אין אחד שלא מכיר את חבר הכנסת איתמר בן גביר, מטעם מפלגת עוצמה יהודית בסיעת הציונות הדתית. אם נכנסים לתא המשפחתי שלו, אפשר למצוא את בנו שובאל צדוק, בן ה-16, אחד מששת ילדיו, שעד אתמול (רביעי) כלל לא שיחק כדורגל מקצועי. לפחות לא בקבוצה שמתיימרת לפתח את בני הנוער – דור העתיד של הכדורגל הישראלי.
בפעם הראשונה בחייו, כשחקן צעיר עם כרטיס באתר ההתאחדות לכדורגל, רשם משחק ראשון במדי מועדון כדורגל ירמיהו חולון, תחת הדרכתו של נתי מזרחי. הקבוצה ניצחה בחוץ את בית"ר פתח תקווה בתוצאה 0:6, כשאחד מהשערים שייך לשובאל צדוק בן גביר הצעיר. "כל כך התרגשתי מהשער, ומהמשחק עצמו. לא האמנתי שזה קורה לי. ללא התמיכה של נתי, המאמן, זה לא היה קורה", מספר בן גביר הצעיר ל-ONE.
שובאל צדוק החל לספר תחילה על שמו ועל פינוי גוש קטיף שהתרחש בשנת 2005. "הייתי בבטן של אמא שלי. אני כל הזמן נאלץ לספר על שמי. שובאל – שובה אל, שיבוא יום ונשובה אל המקום היקר אותו עזבנו". במרוצת השנים למד בישיבה בקריית ארבע, שם מתגוררת משפחתו ולאחרונה עבר ללמוד ב"מקווה ישראל" שבחולון. את רוב השבוע מעביר בפנימייה בעיר ובסופי השבוע חוזר לבקר משפחתו.
אחרי שמסיים ללמוד אחר הצהריים, חיפש לחזור לאחד התחביבים האהובים עליו: הכדורגל. לאחר שיחות עם מספר אנשים, הגיע לנתי מזרחי, מאמן קבוצת מועדון כדורגל ירמיהו חולון, המשחקת בליגת נערים א'. "החיבור היה נהדר. הגעתי לאימונים. באימון הראשון כל הזמן אמרו לי שאני בנבדל. לא הבנתי כנראה במהלך השנים מה זה בעצם אומר. הייתי צריך הסבר מדויק על העניין הזה. נתי קיבל אותי למרות שלא שיחקתי בעבר. במקום אחר היו אומרים לי להתראות".
שובאל צדוק, שגדל בקריית ארבע, שיחק בשכונות כדורגל חובבני עם חבריו, אבל מעולם לא חשב שיגיע לשחק בקבוצה כדורגל שמתמודדת בליגה תחת מסגרת רשמית. "בקריית ארבע אין באמת איפה לשחק. לא היה שם מקום רציני לשחק בו. כשעברתי למקווה ישראל בחולון, הבנתי שיש לי אחר הצהריים זמן לפנוי שאני יכול להשקיע אותו, מלבד הבורסה – שם אני סוחר, גם בכדורגל, אחד התחביבים האהובים עליי. כשהתחברתי לאנשים הנכונים ארגנו לי מספר משחקים, לראות האם באמת יש כאן שחקן שאפשר לעבוד איתו. כשכולם סביבך משחקים כדורגל מכיתה ג' ואתה בפעם הראשונה טועם מהדבר הזה, אתה מבין שצריך ללמוד לשחק כדורגל באמת. זה לא סתם לקחת כדור ולבעוט לשער".
איך אבא קיבל את זה שאמרת לו שאתה מתחיל לשחק כדורגל בירמיהו חולון?
