופות של מבצעים צבאיים. בנתניה יש לי משפחה והרבה חברים, אבל התגעגעתי לחיים בצפון, אבל אני לא ממהר לחזור. התאהבתי בקבוצה שלי ואני נהנה מכל רגע, כך שאני לא פוסל אפשרות להישאר כאן עד לסיום העונה. אם וכאשר אחזור לאמן בצפון, אני מבין שהייעוד שלי להישאר בשנתוני התשיעיות. כיף גדול לאמן ילדים בתחילת דרכם ולהיות שותף לתהליך התפתחות ולמידה שלהם".
אילן עזריה (באדיבות המועדון)