"בהתחלה, האמת היא, שהוא לא התלהב מזה כל כך. הוא אמר שמשחקים בשבת, קצת היה קשה לו לקבל את זה. אבל הוא תמיד אמר לי שאלו החיים שלי ושאעשה מה שטוב לי. הסברתי לו ואחרי שיחה עם המאמן, אמרנו שמשחקי בית אשחק רק אם זה במרחק הליכה ממני. במשחקי חוץ, שיתקיימו בשבתות, אני לא אהיה כחלק מהסגל. אבל עם הזמן השתכנע שאפשר לתת לזה הזדמנות. ההורים מגיעים לתמוך בי מהיציע באימונים כמתאפשר. זה מחמם את הלב".
במשחק הראשון בקריירה שלך, אתה נכנס כמחליף וכובש שער.
"הייתי לחוץ. נתי מזרחי אמר שייתן לי הזדמנות להיכנס למשחק ולהציג היכולות שלי. נכנסתי בדקה ה-67 וכבר אחרי שש דקות כבשתי שער ראשון בקריירה שלי. זו הייתה שמחה גדולה! פעם ראשונה שאני משחק 11 על 11. ההדרכה של מזרחי מאוד תרמה לי. ראיתי את כולם מסודרים בעמדות שלהם, בעוד אני, בפעם הראשונה בקריירה שלי, לא מבין מה עושים. אני בטוח שככל שיתקדם הזמן, הלחץ יירד ואוכיח את עצמי כחלוץ במועדון הזה".
מילה טובה לנתי, המאמן?
"כל הכבוד לו. רוב המאמנים שהייתי מגיע אליהם, היו אומרים לי שאני לא מתאים בגלל שלא שיחקתי מעולם. לנתי יש גישה אחרת עם שחקנים צעירים. התמיכה שלו ושל המועדון היא גדולה וזה כיף להרגיש שיש מי שעומד מאחוריך ועוזר לך להתאקלם בצורה הטובה ביותר. כאתה מתאמן ארבע פעמים בשבוע, אתה לומד על עצמך שאם יש משהו שרוצים – אין ספק שאפשר להשיג אותו".
מה החלום?
"לא יודע אם להיות כדורגלן מקצועי, אבל לא רוצה להיות כמו אבא. לא רוצה להיות פוליטיקאי. אני רואה איך הוא עובד, זה שעות לא שעות. זה לא מתאים לי נראה לי. אין לי באמת חלום ממשי שאני חושב עליו כרגע. כל דבר בזמנו".
נתי מזרחי, המאמן, התייחס לשובאל. "מדובר בילד חרוץ, אופטימי, מלא באמביציה ושרוצה להצליח. הוא מגיע ממקום של תחביב לעולם של מקצוענות. לקבוצה שמתמודדת על האליפות. בהחלט זכיתי להכיר ילד מוכשר ונבון. אתמול גם שיתפתי אותו לראשונה בחייו במשחק מול בית"ר פתח תקווה ועל הפעם הראשונה זכה להבקיע שער. השמחה הייתה ניכרת על פניו. מגיע לו הטוב שרק אפשר לבקש. אותי לא מעניין מהן דעותיו הפוליטיות ואיזה אדם אביו או מניין משפחתו. אותי מעניין הילד עצמו. שיתפתח כאן ויצליח. רק הצלחה ורק טוב שיהיה לו. כל השאר בונוס. לראות את הוריו מגיעים לעודד אותו – זו הערצה בעיניי. מדהים לראות את זה".
איתמר בן גביר, התייחס לבנו אף הוא: "תמיד אהבתי כדורגל ועדין אוהד את בית”ר, אבל לא דחפתי את שובאל צדוק לשחק כדורגל מקצועני עם כל הבעיות הטמונות לספורטאי דתי. בכל מקרה, המאמן המוכשר והצוות של הקבוצה זיהו את הכישרון שלו ואני כמו כל אב גאה מגיע מידי פעם לאימונים ורואה את העשייה הנפלאה של ירמיהו חולון. מקווה שיצליח בענק אבל שיזכור תמיד שהכי חשוב בחיים זה להיות ירא שמים ואדם טוב ויישאר על הקרקע גם בעליות וגם במורדות. יאללה חולון!".